קשרים בין יכולות קוגניטיביות להישגים בקריאה ובמתמטיקה – ממצאים מ – 2010

קשרים בין יכולות קוגניטיביות להישגים בקריאה ובמתמטיקה – ממצאים מ – 2010. 

  McGrew and Wendling ערכו ב – 2010 סינתזה של מחקרים שבחנו את הקשר בין יכולות  ה – CHC לבין הישגים בקריאה ובמתמטיקה.  מחקרם פורסם במאמר זה, הניתן להורדה חינם ברשת:

CATTELL–HORN–CARROLL COGNITIVE-ACHIEVEMENT RELATIONS: WHAT WE HAVE LEARNED FROM THE PAST 20 YEARS OF RESEARCH. KEVIN S. McGREW AND BARBARA J. WENDLING. Psychology in the Schools, Vol. 47(7), 2010   

במחקר נכללו 19 מחקרים שבדקו חמש יכולות CHC או יותר באוכלוסית ילדים.   מכיוון שרובם המכריע של המחקרים השתמשו במבחן הוודקוק ג'ונסון, הממצאים שיוצגו להלן מתארים בעיקר את הקשר בין היכולות הקוגניטיביות כפי שהן נמדדות במבחן הוודקוק ג'ונסון לבין הישגים כפי שהם נמדדים במבחן הוודקוק ג'ונסון.  מרבית המחקרים  נערכו על אותו מדגם  - מדגם התקנון של הוודקוק ג'ונסון.   

כיצד הוגדרו ההישגים בקריאה ובמתמטיקה במחקר זה?  כישורי קריאה בסיסיים נבדקו באמצעות מבחני קריאת מלים בודדות ומלות תפל, זיהוי מלים וקישור בין צליל לסמל.  הבנת הנקרא נבדקה באמצעות קריאת טקסט ובעקבותיו שאלות רבות ברירה, שאלות פתוחות או CLOZE.  כישורים מתמטים בסיסיים נבדקו באמצעות פתרון תרגילי חשבון בסיסיים בדרגת קושי הולכת וגדלה, עד חישובי אלגוריתמים מורכבים.  חשיבה מתמטית נבדקה באמצעות פתרון בעיות מילוליות, סדרות מספרים, ויישום פעולות ומושגים מתמטים. 

הממצאים העיקריים והחשובים ביותר לדעתי (אך לא כל הממצאים) מוצגים כאן בצורה חזותית ונוחה להבנה. 

שימו לב, שלעתים יכולת רחבה מנבאת באופן הטוב ביותר, ולעתים דווקא יכולת צרה היא זו שמנבאת את ההישגים באופן המיטבי.   הממצאים מדגישים גם, שאם אין צורך דיאגנוסטי ספציפי בציון ה – IQ או ב – g, עדיף לא להעביר מבחן משכל בשלמותו, אלא לבחור את היכולות הרחבות והצרות שאנו בודקים בהתאם לסיבת הפניה ולגיל הילד.  

החוקרים מעלים את השאלה, מדוע עיבוד חזותי לא מנבא הישגים בקריאה או במתמטיקה?  לגבי מתמטיקה, מחקרים מראים שכישורים כגון הערכת אורך הם אחד הכישורים הפגועים אצל אנשים עם לקות במתמטיקה.  לגבי קריאה, היכולת למפות במהירות גרפמות לפונמות ידועה כחשובה לקריאה.  אפשרות אחת היא, שהכישורים החזותיים הקשורים לקריאה או למתמטיקה לא נמדדים במבחני המשכל הבודקים עיבוד חזותי.  בכיוון ההפוך, ייתכן שמבחני המתמטיקה בהם השתמשו במחקר זה לא בדקו את תחומי המתמטיקה הנשענים חזק יותר על עיבוד חזותי (למשל גאומטריה או טריגונומטריה).   

שאלות נוספות שעולות אצלי הן לגבי היכולת הפלואידית.  החוקרים כותבים, שמדדי היכולת הפלואידית שמנבאים באופן הטוב ביותר את ההישגים במתמטיקה הם אלה שבודקים את היכולת הפלואידית באמצעות...חשיבה עם מספרים ויחסים מספריים (למשל, מבחני סדרות מספרים ומטריצות מספרים).   

בנוסף, היכולת הפלואידית (כפי שהיא נבדקת במבחני הוודקוק ג'ונסון) לא נמצאה כמנבא של הבנת הנקרא (כפי שהיא נמדדת במבחני הבנת הנקרא של הוודקוק גו'נסון).   זה ממצא מוזר.  כיצד ייתכן, שהיכולת לחשוב בצורה מופשטת, להסיק מסקנות ולהבין השלכות אינה קשורה להבנת הנקרא?  ייתכן, שההסבר לכך נעוץ בדרך בה נמדדת היכולת הפלואידית (באמצעות מבחנים לא מילוליים, המתשמשים בגירויים חזותיים או מספריים).  ייתכן שבדיקת היכולת הפלואידית באמצעות מבחנים שבודקים יכולת הפשטה באמצעות גירויים מילוליים - שפתיים, היתה מאפשרת למצוא את הקשר המתבקש בין יכולת זו לבין כישורי הבנת הנקרא.