חשיבותה של השוואה

חשיבותה של השוואה

עדיין בענייני ידע מגובש.  המאמר הנחמד והקריא הזה מציג זוית נוספת למבחן "צד שווה" ולפעילויות למידה שדורשות השוואה.

Boroditsky, Lera. Comparison and the development of knowledge.  Cognition 102 (2007) 118-128.

http://psych.stanford.edu/~lera/papers/comparison.pdf

מציאת קווי דמיון בין אובייקטים ובין מושגים בעולם (כמו במשימת "צד שווה"), עוזרת לנו להגיע להכללות (דברים דומים שייכים לאותה קטגוריה),  להסיק הסקה אינדוקטיבית (אם א' מתנהג כך, ו – א' דומה ל-  ב', כנראה שגם ב' מתנהג כך), ללמוד (הדבר החדש הזה 

דומה למה שאני כבר מכיר), ולשלוף מידע מהזיכרון (בשל הדמיון בינהם, שליפה של א' תגביר את הסיכוי לשלוף גם את ב'). 

מה לגבי מציאת הבדלים בין אובייקטים?

הראו לסטודנטים ציורים של ארבעה אובייקטים דומים יחסית  -  צבי, עז, סוס וחמור, ושאלו אותם שלוש שאלות.  בשאלה הראשונה, חצי מהסטודנטים התבקשו לתאר שלושה קווי דמיון בין שתיים מהחיות הללו וחצי מהם התבקשו לתאר שלושה הבדלים בין שתיים מהחיות הללו.  בשאלה השניה, התבקשו הסטודנטים לדרג את מידת הדמיון בין זוג החיות אליו התייחסו בשאלה הראשונה.  בשאלה השלישית, התבקשו הסטודנטים לדרג את מידת הדמיון בין זוג חיות אליו לא התייחסו בשאלה הראשונה. 

עצם פעולת ההשואה, בין אם היתה באמצעות חיפוש קווי דמיון ובין אם היתה באמצעות חיפוש הבדלים, גרמה לכך שזוג החיות ידורג כדומה יותר לעומת דירוגו ללא פעולת השוואה בין החיות.    כמו כן הסתבר, שבזמן שאנשים מחפשים הבדלים, הם מוצאים גם קווי דמיון.  גילוי הבדלים משמעותיים בין אובייקטים או מושגים דורש קודם כל עמידה על קווי הדמיון ביניהם.  אם אתה רוצה לומר שלעז יש זנב קצר יותר מאשר לחמור (הבדל), זה מבליט את העובדה שלשתי החיות יש זנב (קו דמיון). 

האם זה עובד באותה צורה לגבי אובייקטים לא דומים?

כאשר חזרו על ניסוי זה עם אובייקטים לא דומים (פרצל, טלפון, כובע, פוטבול), התברר, שחשיבה על הבדלים בין שני אובייקטים שאינם דומים גרמה להם להיראות עוד יותר שונים (הבליטה את ההבדלים ביניהם).  חשיבה על קווי דמיון בין שני אובייקטים שאינם דומים לא גרמה לשינוי בדירוג של מידת הדמיון בינהם. 

כלומר, השוואה (מציאת קווי דמיון או שוני) בין דברים דומים מגדילה את הדמיון הנתפס בינהם.  מציאת קווי דמיון בין דברים שונים אינה מגדילה את הדמיון הנתפס ביניהם, אך מציאת הבדלים בין דברים לא דומים גורמת להם להיראות שונים יותר.   

ההבדלים בין דברים דומים נמצאים בדרך כלל על רצף (הסוס גדול יותר מהעז).  הבדלים שנמצאים על רצף מעידים על גורם משותף לאובייקטים ולכן חשיפתם מגדילה את קווי הדמיון הנתפס בין האובייקטים.  הבדלים בין דברים לא דומים נמצאים בדרך כלל לא על רצף (הפרצל הוא מזון והטלפון אמצעי תקשורת.  על הפרצל יש מלח ועל הטלפון אין מלח).  הבדלים שאינם נמצאים על רצף לא חושפים שום מבנה משותף לשני האובייקטים ולכן לא מגדילים את קווי הדמיון ביניהם. 

כלומר, עצם תהליך ההשוואה (עמידה על קווי דמיון או שוני) יכולה לשנות את הדרך בה אנחנו תופסים את העולם (הדרך בה אנו מייצגים אובייקטים או מושגים בעולם).  תהליך ההשוואה גורם לאובייקטים או מושגים דומים להיראות דומים יותר.  עמידה על הבדלים בין אובייקטים או מושגים לא דומים, גורמת להם להיתפס כשונים יותר.