מומחיות – שאלה של אימון? חלק ב

Deliberate practice: Is that all it takes to become an expert?

David Z. Hambrick ,  Frederick L. Oswald , Erik M. Altmann , Elizabeth J. Meinz, Fernand Gobet , Guillermo Campitelli .  Intelligence 45 (2014) 34–45

https://www.msu.edu/~ema/HambrickEtAl.pdf

ראינו בפוסט הקודם, שאימון מסביר כ – 34% מהשונות בביצוע בתחום 

השחמט.  אחוז לא מבוטל, אך בהחלט יש גורמים נוספים שמסבירים את השונות.  מהם, ומה לגבי תחום המוסיקה?  

במחקרים על אימון במוסיקה הנידונים במאמר, השתתפו מוסיקאים בדרגות מומחיות שונות, שדיווחו על מספר שנות הלימוד שלהם במוסיקה, והעריכו את מספר השעות שהקדישו לאימון בשבוע במשך 

השנים. 

קריטריון הביצוע היה דירוגי מומחים את רמת הנגינה של הנגנים, מספר השגיאות שעשו פסנתרנים בזמן שליוו נגנים אחרים, היכולת של פסנתרנים לנגן באופן שוטף מתווים של יצירה שהם רואים בפעם הראשונה, ומדדים דומים נוספים.

בדומה לשחמט, הסתבר שאימון הסביר 30% מהשונות בביצוע בתחום 

המוסיקה.   באחד המחקרים בתחום השחמט, נמצא ששחקן שחמט מסוים נזקק ל – 26 שנות אימון כדי להגיע לדרגת מאסטר, בעוד ששחקן אחר הגיע לדרגת מאסטר תוך פחות משנתיים.  כך גם בתחום המוסיקה:  בכל רמת מיומנות, היו מוסיקאים שנזקקו לחמישית מכמות האימון הממוצעת לאותה רמת מיומנות, ואחרים שנדקקו לכמות אימון שהיתה גדולה פי ארבע מהממוצע.

אם אימון מסביר רק 30-34% מהשונות בביצוע בשחמט ובמוסיקה – מה עוד מסביר את השונות בביצוע?

התחלה בגיל צעיר – שחקני שחמט שהתחילו בגיל צעיר הצליחו יותר, בלי קשר לכמות שעות האימון שהם השקיעו.  החוקר SIMONTON גילה שהמלחינים הקלאסיים המצליחים ביותר התחילו ללמוד מוסיקה ולהלחין בגיל צעיר יותר ממלחינים קלאסיים מצליחים פחות.  ייתכן שיש תקופה קריטית לרכישת מיומנויות מסוימות.

משכל -  רמת המשכל נמצאת במתאם משמעותי עם רמת הביצועים במוסיקה ובשחמט.  מבין היכולות הקוגניטיביות, קיבולת זיכרון העבודה תורמת באופן המשמעותי ביותר לרמת הביצוע.  במאמר מסופר על ילד בן 6 שהיה מוסיקאי מחונן, ניגן בקונצרטים רבים, וכמעט ולא התאמן.  ציונו במדד הזיכרון לטווח קצר של מבחן הסטנפורד בינה היה 158. 

גם גנטיקה מנבאת רמת ביצועים. 

אישיות –  מידת הנחישות וההתמדה מנבאת ביצוע ברמה גבוהה בתחומים רבים, מכיוון שהיא מובילה ליכולת להשקיע בשעות אימון ארוכות ומפרכות, להתגבר על קשיים, ועוד.  אני מנחשת שגורמי אישיות נוספים כגון יכולת בינאישית, רמת מודעות עצמית ופתיחות תורמים לכך, כמו גם גורמים אחרים שלא ציינתי.

ניתן לטעון, שמכיוון שהמחקר הזה מבוסס על הערכות של אנשים על כמות האימונים שעשו לפני שנים רבות, הנתונים לא כל כך אמינים.  אולם החוקרים טוענים שלדיווחים רטרוספקטיביים יש מתאמים סבירים 

ומעלה עם דיווחים המבוססים על יומנים. 

סיבה נוספת לכך שאני נוטה להאמין לנתונים אלה היא העובדה שלציוני  IQ יש מתאמים של 0.4-0.7 עם ציונים בבי"ס.  זו מעין "תמונת ראי" למחקר בו אנו דנים.  מתאמים של 0.4-0.7 הם משמעותיים מאד אך ברור שגורמים נוספים משפיעים על הצלחה בבי"ס.  אין ספק שרמת המוטויציה ומידת הנחישות וההתמדה של התלמיד משפיעים, ומן הסתם גם איכות ההוראה, האקלים הבית ספרי, הסביבה הביתית שלו וגורמים נוספים.