הקשר בין חמש התכונות הגדולות לבעיות שונות של בנים מתבגרים

John, O. P., Caspi, A., Robins, R. W., Moffitt, T. E., & Stouthamer‐Loeber, M. (1994). The “little five”: Exploring the nomological network of the five‐factor model of personality in adolescent boys. Child development, 65(1), 160-178.‏

זהו מחקר חשוב מאד אותו ערכו בין השאר זוג חוקרים מובילים ועטורי פרסים בתחום האישיות (אבשלום כספי, חוקר ממוצא ישראלי, ובת זוגו טרי מופיט).

Moffitt and Caspi

מאז ומתמיד חוקרים ופסיכולוגים חיפשו מודל או מערכת סיווג שיגדירו את המימדים העיקריים של האישיות, ויהוו מודל אינטגרטיבי לאישיות.  חוקרים ופסיכולוגים ניצבים בפני כמות מבלבלת של מדדים וסקאלות של אישיות מהם הם צריכים לבחור.  לעתים מדדים בעלי אותו שם מודדים מושגים שונים, ומדדים בעלי שמות שונים מודדים מושגים שיש ביניהם חפיפה משמעותית.  כל עוד כל פסיכולוג וכל חוקר משתמש בכלים הדיאגנוסטים החביבים עליו, קשה ליצור אינטגרציה בין ממצאים אמפיריים שונים. 

אחד היתרונות של מודל חמש התכונות הגדולות הוא שהמימדים של חמש התכונות הגדולות אינם תלויים בכלי מדידה כזה או אחר.  כלומר, ניתן למדוד אותם בכלים שונים.  כך סיווגי האישיות לפי חמש התכונות הגדולות עשויים לסייע לצבור ממצאים מעבר לכלי מדידה ליצור מהם תיאוריה אינטגרטיבית. 

במחקר זה בדקו ג'ון, כספי, מופיט וחבריהם את חמש התכונות הגדולות אצל נערים וניסו למצוא קשרים בין פרופיל חמש התכונות הגדולות שלהם לבין מדדים התנהגותיים שונים. 

המחקר התחיל כאשר בני הנוער היו בני עשר ולמדו בכיתה ד'.  החוקרים איתרו בנים בסיכון לעבריינות ולהתנהגות פושעת, באמצעות ראיון ושאלון למורה.  בנים שקיבלו בראיון ובשאלון ציון סיכון גבוה (ב – 30% העליונים) השתתפו בקבוצת המחקר, ובנים שקיבלו ציון סיכון נמוך היו בקבוצת ביקורת. 

בגיל 12-13 הוזמנו הילדים לשלב השני של המחקר.  בשלב זה השתתפו 350 ילדים בכל קבוצה.  כחצי מהם היו שחורים וחצי מקבוצות אתניות אחרות.  כ -  40% חיו במשפחה חד הורית.  לכ – 40% מהבנים היה אבא ביולוגי שחי איתם בבית.  כ -  20% מהאמהות או האמהות החורגות לא סיימו תיכון וכ – 5% מהן סיימו תואר ראשון.  כ -   10% מהאבות לא סיימו תיכון וכ – 5% מהם סיימו תואר ראשון.    

הילדים מילאו שני שאלוני דיווח עצמי על מעורבותם בפעולות עברייניות ובשימוש בסמים.    כל ילד נבדק גם במבחן WISCR מקוצר (הועבר כל פריט שני בכל תת מבחן).  רמת המשכל שהתקבלה במדגם היתה עם ממוצע 100 וסטית תקן 15 (כפי שאמור להיות).

האמהות סיווגו את ילדיהן על שאלון CCQ.   California Child Q-Set (CCQ; Block & Block, 1980).  שאלון זה מכיל מאה תיאורים של התנהגויות אותם יש לסווג על סולם של תשע דרגות.  התיאורים כתובים בשפה לא מקצועית כדי שאנשים קרובים לילד יוכלו להבין אותם.

הנה מספר פריטים לדוגמה:

פריטים שבודקים מוחצנות:

הוא מראה את המחשבות והרגשות שלו בדרך שבה הוא נראה ומתנהג, אבל לא מדבר הרבה על מה שהוא חושב ועל איך שהוא מרגיש.   

הוא אנרגטי ומלא חיים.

יש לו קצב מהיר.  הוא מתנועע ומגיב לדברים במהירות.

הוא ילד פטפטן.  הוא מדבר הרבה.

פריטים שבודקים נעימות:

הוא מתחשב באחרים. 

יש לו חברים טובים וקרובים.

הוא ילד חם ומגיב בטוב לב לאחרים.

רוב המבוגרים אוהבים אותו.

פריטים שבודקים מצפוניות:

הוא מוצא דרכים לעשות דברים ולסיים אותם.

הוא נחוש במה שהוא עושה.  הוא לא מוותר בקלות.

הוא מסודר בלבושו ובהתנהגותו.

הוא מקשיב היטב ויכול להתרכז בדברים.

פריטים שבודקים יציבות רגשית:

הוא עצבני ומפוחד.

במצבי לחץ הוא קופא או ממשיך לעשות אותו דבר שוב ושוב.

הוא יכול להתאושש לאחר חוויה מלחיצה או רעה.

הוא נוטה להתפרק במצבי לחץ.  מצב קשה יכול לערער אותו.

פריטים שבודקים פתיחות להתנסויות:

הוא סקרן ואוהב לחקור את הסביבה שלו, ללמוד ולחוות דברים חדשים. 

הוא חולם בהקיץ.  לעתים קרובות הוא הולך לאיבוד במחשבות או בעולם של פנטזיה. 

הוא בדרך כלל שקוע במה שהוא עושה.

הוא רואה דברים באופן יצירתי.  הוא חושב, עובד או משחק באופן יצירתי מאד.

(כל הפריטים מופיעים במאמר ומעניין להתסכל בהם).

לאחר שהאמהות מילאו את שאלון ה – CCQ, החוקרים סיווגו את הפריטים ב- CCQ לפי חמש התכונות הגדולות.  כך הם קיבלו שאלון מקוצר, בן 55 פריטים, שבודק את חמש התכונות הגדולות (ועוד שתי תכונות עליהן אסביר בהמשך).  מדדי המהימנות של השאלון שנוצר היו 0.73 למוחצנות, 0.83 לנעימות, 0.78 למצפוניות, 0.71  ליציבות רגשית ו – 0.53 לפתיחות (כלומר, סקאלת הפתיחות לא מהימנה ולשאר הסקאלות יש מהימנות סבירה).   

המורים של המתבגרים מילאו את שאלון אכנבך לדיווח מורה ודירגו את ההישגים של הנערים בקריאה, כתיבה, איות ומתמטיקה.

 את הממצאים העיקריים שהתקבלו אציג בטבלה:

	פתיחות	מצפוניות	מוחצנות	נעימות	יציבות רגשית
עבריינות	קשר שלילי:  נערים שביצעו התנהגויות עברייניות חמורות היו נמוכים בכחצי סטית תקן בפתיחות מאשר נערים שלא ביצעו התנהגויות אלה.	קשר שלילי: נערים שביצעו התנהגויות עברייניות חמורות היו נמוכים ביותר משלושת רבעי סטית תקן במצפוניות מאשר נערים שלא ביצעו התנהגויות עברייניות בכלל או שביצעו מעט.	קשר חיובי: נערים שביצעו התנהגויות עברייניות חמורות היו גבוהים בכחצי סטית תקן במוחצנות מאשר נערים שלא ביצעו התנהגויות אלה.	קשר שלילי: נערים שביצעו התנהגויות עברייניות חמורות היו נמוכים ביותר משלושת רבעי סטית תקן בנעימות מאשר נערים שלא ביצעו התנהגויות עברייניות בכלל
הישגים לימודיים	קשר חיובי: נערים גבוהים יותר בפתיחות להתנסויות  ביצעו טוב יותר בבית הספר מאשר נערים נמוכים יותר בפתיחות.	קשר חיובי:  קשר חיובי בין ממוצע ציונים בתיכון לבין דירוגי מורים של המצפוניות של התיכוניסטים כאשר היו ילדים Digman (1989) מתאמים חיוביים (0.2) בין מצפוניות לבין דיווחי מורים על ביצועים בלימודים.
רמת משכל כללית	קשר חיובי:  מתאם של 0.39 בין פתיחות לבין רמת המשכל הכללית ב – WISCR  אצל מתבגרים בנים.
"בעיות החצנה" (אכנבך): תוקפנות, גניבה, שקרים, חוסר קשב, אימפול – סיביות והיפר - אקטיביות		קשר שלילי: נערים עם בעיות החצנה (באכנבך) היו נמוכים בתכונת המצפוניות לעומת נערים ללא בעיות החצנה.	קשר חיובי: נערים עם בעיות החצנה (באכנבך) היו גבוהים בתכונת המוחצנות לעומת נערים ללא בעיות החצנה.	קשר שלילי: נערים עם בעיות החצנה (באכנבך) היו נמוכים בתכונת הנעימות לעומת נערים ללא בעיות החצנה.
"בעיות הפנמה" (אכנבך): חרדה, תלונות סומטיות ובדידות חברתית.		קשר שלילי: נערים עם בעיות הפנמה (במבחן אכנבך) הם בעלי מצפוניות נמוכה יותר מאשר נערים ללא בעיות הפנמה.			קשר שלילי: נערים עם בעיות הפנמה (במבחן אכנבך) הם בעלי יציבות רגשית נמוכה יותר מאשר נערים ללא בעיות הפנמה.

מהטבלה עולה, שנוער בעל נטיה לעבריינות ובעיות החצנה (כפי שמוגדרות במבחן אכנבך: תוקפנות, גניבה ושקרים, חוסר קשב, אימפולסיביות והיפראקטיביות) מתאפיין בדפוס של נעימות נמוכה, מצפוניות נמוכה ומוחצנות גבוהה.

נוער בעל נטיה לבעיות הפנמה (כפי שמוגדרות במבחן אכנבך: חרדה, תלונות סומטיות ובדידות חברתית) מתאפיין ביציבות רגשית נמוכה ובמצפוניות נמוכה. 

 תכונת המצפוניות ותכונת הפתיחות תורמות להצלחה בלימודים.  נערים גבוהים בתכונת הפתיחות הם סקרנים לגבי רעיונות ומתעניינים להכיר דברים חדשים.  תכונת הפתיחות תורמת גם לרמת המשכל הכללית.  ייתכן שנערים גבוהים בפתיחות צוברים ידע מגובש והתנסויות שונות שתורמות להצלחה גבוהה יותר במבחן WISCR. 

בניתוח גורמים שביצעו החוקרים על שאלון CCQ הם מצאו, שמודל של שבעה גורמים מסביר את הממצאים טוב יותר ממודל של חמישה גורמים.   נמצאו גורמים של פתיחות, מצפוניות, ונעימות.  גורם היציבות הרגשית יוצג אצל הבנים המתבגרים באמצעות שני גורמים:  חרדה ועצבנות IRRITABILITY)).  גורם החרדה אופיין בחרדה, דאגה, אשמה ודימוי עצמי נמוך.  גורם העצבנות כלל התנהגויות לא תואמות גיל כמו התקפות זעם, יללות, זעף, רגישות גבוהה מדי להצקות, ועצבנות.  שני גורמים אלה (חרדה ועצבנות) עשויים לשקף הבחנה בין שני היבטים של רגש שלילי המכונים במודלים של טמפרמנט "מצוקה ופחד" ו"מצוקה ועצבנות".  גורם המוחצנות יוצג אצל הבנים המתבגרים על ידי שני גורמים:  חברותיות ופעילות חיובית (אנרגיה גבוהה, רמה גבוהה  של פעילות ונוכחות חברתית).  חוקרי טמפרמנט טוענים שחברותיות ורמת פעילות הן תכונות טמפרמנט נפרדות שמופיעות בגיל צעיר.  

ככל הנראה חרדה ועצבנות הולכים ומתמזגים במהלך גיל ההתבגרות והופכים לגורם היציבות הרגשית, וחברותיות ופעילות חיובית הולכים ומתמזגים במהלך גיל ההתבגרות והופכים לגורם  המוחצנות.  בגיל ההתבגרות המוקדם, פעילות פיסית וספורט משחקים תפקיד מרכזי בקשרים החברתיים.  ייתכן שגורם המוחצנות עשוי להתבטא בגיל הזה בחלקו באמצעות פעילות ספורטיבית חברתית.

האם ניתן לדבר על תכונות אישיות בגיל הגן ולמדוד אותן? והאם יש הבדל בינן לבין מאפייני טמפרמנט?

  

פוסט זה מציג שאלון שבנו GRIST AND McCORD כדי לבדוק את חמש התכונות הגדולות בגיל הרך.  כדי להבין את הפוסט טוב יותר כדאי לקרוא את הפוסט הקודם, "מודל חמש התכונות הגדולות".

מחקר חמש התכונות הגדולות החל עוד בשנות השלושים של המאה העשרים.  אך בשנות הששים והשבעים שדה מחקר זה התקשה מאד להתקדם בשל מתקפה אידאולוגית חריפה.  חוקרים מסויימים טענו שהוא מבוסס על אשליות הקיימות בראשם של חוקרי אישיות והנבדקים שלהם בלבד.   בהשראת הביהויוריזם הרדיקלי  התפרסמו מחקרים שהראו שלסביבה יש השפעה עצומה על ההתנהגות.  חוקרים שהתלהבו מהגישה הסביבתית התעלמו ממרבית העדויות המחקריות, ומכך שמשתנים סביבתיים יכולים להסביר רק חלק לא גדול מהשונות בהתנהגות     (DIGMAN, 1990 ).

כך התפתחה תפיסה על פיה האישיות נרכשת בהדרגה באמצעות התנסות (אינטראקציה של האדם עם הסביבה), והיא יותר תוצר של הסביבה מאשר של הטבע, יותר נלמדת מאשר מולדת.  גישה זו היתה מונעת מהרצון ומהתקווה לראות את האדם כתוצר של החברה ולא של הגנטיקה.  כתוצאה מרצון לא מציאותי זה, נגרם חוסר רצף וקטיעה בתפיסה של התפתחות האישיות מהילדות המוקדמת אל ההתבגרות והבגרות:  ילדים צעירים תוארו במונחים של "טמפרמנט" מולד.  האישיות של מתבגרים ומבוגרים נתפסה כמכלול של מאפיינים נרכשים כמו ערכים אמונות ועמדות הדורשים תפקוד קוגניטיבי בשל יותר משל ילד צעיר.  הטמפרמנט והאישיות לא נתפסו כקשורים זה לזה.  כאשר הילד גדל, מאפייני הטמפרמנט נעלמו כביכול, ומאפייני האישיות התפתחות כתוצאה של השפעות סביבתיות.

בשנים האחרונות, עם היחלשות תפיסות כאלה הרואות את האדם כלוח חלק, ההבחנה בין טמפרמנט לתכונות אישיות הולכת ומיטשטשת.  חוקרי טמפרמנט מתארים אותו כתהליך דינמי ומשתנה שמתחיל בילדות ונמשך עד לבגרות, וכולל סט של תכונות שרובן מולדות, הבאות לידי ביטוי בתנאי סביבה מסוימים.  הטמפרמנט מושפע מתורשה, בשלות והתנסות, והוא קשור להבדלים בינאישיים במוטיוציה ובקשב. יש מאפייני טמפרמנט שאינם קיימים בלידה אבל מופיעים מאוחר יותר בילדות.  בעוד שהטמפרמנט יציב במידה רבה, קיימת גם השתנות עם ההתפתחות ובתגובה להתנסות.  יחסים בינאישיים וחוויות חיים נמצאים באינטראקציה עם הטמפרמנט ומעצבים ביחד עם הטמפרמנט את תכונות האישיות.   תכונות טמפרמנטליות ספציפיות נוטות להתפתח לתכונות אישיות קשורות להן.  למשל רמה גבוהה של פעילות (טמפרמנט) עשויה להתפתח לתכונת אישיות של החצנה.  (GRIST AND McCORD, 2010). 

במחקר רב תרבותי (Kohnstamm, Halverson, Mervielde, and Havill (1998 ראיינו הורים של ילדים בגילאי 2 עד 13, משבע מדינות שונות.  במדגמים מסויימים הם פשוט ביקשו מההורים לספר להם על הילדים שלהם.  במדגמים אחרים הם הזכירו את המלה "אישיות" וביקשו מההורים לספר מה מאפיין את הילד שלהם.  הם קודדו את התשובות של ההורים לפי חמש התכונות הגדולות וגם לפי קטגוריות אחרות (למשל, עצמאות ובשלות ביחס לגיל), ובסך הכל לפי 14 קטגוריות.  מספר התיאורים נע בין  2184  תיאורים של ילדים אמריקנים ועד ל -  9744 תיאורים של ילדים יוונים.  הסתבר שהקטגוריות העיקריות שבלטו בתיאורים היו חמש התכונות הגדולות ומימד העצמאות.   כלומר, חמש התכונות הגדולות מופיעות בתיאורים של הורים את ילדיהם החל מגיל שנתיים, ובתרבויות רבות.  העדויות המצטברות לכך שחמש התכונות הגדולות הן נטיות בסיסיות שקיימות בגיל צעיר מאד, גורמות לטשטוש ההבחנה בינן לבין מאפיינים של טמפרמנט.   

חוקרים מבחינים בשלושה מימדים רחבים של טמפרמנט:  רמת פעילות, רגש שלילי ושליטה מאומצת. 

רמת פעילות, או החצנה (במונחים של חמש התכונות הגדולות), היא הרצון של ילדים לחום ולקירבה עם אחרים, התגובה הרגשית שלהם לגירויים ולחידושים, מהירות התגובה שלהם ורמת הפעילות המוטורית הגסה שלהם.  

 רגש שלילי הוא התדירות והעוצמה של תגובות של פחד, תדירות הופעת רגש שלילי הקשור לתסכול, מידת המצוקה הנובעת מגירויים חיצונים, מידת הנטיה לעצב ולמצב רוח רע, והיכולת להתאושש ממצבים רגשיים שליליים כאלה.  זה קרוב לתיאור של תכונת היציבות הרגשית במונחים של חמש התכונות הגדולות.

שליטה מאומצת היא היכולת למקד את הקשב, לשלוט בדחפים או לדכא אותם, וליהנות מגירויים בעוצמה נמוכה.  זה קרוב לתיאור של תכונת המצפוניות במונחים של חמש התכונות הגדולות.

GRIST AND McCORD בדקו את הקשר בין טמפרמנט לבין חמש התכונות הגדולות אצל ילדי גן.  במחקרם השתתפו 122 ילדי גן מרקע סוציואקונומי מגוון בצפון קרוליינה.  גילם הממוצע של הילדים היה 4.  חצי מהילדים היו בנים וחצי בנות.  90 מהילדים היו לבנים והשאר מקבוצות אתניות אחרות.  החוקרים חיברו שאלון שבודק את חמש התכונות הגדולות בגיל הרך.  הנה קישור לתרגום של השאלון לעברית.  בשאלון יש  90 פריטים, 18 לכל אחת מחמש התכונות הגדולות.  ממלא השאלון מדרג את הילד על כל פריט על סולם בן חמש דרגות.  לאחר מכן סוכמים את הפריטים השייכים לכל תכונה ומחשבים את הממוצע של הילד באותה תכונה (פריטים מסומנים במינוס מצויננים הפוך).

הגננות מילאו שאלון זה וכן שאלון הבודק היבטים של טמפרמנט ((Rothbart Childhood Behaviour Questionnaire—very short form (CBQ) 

מה היו התוצאות?

רמת פעילות (טמפרמנט) נמצאה במתאם חזק וחיובי (0.59) עם תכונת ההחצנה (חמש התכונות הגדולות), ובמתאם שלילי פחות חזק אבל עדיין משמעותי עם התכונות נעימות ומצפוניות (מודל חמש התכונות הגדולות). 

רגש שלילי (טמפרמנט) נמצא במתאם חיובי וגבוה (0.65) עם תכונת היציבות הרגשית (חמש התכונות הגדולות) ובמתאם שלילי (0.44-) עם תכונת הנעימות (חמש התכונות הגדולות).

שליטה מאומצת (טמפרמנט) נמצאה במתאם חזק וחיובי (0.54) עם תכונת המצפוניות (חמש התכונות הגדולות).   

לאור הממצאים חוקרים אלה טוענים לחפיפה בין מודל של טמפרמנט לבין מודל של חמש התכונות הגדולות, מה שמוביל אותם לטעון שאין טעם בהפרדה בין שני המודלים, ושמוטב לחתור להמשגה אחת שתתאר הבדלים בינאישיים החל מגיל הגן ועד לבגרות.     

המהימנות של מדדי חמש התכונות הגדולות בשאלון שבנו GRIST AND McCORD היתה סבירה עד טובה(0.7-0.88) לכל התכונות למעט תכונת הפתיחות שמהימנותה היתה נמוכה.  כדי לשפר את המהימנות של תכונת הפתיחות וגם של התכונות האחרות קיצרו החוקרים את השאלון לשאלון בן 35 פריטים.  אך לצערנו הרב הנורמות שהם פרסמו מתאימות לשאלון המקורי, בן 90 הפריטים, ולא לשאלון המקוצר.  מעניין לנסות להשתמש בשאלון (אני חושבת שניתן להשתמש בו בשל האופי האוניברסלי, הרב תרבותי, של חמש התכונות הגדולות) אך רצוי לא לציינן את הפריטים הבודקים את תכונת הפתיחות. 

כיום, טוענים Scheck וחבריו, אין מחלוקת בין החוקרים על כך שניתן למדוד את חמש התכונות הגדולות אצל ילדים.  המחלוקת היא בשאלה אם התכונות הללו הן יציבות מעבר לזמן.  קיימת אי הסכמה בין חוקרים לגבי יציבותן של תכונות האישיות לאורך החיים, ובמיוחד במהלך הילדות וגיל ההתבגרות.  נתונים אמפירים תומכים בשני הצדדים של הויכוח.  

Costa and McCrae (1994), חוקרים בולטים בתחום, מצאו שהאישיות מתייצבת בסביבות גיל שלושים וטוענים שהיא נשארת יציבה במהלך הבגרות.  גם חוקרים אחרים טוענים שלפני גיל שלושים שינויים התפתחותיים גורמים לשינויים באישיות ומאפייני האישיות אינם יציבים  (Scheck et al, 2010 ).  מחקרי אורך מצאו שנעימות ומצפוניות נוטות לעלות עם הגיל, ושמתבגרים ומבוגרים צעירים מגלים אי יציבות רגשית, פתיחות להתנסויות והחצנה גבוהים יותר מאשר מבוגרים.     אבל במחקרים אחרים נמצאה רציפות מפתיעה באישיות בין הילדות המוקדמת לגיל ההתבגרות.  קיימים ממצאים המצביעים על כך  שתכונות בגיל שלוש מנבאות תכונות אישיות, בגילאי 18 ו – 26 (Scheck et al, 2010 ).  

Scheck, A. M., Malesky Jr, L. A., Grist, C. L., & McCord, D. M. (2010). Personality in preschool aged children: Preliminary psychometrics of the M5-PS. AMERICAN JOURNAL OF PSYCHOLOGICAL RESEARCH.

Grist, C. L., Socha, A., & McCord, D. M. (2012). The M5–PS–35: A Five-Factor Personality Questionnaire for Preschool Children. Journal of personality assessment, 94(3), 287-295.‏

http://educ.jmu.edu/~sochaab/index_files/Articles/The_M5-PS-35.pdf

כאן מופיע השאלון ללא נורמות.

Grist, C. L., & McCord, D. M. (2010).  Individual Differences in Preschool Children: Temperament or Personality? Infant and Child Development, 19(3), 264-274.

https://pdfs.semanticscholar.org/8477/f410d90081a9b3cdbd60d9f6fff7dbb65bd5.pdf

כאן יש נורמות לשאלון, אך השאלון עצמו אינו מופיע.

‏Digman, J. M. (1990). Personality structure: Emergence of the five-factor model. Annual review of psychology, 41(1), 417-440.‏  http://orientation.uchicagolawandecon.org/readings/Digman%20on%20Five%20Factor%20Model.pdf

מודל חמש התכונות הגדולות – מודל פסיכומטרי של האישיות

לצורך הכנת פוסט זה הסתייעתי במאמרים המופיעים כאן וכן בויקיפדיה.

Digman, J. M. (1990). Personality structure: Emergence of the five-factor model. Annual review of psychology, 41(1), 417-440.‏  http://orientation.uchicagolawandecon.org/readings/Digman%20on%20Five%20Factor%20Model.pdf

John, O. P., Caspi, A., Robins, R. W., Moffitt, T. E., & Stouthamer‐Loeber, M. (1994). The “little five”: Exploring the nomological network of the five‐factor model of personality in adolescent boys. Child development, 65(1), 160-178. 

https://www.ocf.berkeley.edu/~johnlab/pdfs/john94-little5.pdf

שאלון מאפייני אישיות (5" הגדולים") , נוסח עברי מורשה (1998 )  דליה עציון ושביט לסקי, הפקולטה לניהול, אוניברסיטת תל אביב. 

https://www.ocf.berkeley.edu/~johnlab/pdfs/BFI-Hebrew.pdf

DeYoung, C. G., Peterson, J. B., & Higgins, D. M. (2002). Higher-order factors of the Big Five predict conformity: Are there neuroses of health?. Personality and Individual differences, 33(4), 533-552.‏  https://pdfs.semanticscholar.org/7409/dadc9c193959bde7312e1f929fd0fdc87ff6.pdf

בזמן האחרון אני עוסקת בהכנת הרצאה שאני מקווה לתת בקדם-כנס של הכנס הארצי של הפסיכולוגים החינוכיים.  בהרצאה, שתעסוק בהיבט הדיאגנוסטי של זהות הפסיכולוג החינוכי, בכוונתי לדבר על "היכולות הרגשיות" לצד "היכולות הקוגניטיביות".

אני שואלת את עצמי:  מהן היכולות הרגשיות?  ותשובתי היא:  שאלה טובה!

האם באמת חסרה לנו תאורית-על מארגנת בתחום האישיות (בדומה ל - CHC שהיא תאורית על מארגנת בתחום הקוגניציה), או שאני באופן אישי לא מכירה תאורית על כזו?  יש סיכוי גבוה שהאפשרות השניה היא הנכונה...  אנחנו רגילים להמשיג את "התחום הרגשי "באבחון באמצעות תיאוריות שונות (דינמיות, משפחתיות, נרטיביות).  אנחנו מכירים את הסכמה של BELLAK     לניתוח TAT (תמה מרכזית, גיבור מרכזי, קונפליקטים עיקריים, הגנות עיקריות וכן הלאה....).  אבל איני בטוחה שזה מה שאני מחפשת.

הנה אפשרות אחת לתאוריה כזו.  אולי זו אינה האפשרות האופטימלית, אבל כדאי להכיר אותה.  נדמה לי שהיא מוכרת בעיקר בתחום הפסיכולוגיה האירגונית.

בעשרות השנים האחרונות מודל חמש התכונות הגדולות   BIG5הפך לגישה הדומיננטית לחקר הבדלים בינאישיים אצל מבוגרים.  לאחרונה מוצאים במחקרים שהמודל בא לידי ביטוי גם באישיות של מתבגרים ושל ילדים (ולכן הוא רלוונטי גם לפסיכולוגים חינוכיים).  בכוונתי להרחיב על הממצאים בילדים בפוסט עתידי.   בפוסט זה מטרתי היא להציג את התאוריה.

מודלים פסיכומטרים של האישיות התפתחו בעקבות ההשערה הלקסיקלית שהועלתה על ידי פרנסיס גלטון (מאבות חוקרי המשכל) ואחריו על ידי  GORDON ALLPORT בשנת 1936.    על פי השערה זו, הבדלים בינאישיים באים לידי ביטוי בשפה.  ככל שהבדל מסויים חשוב יותר, כך יש סיכוי גדול יותר שהוא יבוטא במלה אחת בשפה.  השערה זו פתחה דרך למיפוי של האישיות.  אלפורט חילץ ממילונים של השפה האנגלית 18000 מלים שמתארות אישיות.  מתוך מאגר מלים זה הוא חילץ 4500 תארים של תכונות.  עם התפתחות ניתוח הגורמים ככלי סטטיסטי, Raymond Cattell ערך ניתוח גורמים על תכונות האישיות הללו, ומצא שהן מתקבצות למבנה של 16 תכונות אישיות.  

  

נשמע מוכר? 

כן, זהו אותו קאטל שעל שמו נקרא ה – C הראשון ב –  CHC – CATTELL – HORN - CARROLL

הנה טבלה של 16 התכונות, כפי שנלקחה מתוך הויקיפדיה.  כל תכונה נמצאת על רצף, שאדם יכול להימצא בכל מקום עליו.  הטבלה מתארת את הקצוות של הרצף (הקצה הגבוה והקצה הנמוך).  רוב האנשים לא ימצאו באחד הקצוות (לפחות לא בכל התכונות) אלא במקום כלשהו על פני הרצף.

התבטאות בקצה הנמוך של הרצף	התכונה	התבטאות בקצה הגבוה של הרצף
חם, חברותי, קשוב לאחרים, טוב לב, מסתדר בקלות עם אחרים, משתתף, אוהב אנשים.	חום	לא אישי, מרוחק, קריר, מסויג, מנותק, פורמלי,
בעל יכולת לחשיבה מופשטת, מבריק, בעל משכל גבוה, לומד מהר	חשיבה	נוטה לחשיבה קונקרטית, בעל משכל נמוך מהמוצע, מתקשה להתמודד עם בעיות מופשטות.
יציב רגשית, מסתגל, בוגר, מתמודד עם המציאות בשלווה	יציבות רגשית	מגיב באופן רגשי, מושפע מאד מרגשות, מתעצב או מתרגז בקלות.
דומיננטי, אסטרטיבי, תוקפני, תחרותי, עקשן	דומיננטיות	משתף פעולה, נמנע מקונפליקט, כנוע, צנוע, צייתן, מסתגל
מלא חיים, ספונטני, נלהב, שמח, עליז, מלא הבעה, אימפולסיבי	חיות	רציני, מאופק, זהיר, שתקן, מסוגר, אינטרוספקטיבי
צייתן וממלא את חובותיו, מצפוני, קונפורמי, מוסרי, מיושב, שקול	מודעות לכללים	לא קונפורמי, מתעלם מכללים, שקוע בעצמו, תועלתן
יוזם, בעל עור עבה, חסר עכבות, בוטה	בוטות חברתית	ביישן, רגיש, הססן, נפחד
רגיש, אסתטי, אינטואיטיבי, מעודן	רגישות	תועלתני, אובייקטיבי, לא רגיש, קשוח, סומך על עצמו
עירני, חשדן, סקפטי, לא בטוח, מתנגד	עירנות	בוטח, לא חשדן, מקבל, נוח
מלא דמיון, פזור נפש, לא מעשי, שקוע ברעיונות	מופשטות	מקורקע, מעשי, חותר לפתרונות, יציב, קונבנציונלי
שומר על פרטיות, לא חושף, שנון, מהוקצע, איש העולם, פיקח, דיפלומט	פרטיות	ישיר, כן, טבעי, תמים, פתוח, ישר, הגון, נאיבי, לא מתיימר, מעורב
דואג, מטיל ספק בעצמו, נוטה לחוש אשמה, חסר בטחון	דאגה	בוטח בעצמו, לא דואג, שבע רצון מעצמו, חופשי מאשמה
פתוח לשינויים ולהתנסויות, ליברלי, אנליטי, ביקורתי, בעל מחשבה חופשית, גמיש	פתיחות לשינויים	מסורתי, קשור למוכר, קונסרבטיבי
עצמאי, סומך על עצמו, בודד, בעל משאבים, אינדיוידואליסט	עצמאות	בעל אוריינטציה קבוצתית, מצטרף, הולך בעקבות אחרים, תלוי
פרפקציוניסטי, מאורגן, קומפולסיבי, ממושמע, דייקן, מפעיל כוח רצון ושליטה	פרפקציוניזם	סובלני לאי סדר, לא דייקן, גמיש, לא ממושמע, בעל קונפליקטים פנימיים, אימפולסיבי, לא מתחשב בכללים חברתיים, חסר שליטה עצמית
מתוח, בעל אנרגיה רבה, חסר סבלנות, מונע (בעל מוטיוציה גבוהה), מתוסכל, מרוט עצבים	מתח	רגוע, שלו, סבלני, אדיש, אפטי, בעל אנרגיה נמוכה

הבאתי כאן את 16 התכונות של קאטל מכיוון שזה היה אחד הנסיונות הראשונים למודל פסיכומטרי של האישיות, שנערך על ידי חוקר שתרומתו לפסיכולוגיה היא אדירה.  הבעיה עם המודל של קאטל היא שמחקרים נוספים לא זיהו מבנה כזה של 16 תכונות.  מרבית המחקרים זיהו מבנה בעל פחות תכונות.  מחקרים רבים בעבר ובהווה, שבוצעו בשיטות שונות, בתרבויות שונות, ובגילאים שונים, מזהים מבנה אישיות בעל חמש תכונות – בדרך כלל אותן חמש תכונות – שזכו לכינוי "חמש התכונות הגדולות".  מבנה אישיותי זה נוטה להיות יציב לאורך חיי האדם.

 יש מחקרים, ביניהם מחקר ישראלי שבוצע בשנת 1986 על ידי בירנבאום ומונטג, שמצאו ש – 16 התכונות של קאטל מתכנסות לחמש התכונות הגדולות במעין מבנה היררכי Digman,)    (1990 .

הנה הצעה לקישור כזה (מתוך הויקיפדיה).  שימו לב שהשקופית מכילה שתי תכונות – על (יציבות וגמישות).  תכונות אלה נמצאו במחקרים כמו זה של DeYoung, Peterson and Higgins  2002 , בעקבות מטא אנליזות של מתאמים בין חמש התכונות הגדולות במחקרים במבוגרים, מתבגרים וילדים.   

מהן חמש התכונות הגדולות?  קל לזכור אותן באמצעות האקרוסטיכון OCEAN.  O זה OPENNESS, שנתרגם לעברית כפתיחות להתנסויות, C זה    CONSCIENTIOUSNESS, אותה נכנה מצפוניות, E זה EXTRAVERSION, אותה נכנה מוחצנות, A זה AGREABLENESS, אותה נכנה נעימות, ו – N זה NEUROTICISM, אותו נכנה יציבות רגשית.

חוקרים מסויימים חשים ששמות התכונות לא תמיד נכונים, אך כך הם כבר התקבעו בשיח המחקרי. 

חשוב לזכור, שרוב האנשים לא ימצאו באחד הקצוות (לפחות לא בכל התכונות) אלא במקום כלשהו על פני הרצף (אבל לאו דווקא באמצע).

פתיחות להתנסויות/נוקשות

תכונה זו מתייחסת לרצון של האדם לחפש את הבלתי מוכר.

בקצה הגבוה של הסקאלה יהיו אנשים סקרנים, ממציאים, בעלי דמיון פורה, אנשים שמעריכים אמנות, הרפתקה, בעלי סקרנות אינטלקטואלית, יצירתיים, ומעדיפים חידוש וגיוון.  אנשים עם פתיחות גבוהה מחפשים מימוש עצמי וחוויות אינטנסיביות.  

אנשים גבוהים באופן קיצוני בתכונה זו יהיו בלתי צפויים ואף בלתי ממוקדים, יטו לעסוק בפנטזיות ובחלומות בהקיץ, להיות לא מעשיים, יטו לחשיבה אקסצנטרית (למשל, להאמין ברוחות רפאים, גלגולי נשמות, עבמ"ים).

בקצה הנמוך של הסקאלה יהיו אנשים בעלי אופי זהיר, המעדיפים את השגרה.  אלה יהיו אנשים המאופיינים בהתמדה, בעקביות ובמעשיות, ובעלי אופקים צרים יחסית.

לאנשים נמוכים באופן קיצוני בתכונה זו יהיה קשה להסתגל לשינויים, קשה להבין נקודות מבט שונות או סגנונות חיים שונים.  הם יטו להיות בעלי קונפורמיות יתר לסמכות. 

בהיבט קוגניטיבי, אני משערת שלילד בעל פתיחות גבוהה יהיה ידע מגובש רחב יחסית.

JK Rowling

גבוהה בתכונת הפתיחות

מצפוניות

מצפוניות מתייחסת ליכולת של האדם להציב לעצמו מטרה ולהתמיד במאמצים כדי להשיג אותה.

אנשים גבוהים בתכונה זו הם אנשים מאורגנים, בעלי רמה גבוהה של מוטיוציה, אנשים שניתן לסמוך עליהם, בעלי משמעת עצמית, אנשים שממלאים את חובותיהם ובעלי נטיה לעבודה מאומצת.  אלה אנשים שאפתנים, שמעדיפים להיות מתוכננים, יסודיים וזהירים ולא ספונטנים. 

בקצה הקיצוני של הסקאלה מצפוניות גבוהה עלולה להתבטא כוורקוהוליות שפוגעת במשפחה וביחסים החברתיים, כעקשנות וככפייתיות. 

אנשים נמוכים בתכונה זו הם גמישים וספונטנים, אך גם תת הישגיים.  אלה אנשים שלא מממשים את הפוטנציאל האינטלקטואלי או האמנותי שיש להם.  יש להם ביצועים אקדמים נמוכים ביחס ליכולתם, ומשמעת עצמית נמוכה. 

בקצה הקיצוני הנמוך של הסקאלה אלה יהיו אנשים רשלניים, שלא ניתן לסמוך עליהם.

 במחקרים במתבגרים, ביניהם המחקר של JOHN ET AL, 1994,  נמצא שמצפוניות נמוכה מנבאת עבריינות נוער ובעיות הפנמה (חרדה, דיכאון).  תכונת המצפוניות מנבאת הישגים בבית הספר אצל בני נוער.

אצל מבוגרים מצפוניות מנבאת ביצועים בעבודה, הרגלי בריאות טובים ותוחלת חיים.  כאשר אנשים גבוהים בתכונת המצפוניות חולים, הם מקפידים יותר לקחת את התרופות שלהם.  מצפוניות נמוכה קשורה בעיסוק בפעילויות מסכנות חיים כמו עישון, שימוש בסמים, דיאטה לא בריאה, וחוסר הרגלי פעילות גופנית. 

בהיבט קוגניטיבי, תכונת המצפוניות קשורה לדעתי לתפקודים ניהוליים.  זאת מכיוון שפריטים שבודקים תכונה זו בשאלונים מתייחסים להיבטים של התפקוד שיכולים להיות מושפעים גם מתפקודים ניהוליים.  הנה הפריטים מתוך שאלון BFI  BIG FIVE INVENTORY שבודקים את תכונת המצפוניות.  את הפריטים הקשורים לתפקודים ניהוליים סימנתי בצבע כחול:  מבצע עבודתו היטב וביסודיות, יכול להיות חסר אכפתיות, אמין (ניתן לסמוך עליו), נוטה להיות בלתי מאורגן, נוטה לעצלות, דבק במטרה עד שתושלם במלואה, עושה דברים ביעילות, מתכנן תכניות ודבק בהן, דעתו מוסחת בקלות, מתמיד בפעילויות, לא מוותר בקלות, מציב לעצמו אמות מידה גבוהות, קשוב ומסוגל להתרכז, מתכנן וחושב קדימה, בעל כישורים ויכולות.

אז מה אנו בודקים כשאנו בודקים תפקודים ניהוליים?  קוגניציה או אישיות?  אני חושבת שהדבר המעניין הוא שאנו בודקים את שניהם.  מאד מעניין לראות איך מאפיין קוגניטיבי לכאורה מושפע מהיבטים של אישיות ואיך מאפיין אישיותי לכאורה מושפע מהיבטים קוגניטיבים.

אלכס שטילוב - גבוה בתכונת המצפוניות

מוחצנות/מופנמות

מוחצנות/מופנמות מתייחסת לאיכות היחסים הבינאישיים ולמידת הרצון של האדם להיות קשור ומעורב עם סביבתו החברתית.

אנשים גבוהים בתכונה זו הם בעלי נטיה לפעילות רבה, להבעת רגשות חיוביים ולמעורבות חברתית.  אלה אנשים אסרטיבים, חברותיים הנוטים לחפש גירויים בחברת אחרים.  אנשים אלה יטו להיות דברנים.

אנשים בקצה הגבוה הקיצוני של הסקאלה יהיו בעלי דיבור עודף, יחשפו עצמם באופן לא מתאים, יתקשו מאד להיות לבד, יחפשו אחר תשומת לב, ויחפשו ריגושים באופן בלתי מבוקר.

אנשים נמוכים בתכונה זו הם בעלי אישיות מסוייגת ורפלקטיבית.  הם בעלי נטיה להיות מהורהרים, לשקוע בעצמם או להיות מרוחקים. 

אנשים שנמצאים בקצה הנמוך הקיצוני של הסקאלה יהיו בודדים חברתית ומנותקים.  לא תהיינה להם מערכות תמיכה.  הם יטו להיות בעלי רגש שטוח ונעדרי שמחת חיים.  הם יהיו ביישנים.

בהיבט קוגניטיבי אני משערת שאנשים גבוהים במוחצנות יהיו בעלי מהירות עיבוד גבוהה יחסית. 

אריק איינשטיין  - גבוה בתכונת המופנמות (כנראה).

נעימות

נעימות מתייחסת למידת החברותיות והחמלה לעומת העוינות ביחסים הבינאישיים.

אנשים גבוהים בתכונת הנעימות הם אנשים בעלי חמלה כלפי אחרים, רחמנים, משתפי פעולה עם אחרים.  אלה אנשים שיתנו אמון ויבטחו באחרים וגם יסייעו להם בשעת צרה.  אלה אנשים בעלי מזג נוח, סלחנות וסובלנות כלפי אחרים.

אנשים גבוהים באופן קיצוני בתכונה זו יהיו לעתים תמימים, יתנו אמון באחרים ללא הבחנה, יהיו נדיבים יתר על המידה עד כדי נזק לעצמם, יתקשו לעמוד על דעותיהם ויהיו כנועים.

אנשים נמוכים בתכונת הנעימות יהיו בעלי נטיה לעוינות, לחשדנות ולאנטגוניזם כלפי אחרים.  אלה יכולים להיות אנשים מרוכזים בעצמם, לא אכפתיים כלפי אחרים. 

אנשים נמוכים באופן קיצוני בתכונה זו יהיו תחרותיים, יטו לאתגר אנשים אחרים (יטו לווכחנות).  הם יטו לציניות ולחשיבה פרנואידית, ויתקשו לבטוח אפילו בחברים או במשפחה.  הם יטו לריב, לעשות באחרים מניפולציות ואף לנצל אותם.

ישו - גבוה (באופן קיצוני?) בתכונת הנעימות:

"אֲבָל אֲלֵיכֶם, הַשּׁוֹמְעִים, אוֹמֵר אֲנִי: אֶהֱבוּ אֶת אוֹיְבֵיכֶם, הֵיטִיבוּ עִם שׂוֹנְאֵיכֶם.  בָּרְכוּ אֶת מְקַלְּלֵיכֶם וְהִתְפַּלְּלוּ בְּעַד הַפּוֹגְעִים בָּכֶם.  הַמַּכֶּה אוֹתְךָ עַל הַלְּחִי, הַטֵּה לוֹ גַּם אֶת הַשְּׁנִיָּה. הַלּוֹקֵחַ אֶת מְעִילְךָ, אַל תִּמְנַע מִמֶּנּוּ גַם אֶת כֻּתָּנְתְּךָ".

הבשורה על פי לוקאס, פרק ו'.

יציבות רגשית

 יציבות רגשית מתייחסת לדבר בה האדם מגיב רגשית במצבי לחץ.  המידה בה הוא יכול לווסת את רגשותיו או לחוות רגשות הגורמים למצוקה.

 אדם נמוך בתכונה זו יטה לחוש רגשות לא נעימים (כמו כעס, חרדה, דיכאון, דאגה, מבוכה) בקלות,  יהיה מאד פגיע ויטה לבטחון עצמי נמוך. 

אדם נמוך באופן קיצוני בתכונה זו יחוש רגשות שליליים כרוניים, יתקשה לדכא דחפים, יהיה בעל דאגות גופניות לא מבוססות, ויטה להיות תלותי וחסר אונים.

אדם גבוה בתכונה זו יהיה בעל אישיות יציבה ורגועה.

אדם גבוה באופן קיצוני בתכונה זו עלול להיראות כאדיש ואפילו לא אכפתי.    

כאמור למעלה, מחקרים מראים שניתן ליישם את המודל הזה בעבודה עם ילדים ומתבגרים.  אני מקווה לכתוב על כך בהמשך. 

Phileas Fogg

(מסביב לעולם בשמונים יום)

גבוה באופן קיצוני ביציבות רגשית