שלבים בהגדרת לקות למידה, ולקות למידה במתמטיקה

שלבים בהגדרת לקות למידה, ולקות למידה במתמטיקה

ב"פוסט" הקודם הוגדרו שלבים להגדרת לקות למידה.  לצורך יישום שלב ג' אנחנו צריכים להכיר ממצאים לגבי

 .הקשר בין הנמכות בתפקודים במתמטיקה לבין היכולות הקוגניטיביות 

קיימים מספר מחקרים שבדקו קשרים אלה באוכלוסיה הכללית.  חלק מהמחקרים השתמשו במדגם התקנון של מבחן הוודקוק ג'ונסון3 (WJ3).  מבחן זה, כידוע, יהיה מוכן לשימוש בארץ עם נורמות ישראליות בעוד מספר שנים.  בגירסתו האמריקנית, למבחן שני חלקים:  חלק קוגניטיבי (בו נבדקות יכולות ה – CHC) וחלק של "הישגים" בו נבדקים הקריאה והחשבון. 

במחקרים שבדקו את המתאמים בין תוצאות של ילדים במבחני חשבון (מתוך מבחני ההישגים של   ה – WJ3) לבין היכולות הקוגניטיביות, נמצאו היכולות הפלואידית, הידע המגובש, זיכרון העבודה (יכולת צרה בתוך זיכרון לטווח קצר) ומהירות עיבוד כקשורות להישגים במתמטיקה.   יש גם מחקרים בהם נמצא קשר בין אחסון ושליפה לטווח ארוך לבין הישגים בחשבון.

המאמר הזה (הזמין להורדה חינם ברשת):

PROCTOR,  B, E., FLOYD R. G. AND SHAVER, R. B. CATTELL-HORN-CARROLL BROAD COGNITIVE ABILITY PROFILES OF LOW MATH ACHIEVERS. Psychology in the Schools, Vol. 42(1), 2005

בדק את יכולות ה – CHC של ילדים חלשים במתמטיקה.  במחקר השתתפו ילדים שקיבלו ציונים נמוכים (בסטית תקן אחת או יותר מהממוצע) במבחני המתמטיקה של מבחני ההישגים של הוודקוק ג'ונסון 3 (אך שהיו להם ציונים תקינים במבחני הקריאה של מבחני ההישגים של הוודקוק ג'ונסון 3).  את הקבוצה הזו החוקרים השוו לקבוצת ביקורת של ילדים שקיבלו ציונים תקינים במבחני מתמטיקה וקריאה אלה.

מבחני המתמטיקה כללו מקבץ מבחנים שבדקו כישורי חישוב מתמטי (תרגילים בארבע פעולות החשבון, ויישום חוקים מתמטים כמו חוק החילוף), ומקבץ מבחנים שבדקו חשיבה מתמטית (בעיות מילוליות, יישום ידע על חוקים, יחסים, מושגים מתמטים).

לגבי כישורי חישוב מתמטי:   לא היה הבדל ביכולות ה – CHC בין קבוצת הילדים החלשים בכישורי חישוב מתמטי לבין קבוצת הילדים התקינים בכישורי חישוב מתמטי!   בנוסף, אף אחד מיכולות ה – CHC של הילדים בעלי ההישגים הנמוכים בחישובים מתמטים לא היתה מונמכת באופן מובהק ביחס לממוצע האוכלוסיה. 

לגבי חשיבה מתמטית:  קבוצת הילדים הנמוכים בחשיבה מתמטית קיבלו ציונים נמוכים יותר באופן כללי ביכולות הקוגניטיביות לעומת קבוצת הביקורת, מה שעשוי לרמוז על  הבדל בין הקבוצות ב – g (ביכולת הקוגניטיבית הכללית).

היכולת הפלואידית של הילדים הנמוכים בחשיבה מתמטית היה נמוכה במבוהק מממוצע האוכלוסיה.  לעומת זאת הידע המגובש של הילדים הנמוכים בחשיבה מתמטית היה אמנם נמוך מהידע המגובש של קבוצת הביקורת, אך לא היה נמוך מהממוצע של האוכלוסיה בידע מגובש.     

זיכרון לטווח קצר, מהירות עיבוד וזיכרון לטווח ארוך לא נמצאו במחקר הזה כקשורים לכישורי חישוב ולחשיבה מתמטית.

נדמה לי, שכדי לקבל ממצאים חזקים יותר ייתכן שהיה צריך לבחור למחקר ילדים הנמוכים מאחוזון 10 בהישגים במתמטיקה (ולא הנמוכים מאחוזון 16 כפי שנבחרו בפועל).  זו קבוצת הילדים שנבחרת בדרך כלל במחקרים על דיסקלקוליה.  בנוסף, היה צריך לכלול במדגם ילדים שיש להם קשיים גם במתמטיקה וגם בקריאה.  לילדים רבים עם קשיים במתמטיקה יש גם קשיים בקריאה.  מכיוון שמחקר זה לא כלל ילדים אלה הוא אולי לא הקיף את כל טווח הילדים בעלי הקשיים במתמטיקה.

במחקר זה לא נמצא דפוס אופייני של הנמכות ביכולות קוגניטיביות אצל ילדים עם קשיים בכישורי חישוב מתמטי.   ייתכן שמשמעות הדבר היא, שרבים מהילדים שמופנים אלינו עם קשיים במתמטיקה אינם סובלים מלקות למידה במתמטיקה.   אנחנו יודעים שהישגים נמוכים במתמטיקה יכולים לנבוע מגורמי הדרה כגון העדר התנסות, מוטויציה נמוכה, חרדה, הוראה לא טובה או חומרי לימוד לא טובים.   נדמה לי שבמתמטיקה גורמי ההדרה משפיעים חזק יותר מבקריאה.   טיפול בגורמי ההדרה עשוי לפתור את הקשיים בחשבון של ילדים מקבוצה זו.