"טיפ" נוסף
מתוך סדרה של "עצות" שגובשו בצוות הפיתוח בדיאגנוסטיקה של שפ"ח
ירושלים, שמשקפות את ה"אני מאמין" שלנו בנושא דיאגנוסטיקה – עם כמה תוספות
שלי. חברי צוות הפיתוח: רות אומן שקד, ריטה באומגרטן,
חנה ברימר, אורי דאר, אתי דניאל סימון, דליה זית, עינת כהן רחמן, מישל ליסס
טופז, בטי נצר, סמדר ספיר יוגב, ענאן סרור, נאדין קפלן ועדינה שכנוביץ.
דיאגנוסטיקה היא סוג של התערבות – ערכו משוב תהליכי
ודינמי וחישבו ביחד עם הצוות על דרכי התערבות מעשיות (המלצות).
משוב אינו הזרמת מידע
חד סטרית, מהפסיכולוג אל ההורים, הילד והצוות.
משוב אינו מתן המלצות באופן חד סטרי - על ידי הפסיכולוג להורים, לצוות ולילד. משוב הוא תהליך הדדי בו אנו משלבים בין התאוריות של
ביה"ס, ההורים והילד לבין התאוריה שלנו לגבי מקורות קשייו וכוחותיו של הילד,
ומנסים להשיב על שאלת האבחון. תהליך הדדי
זה מוביל לחשיבה משותפת עם
ההורים, הצוות והילד עצמו לגבי דרכי התערבות (ההמלצות) שכדאי לנסותן בבית,
בכיתה ובבית הספר.
דרכי ההתערבות צריכות
לעלות בקנה אחד עם הממצאים, ועם זאת להיות מעשיות, ישימות וספציפיות. לכן כדאי לגבש אותן בסיעור מוחות משותף עם
המורה, ההורים והילד. כאשר, בעקבות האבחון,
מגיעים הפסיכולוג, המורה, ההורים והילד עצמו להבנה משותפת של הילד, ניתן לחשוב
ביחד עם המורה על דרכים לסייע לילד, ששואבות מן הרפרטואר שלה, ההבנה המשותפת של
הילד שהתגבשה, ורעיונות הפסיכולוג. כך
בדיוק ניתן לעשות גם עם הילד עצמו וגם עם ההורים.
דרכי ההתערבות צריכות להתייחס הן לטיפול בקשיים והן לדרכים בהן נחזק את
הכוחות של הילד ונדגיש אותם.
דרכי ההתערבות הן חלק מהתהליך הדיאגנוסטי, שכן הדרך בה הן מיושמות תספק לנו תובנות על הילד, על מערכת בית הספר
ועל המערכת המשפחתית. לכן, חשוב לקבוע
מפגשי משוב נוספים בהם יבחנו ההתערבויות שנוסו ותתקבל תמונה עשירה יותר שפותחת
אפשרויות חדשות לסיוע לילד. בשל אופיו ההדדי של תהליך המשוב, מומלץ לכתוב נוסח
סופי של הדו"ח לאחר פגישת המשוב הראשונה, נוסח שיכלול תובנות שעלו בפגישת
המשוב ושישלב בין הסיפורים/התאוריות של הפסיכולוג, ההורים, הצוות והילד.
תנו גם משוב
לעצמכם: חישבו כיצד הדרך בה ביצעתם את
תהליך ההערכה השפיעה על התוצאות ועל המסקנות אליהן הגעתם. חישבו על שיקולי הדעת שהנחו אתכם ובמידת הצורך
הביאו אותם לידי ביטוי בדו"ח.
No comments:
Post a Comment