כמה דברים שיעזרו לכם לעשות דיאגנוסטיקה טובה יותר – 11

שלושה "טיפים" נוספים מתוך סדרה של "עצות" שגובשו בצוות הפיתוח בדיאגנוסטיקה של שפ"ח ירושלים, שמשקפות את ה"אני מאמין" שלנו בנושא דיאגנוסטיקה – עם כמה תוספות שלי.  חברי צוות הפיתוח: רות אומן שקד, ריטה באומגרטן, חנה ברימר, אורי דאר, אתי דניאל סימון, דליה זית,  עינת כהן רחמן, מישל ליסס טופז, בטי נצר, סמדר ספיר יוגב, ענאן סרור,  נאדין קפלן ועדינה שכנוביץ.

 כתבו על הילד הספציפי, ועל מסמך ריק 

אל תשתמשו בתבנית מוכנה של דו"ח.  אל תשתמשו במשפטים מוכנים.  אתגרו את עצמכם!  כיתבו על מסמך ריק.  כיתבו על הילד הספציפי.  כיצד הוא  התמודד?  מה מאפיין אותו?

מכיוון שכל ילד הוא ייחודי, כל דו"ח צריך אף הוא להיות ייחודי.  המודל באמצעותו אתם מנתחים את הנתונים ישפיע על מבנה הדו"ח ועל תוכנו (כותרות, כותרות משנה, אופן המשגת הממצאים והצגתם).  התמונה הדיאגנוסטית של ילד מסוים עשויה להתאים למודל מסוים יותר מאשר למודלים אחרים.   יהיו ילדים שהתמונה הדיאגנוסטית שלהם תתאים למודל CHC.  ילדים אחרים יתאימו יותר למודל PASS, אחרים – למודל CPM או למודל SNP (המודלים הללו הם "סינית" בשבילכם? קריאה במצגת "הצצה קצרה לתאוריות על משכל" מתוך הסדרה "משכל ויכולות קוגניטיביות" המופיעה בטור הימני של הבלוג, ובפוסט מה – 5.12  - יבהירו אותם במקצת). 

משבחרתם את המודל הדיאגנוסטי, תוכלו לכתוב את הדו"ח בהתאם למודל זה.   גם בתוך אותו מודל, תוכלו להחליט אם להתחיל בתיאור תחומי החוזק של הילד או תחומי הקושי, במצב הרגשי ובאינטראקציה שלו עם התמונה הקוגניטיבית, או בתמונה הקוגניטיבית ובאינטראקציה שלה עם המצב הרגשי, וכן הלאה.

השאירו את הנתונים לנספח 

מקדו את הדו"ח בילד ובמאפייניו ולא במספרים.  השתדלו לכתוב כתיבה שמחוברת לנתונים בצורה ברורה, אבל מתארת את הילד ולא את הנתונים.   חישבו על הקליינט קורא הדו"ח וכיתבו בצורה שתהיה בהירה לו ומכבדת אותו.

במידה ויש לכך ביסוס חזק, כיתבו אבחנה ברורה.

כיתבו קצר 

קחו אחריות וכתבו דברים ממוקדים, מרכזיים, תקשורתיים וקריאים.  הדו"ח צריך להיות שימושי.