דיסקלקוליה – האם כרונית? ממצאי מחקר אורך ישראלי

שימו לב – לאחר מחשבה נוספת ערכתי  בתאריך 16.10  שינויים בפוסט הזה בחלקים "ובאופן כללי" ו – "מה אנחנו לומדים מכל זה?"

Developmental dyscalculia: a prospective six-year follow-up

Ruth S Shalev, Orly Manor and  Varda Gross-Tsur.  

Developmental Medicine & Child Neurology 2005, 47: 121–125

http://onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1111/j.1469-8749.2005.tb01100.x/pdf

פרופ' רות שלו, פרופ' ורדה גרוס ודר' אורלי מנור עקבו במשך שש שנים, במחקר מעורר כבוד בהיקפו, אחר קבוצת ילדים ירושלמים שאותרו כדיסקלקולים. 

כיצד אותרו ילדים אלה?

בכיתה ד', עברו כ – 3000 ילדים ירושלמים מבחן קבוצתי בחשבון.   550 מתוך 600 הילדים שציוניהם היו ב – 20% התחתונים  עברו בכיתה ה' מבחן חשבון אישי.    מתוך קבוצה זו אותרו  140 ילדים שציונם במבחן זה היה באחוזון 5 ומטה, וציונם במבחן WISCR היה מעל 80.  קבוצה זו, שחבריה הוגדרו כדיסקלקולים, עברה הערכה בקריאה ובכתיבה, וכן מבחנים קוגניטיבים נוספים שלא אפרט כאן כדי לא להלאות. 

כעבור שלוש שנים, בהיותם בכיתה ח', עברו 123 מילדי קבוצה זו שוב מבחן במתמטיקה וקריאה.  הציונים בחשבון של 95% מהם היו באחוזון 25 ומטה.   47% מהם הוגדרו מחדש כדיסקלקולים מכיוון שציונם היה באחוזון 5 ומטה.  

כעבור שלוש שנים נוספות, בהיותם בכיתה יא', עברו 104 מילדי קבוצה זו שוב מבחנים בחשבון, קריאה וכתיבה, והשוו לקבוצת ביקורת.

מה נמצא? 

החוקרות מדגישות את הנתונים של הקבוצה הדיסקלקולית, אך אני חושבת שראוי להתבונן באותה מידה בביצועים של קבוצת הביקורת.

 נתחיל בארבע דוגמאות:

·         51% מ-104 תלמידי יא' שאובחנו בכיתה ה' כדיסקלקולים, לא הצליחו לפתור את התרגיל 7X8, לעומת 17% מקבוצת הביקורת.

·          71% מ-104 התלמידים, לא הצליחו לפתור 37X24,  לעומת 27% מקבוצת הביקורת.

·          49% מ-104 התלמידים, לא הצליחו לפתור 45/3, לעומת 15% מקבוצת הביקורת.

·         63% מ-104 התלמידים, לא הצליחו  לפתור 5/9+2/9 , לעומת 17% מקבוצת הביקורת. 

 ובאופן כללי: 

·         הציון של 40% מ-104 התלמידים במבחן המתמטיקה  היה באחוזון 5 ומטה, ולכן הם אובחנו מחדש כדיסקלקולים. 

·         החוקרות מציינות שהציון של מרבית הילדים מה – 60% הנותרים היה עדיין "נמוך" – באחוזון 25 ומטה.  מכיוון שכל ציון שהוא גבוה מאחוזון 16 נמצא בטווח של סטית תקן אחת ופחות מזה מתחת לממוצע, ניתן לראות ציון כזה כתפקוד תקין (אם כי לא גבוה).  החוקרות לא מציינות איזה אחוז מ – 104 הילדים קיבל ציון באחוזון 16 ומעלה. 

אילו מדדים שנמדדו בכיתה ה' היו קשורים לדיסקלקוליה בכיתה יא'?

·   ציון ה – IQ הכללי מכיתה ה', שחושב בלי תת מבחן חשבון, היה נמוך בשש נקודות בממוצע אצל 104 התלמידים, לעומת קבוצת הביקורת.  קבוצת ה – 104 גילו, לעומת קבוצת הביקורת, גם קשיים בקשב ובכתיבה.

אילו מדדים שנמדדו בכיתה ה' לא היו קשורים לדיסקלקוליה בכיתה יא'?

·         קריאה, למידת מלים, מבחני שטף, זיהוי פנים, מבחן RCFT,   לא היו קשורים לדיסקוקליה בכיתה יא'.
·         גם קבלת עזרה בחשבון, מצב סוציו אקונומי,השכלת ההורים, מין הילד, והיסטוריה משפחתית של קשיי למידה לא היו קשורים לדיסקלקוליה בכיתה יא'.

מה אנחנו לומדים מכל זה?


·         נראה שדיסקלקוליה, כפי שהיא מוגדרת כאן (ציון במבחן חשבון באחוזון 5 ומטה ומשכל תקין) היא מצב שאצל 40% מהלוקים בו הוא כרוני.  אם נגדיר דיסקלקוליה כציון במבחן חשבון באחוזון 16 ומטה ומשכל תקין, ככל הנראה אחוז גבוה מ – 40 מקבוצת ה - 104 יוגדרו כמתמודדים עם דיסקלקוליה כרונית.  

·         בכל זאת היו ככל הנראה מספר ילדים, שהתקדמו מתפקוד באחוזון 5 ומטה בכיתה ה', לתפקוד באחוזון של מעל  16 בכיתה יא'.  זו בעיני התקדמות משמעותית, גם אם הם לא הגיעו לתפקוד ברמה של מעל אחוזון 25.  לא ברור מה עזר לילדים אלה להתקדם.  זו שאלה שחשוב בעיני להשיב עליה.  ניתן גם לקוות, שבעזרת איתור מוקדם, הרבה הרבה לפני כיתה ה', ואולי עוד בגן, והתערבות מונעת, ניתן יהיה למנוע את התפתחות הדיסקלקוליה לפחות אצל חלק מהילדים.