Sunday, June 29, 2014

משכל ויכולות קוגניטיביות חלק תשיעי – עיבוד חזותי מרחבי



משכל ויכולות קוגניטיביות 

חלק תשיעי – עיבוד חזותי מרחבי




פסיכולוגים ישראלים יקרים,

כאן סיימתי להעלות לבלוג את סדרת המצגות "משכל ויכולות קוגניטיביות".  הסדרה כולה נמצאת בטור הימני של הבלוג.  סדרה זו נועדה לחזק את התשתית התאורטית והיישומית של גישת CHC

הצגת המבחנים מתוך מבחן WJ3COG במצגות אלה לא נועדה כדי לתסכל אתכם, אלא כדי להדגים באילו אופנים נבדקת כל יכולת, מתוך מטרה להרחיב את ההבנה של היכולת. 

מבחן WJ3COG יהיה זמין בעוד זמן מה בשפה העברית והערבית, ויאפשר יישום קל של גישת ה – CHC.  עד אז ניתן לעבוד, לדעתי, בצורה מניחה את הדעת עם המבחנים הקיימים.  זאת משום שההבנה התאורטית ויכולת ההמשגה שלנו את מה שאנחנו עושים, חשובה לא פחות מהכלים בהם אנו משתמשים.  ברגע שההבנה קיימת, ניתן ליישם אותה עם כל כלי אבחון בעל נורמות סבירות.

בכוונתי לעדכן ולשדרג את סדרת המצגות הזו מדי פעם.  אם יש לכם הערות או השגות אשמח שתכתבו לי COMMENT או מייל לכתובת המוצגת בבלוג.

אני מודה מקרב לב לכל מי שקורא ומתעמק בחומרים הללו.

Friday, June 27, 2014

Cognitive style in visual imagery and its possible effects on coping with math and other problems



While preparing the last of my series of cognitive ability presentations (which will be about visual spatial processing), I 
read the following readable paper:

Spatial versus object visualizers:  a new characterization of visual cognitive style.  Kozhevnikov, M., Kosslyn, S., and 
Shepard, J.  Memory and Cognition 2005, 33(4), 710-726.


Cognitive style refers to the consistency with which a person acquires and processes information.  Examples of cognitive styles would be field dependence/independence, reflectiveness/ impulsivity  and visualizers / verbalizers.  The paper claims that while performing cognitive tasks, visualizers rely more on visual images while verbalizers rely more on analytic strategies.

Krutetzkii suggested that people can be classified according to the way they process mathematical information.  People with an analytic style prefer to solve math problems in logical and verbal ways.  People who have a "geometric" style prefer to use visual imagery. 

It's not clear to me whether this classification between verbalizers and visualizers is sufficiently supported by research.

The paper divides the visualizers into two subgroups: visualizers who are good at processing spatial relations and 
visualizers who are good at processing object features.  The former will find their way to a destination by creating a mental map.  The latter will find their way by visualizing prominent objects that will function as milestones along the 
way.

This division is supported by neuropsychological findings.  
Different brain areas are activated while people visualize, for instance, a route on a map they had studied previously (a task which activates parietal areas) and objects, faces or colors (a task which activates temporal areas).

Some elementary school children use spatial schematic representations to solve math problems, while others use
pictorial object representations.  Children using spatial schematic representations do better on these problems.

The article claims that visualizers who are good at processing spatial relations have a high spatial ability.  These people tend to decode and process stimuli analytically, part by part, to create abstract schematic images and to use spatial relations to analyze the stimuli features.  They are able to image spatial transformations of the objects in space (like in mental rotation tasks). 

Visualizers who are good at processing object features have a poorer spatial ability.  They tend to process visual information globally, as a single perceptual unit, and to form static images (for example of a scenery or objects) that are very vivid and detailed.  These people will succeed at tasks requiring object recognition, memory and gestalt closure, and will be better painters. 

The paper tries to verify these hypotheses by a series of pictorial studies (which I will not describe here).

The paper has an interesting appendix with items from a 
visualizer – verbalizer questionnaire.  The items are math problems which can be solved through a visual representation (schematic or pictorial) or through verbalizing.  After solving the problems, the child/person is asked what way or ways he used (a formula, visual imagery of the objects in the problem, a diagram and so forth).  The child can add other ways he used.

Perhaps if we'll help children find the cognitive style they use to cope with math or other problems (verbalizing, spatial visualizing or pictorial visualizing), they'll be able to use this insight as a strategy that will help them solve such problems in the ways that will be the most effective for them.


סגנון קוגניטיבי ביצירת דימויים חזותיים והשפעתו האפשרית על דרכי התמודדות עם בעיות מתמטיות ואחרות



בעת הכנת המצגת האחרונה מתוך סדרת המצגות על היכולות הקוגניטיביות (שתעסוק בעיבוד חזותי - מרחבי), נתקלתי במאמר הקריא הבא: 

Spatial versus object visualizers:  a new characterization of visual cognitive style.  Kozhevnikov, M., Kosslyn, S., and Shepard, J.  Memory and Cognition 2005, 33(4), 710-726.


סגנון קוגניטיבי מתייחס לעקביות בשבה האדם רוכש ומעבד מידע.  דוגמאות לסוגים של סגנון קוגניטיבי:   תלות או אי תלות בשדה, סגנון חושב לעומת אימפולסיבי, סגנון מדמה לעומת ממליל (VISUALIZERS  - VERBALIZERS).  במאמר נטען, שבעת ביצוע משימות קוגניטיביות, מדמים VISUALIZERS נשענים יותר על דימוי חזותי בעוד שממלילים     VERBALIZERS   נשענים יותר על אסטרטגיות אנליטיות. 

החוקר KRUTETSKII הציע שניתן לסווג אנשים לפי הדרך בה הם מעבדים מידע מתמטי.  אנשים בעלי סגנון אנליטי מעדיפים לפתור בעיות מתמטיות בדרכים מילוליות ולוגיות.  אנשים בעלי סגנון "גאומטרי" מעדיפים להשתמש בדימויים חזותיים.

לא ברור לי עד כמה ההפרדה הזו בין מדמים לממלילים נתמכת מספיק חזק על ידי ממצאים מחקריים.

המאמר טוען שרצוי לחלק את קבוצת המדמים לשתי תת קבוצות:  מדמים שהם חזקים בעיבוד יחסים מרחביים ומדמים שהם חזקים בעיבוד תכונות של אובייקטים.  אנשים מהקבוצה הראשונה ימצאו את דרכם ליעד מסוים, למשל, באמצעות יצירת מפה מנטלית.  אנשים מהקבוצה השניה ימצאו את דרכם באמצעות הדמית ציוני דרך (אובייקטים בולטים שקיימים לאורך הנתיב).

חלוקה זו נתמכת על ידי ממצאים נוירו פסיכולוגים, לפיהם אזורים שונים במוח פועלים כאשר אנשים מדמים, למשל, נתיב מסוים במפה אותה ראו קודם לכן (פעולה שמפעילה אזורים פריאטלים) וכאשר הם מדמים אובייקטים, פנים או צבעים למשל (פעולה שמפעילה אזורים טמפורלים).
 
לגבי ילדים בבי"ס יסודי, נמצא שיש ילדים המשתמשים בייצוגים מרחביים סכמטיים כאשר הם פותרים בעיות מתמטיות מילוליות, ויש המשתמשים בייצוגים תמונתיים של אובייקטים.   הילדים המשתמשים בייצוגים סכמטים מצליחים טוב יותר לפתור בעיות מתמטיות.

במאמר נטען, שלמדמים החזקים בעיבוד יחסים מרחביים יש יכולת מרחבית גבוהה.  אנשים אלה נוטים לקודד ולעבד גירויים באופן אנליטי, חלק חלק, ליצור דימויים סכמטים מופשטים, ולהשתמש ביחסים מרחביים כדי לנתח את מרכיבי הגירוי.   הם מסוגלים לדמיין טרנספורמציות של האובייקטים במרחב (כמו במשימות רוטציה מנטלית). 

 לעומתם, למדמים החזקים בעיבוד תכונות של אובייקטים יש יכולת מרחבית נמוכה יותר.  הם נוטים לעבד מידע חזותי באופן גלובלי, כיחידה תפיסתית אחת, וליצור דימויים סטטיים (למשל, של תמונות נוף או אובייקטים דוממים) שהם מלאי חיים ומפורטים.  אנשים אלה יצליחו במשימות הדורשות זיהוי אובייקטים, זיכרון חזותי והשלמת גשטלט, ויציירו טוב. 

המאמר מנסה לאשש השערות אלה באמצעות סדרת ניסויים ציוריים (אותם לא אפרט כאן).

למאמר נספח מעניין ובו דוגמאות משאלון לבדיקת סגנון קוגניטיבי מדמה או ממליל.  בשאלון מוצגות בעיות מתמטיות אותן ניתן לפתור באמצעות ייצוג חזותי (סכמטי או תמונתי) או באמצעות המללה.  לאחר פתרון הבעיות הילד נשאל באיזו דרך או דרכים הוא פתר אותן.  מוצגות בפניו מספר אפשרויות (נוסחה, דימוי חזותי של האובייקטים המוצגים בבעיה, דיאגרמה וכו') והוא יכול גם להוסיף דרכים שאינן מוצגות.

ייתכן, שאם נעזור לילד לגלות את סגנונו הקוגניטיבי בהתמודדות עם בעיות מתמטיות (או בעיות אחרות בהן נתקל במהלך הלמידה) – ממליל, מדמה מרחבי או מדמה תמונתי, הוא יוכל להסתייע בתובנה זו כאסטרטגיה שתסייע לו לפתור בעיות כאלה בדרך היעילה ביותר עבורו. 

Monday, June 23, 2014

How to interpret WPPSI3 using a CHC framework?




Here is the WPPSI3 (2002) structure for ages 4:0-7:3  


Processing speed

performance
verbal
General verbal ability
Symbol search

Block design
Information
Receptive vocabulary
coding

Matrix reasoning
Vocabulary
Picture naming

Picture concepts

Word reasoning


Picture completion

Comprehension


Object assembly

Similarities



And here is the CHC  classification of the WPPSI3 test.  This is taken from:


Alfonso, V. C., Flanagan, D.P. and Radwan, S.  The impact of the Cattell Horn Carroll Theory on test development and interpretation of cognitive and academic abilities.  In: Flanagan, Dawn P and Harrison, Patti L.  Contemporary Intellectual Assessment. Second edition, 2005.  The Guilford Press.


Crystallized knowledge
Fluid ability
Visual processing
Processing speed

Vocabulary
Matrix reasoning
Block design
Symbol search

Information
Picture concepts

Object assembly

coding

Similarities

Picture completion


Comprehension




Receptive vocabulary




Picture naming




Word reasoning






Here is the WPPSI4 (2012) test structure.     This information is taken the PEARSON site at: 


Working memory
Verbal comprehension

Fluid ability
Visual spatial
Processing speed

Picture memory –
The child views a stimulus page of one or more
pictures for a specified time and then selects the
pictures from options on a response page.
Information
Matrix reasoning
Block design
Bug search
(like symbol search)

Zoo locations – The child views one or more animal cards
placed on a zoo layout for a specified time
and then places each card in the previously
viewed locations
Similarities
Picture concepts

Object assembly

cancellation


Vocabulary


Animal coding
(like coding)


Comprehension





Receptive vocabulary





 Picture naming







We can see that the WPPSI4 structure is in line with the CHC classifications of the WPPSI3  test.  This increases the legitimacy of interpreting the WPPSI3 within CHC framework.


Sunday, June 22, 2014

כיצד עובדים עם מבחן WPPSI3 מנקודת מבט של CHC?






כיצד עובדים עם מבחן WPPSI3 מנקודת מבט של CHC?


הנה מבנה מבחן WPPSI3  2002  לגילאי 4:0-7:3

פילוח לפי אינדקסים קיימים במבחן המקורי:


מהירות עיבוד

ביצועי
מילולי
יכולת שפתית כוללת
איתור סימנים

סידור קוביות
ידיעות
אוצר מלים סביל
קידוד

מטריצות
אוצר מלים
שיום

מושגים חזותיים

היסק מילולי


השלמת תמונות

הבנה


הרכבת עצמים

צד שווה



והנה סיווגי CHC של מבחן WPPSI3  מתוך הפרק:

Alfonso, V. C., Flanagan, D.P. and Radwan, S.  The impact of the Cattell Horn Carroll Theory on test development and interpretation of cognitive and academic abilities.  In: Flanagan, Dawn P and Harrison, Patti L.  Contemporary Intellectual Assessment. Second edition, 2005.  The Guilford Press.  
 196 הפרק מופיע כאן, והסיווג בעמוד


ידע מגובש
יכולת פלואידית
עיבוד חזותי
מהירות עיבוד

אוצר מלים
מטריצות
קוביות
קידוד

ידיעות
מושגים חזותיים
הרכבת עצמים
איתור סימנים

צד שווה


השלמת תמונות

הבנה




אוצר מלים סביל




שיום




היסק מילולי






כיצד נראית המהדורה החדשה של מבחן WPPSI  ,   מבחן WPPSI4  שיצא בשנת 2012?

הנה האינדקסים הקיימים במבחן עצמו.

המידע לקוח מהאתר של PEARSON בכתובת הבאה:



זיכרון עובד
הבנה מילולית
((ידע מגובש בעצם))

יכולת פלואידית
חזותי מרחבי
מהירות עיבוד
זכירת תמונות
ידיעות
מטריצות
קוביות
איתור חיפושיות
 (כמו איתור סימנים)

מיקום בגן חיות –
הילד רואה חיות ממוקמות בגן חיות לזמן קצר, ולאחר מכן עליו למקם כל חיה במקום בו ראה אותה. 
צד שווה
מושגים חזותיים
הרכבת עצמים
ביטול


אוצר מלים


קידוד חיות
(כמו קידוד)


הבנה





אוצר מלים סביל





 שיום תמונות






האינדקסים של מבחן  WPPSI4 עולים בקנה אחד עם סיווגי CHC של מבחן  WPPSI3 ומחזקים את הלגיטימיות של נקודת המבט הזו.