מה מנבא הצלחה ברכישת שפה שניה? או: תינוקות יודעים סטטיסטיקה! חלק ב'

Frost, R., Siegelman, N., Narkiss, A., & Afek, L. (2013). What predicts successful literacy acquisition in a second language?. Psychological science,24(7), 1243-1252.‏  http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC3713085/

בפוסט הקודם כתבתי על ההשערה, לפיה רכישת שפה שניה היא כמו כל

 תהליך למידה אחר.  כשם שבכל תהליך למידה אנחנו מזהים ותופסים מבנים שיטתיים והסתברותיים על פיהם בנויה הסביבה שלנו, כך רכישת שפה שניה (וראשונה) היא בעיקר תהליך של רכישה והטמעה של המאפיינים הסטטיסטים של הסביבה השפתית בה אנו חיים.

החוקרים פרוסט, זיגלמן, נרקיס ואפק מהאוניברסיטה העברית בדקו השערה זו באמצעות מחקר בביה"ס לתלמידי חו"ל.  במחקר השתתפו סטודנטים שהגיעו מחו"ל כדי ללמוד בארץ, בשנה הראשונה בה למדו עברית.

 המאפיין העיקרי שמייחד את קריאת העברית מקריאה של שפות לא שמיות אחרות, הוא הרגישות של הקוראים למיקום עיצורי השורש.  בעברית מלים רבות בנויות משורש של שלושה עיצורים שנושא את 
המשמעות הבסיסית של המלה, וממורפמות שיוצרות דפוסי מלים 
שלתוכן "יוצקים" את השורש.  
  
למשל, במלה "התלבשתי" השורש ל.ב.ש "נוצק" לתוך המבנה 
המורפולוגי המתבטא ב – "הת" וב"תי", וביחד המלה מתארת פעולת לבישה שביצעתי על עצמי בעבר.  לומד העברית צריך לזהות ולהפנים את המבנה הזה כדי שיצליח לרכוש את השפה.  בעברית הכתובה חלק מהתנועות מושמטות.  קריאת עברית לא יכולה להתרחש רק על ידי מיפוי של גרפמות לפונמות (מיפוי של אותיות לצלילים.  כלומר, לא כל המידע שאנו זקוקים לו כדי להגות את המלה   

  נמצא במלה הכתובה). 

 .קריאת עברית דורשת הבנה עמוקה של מבנה השפה 

בתחילת שנת הלימודים בדקו החוקרים מהירות פענוח של מלות תפל מנוקדות, דיוק בקריאת מלים לא מנוקדות, ומבחן שבדק עד כמה הסטודנטים הטמיעו את השורש כמרכיב בסיסי של מלים.   הסטודנטים נבחנו במבחנים אלה גם בסוף שנת הלימודים.  כך ניתן היה לראות עד כמה כל סטודנט התקדם בין שתי הבדיקות. 

החוקרים שיערו שיהיו הבדלים בינאישיים ביכולת של הסטודנטים להטמיע את המאפיינים המבניים של השפה העברית, ושההבדלים האלה יהיו קשורים ביכולת הכללית של אותם סטודנטים לרכוש ולהטמיע כל מיני מאפיינים סטטיסטים של הסביבה בה הם חיים.  כדי לבדוק זאת, בדקו החוקרים את הסטודנטים גם במבחן למידה חזותית סטטיסטית.  במבחן זה הסטודנטים צפו ברצף שהורכב מ - 24 צורות שהוקרן על מסך מחשב במשך עשר דקות.  24 הצורות אורגנו ב – 8 שלישיות של צורות (8 מלים").  הצורות המרכיבות כל שלישיה ("מלה") הוצגו תמיד באותו רצף, אך ה"מלים" עצמן הוצגו באופן רנדומלי.  הסטודנטים לא ידעו, ש"זרם" הצורות בו הם צופים מורכב מ"מלים".  לאחר שלב זה, הציגו בפני הסטודנטים זוגות של "מלים".  אחת "המלים" הופיעה ב"סרטון" רצף הצורות בו הם צפו.  ה"מלה" השניה נבנתה מצורות שהיו ב"זרם" אבל לא הופיעו ברצף זה.  הסטודנטים היו צריכים להבחין בין ה"מלה" שהופיעה ב"זרם" הצורות לבין ה"מלה" שלא הופיעה.  היכולת לבצע הבחנה זו שיקפה את המידה שבה הסטודנט למד את המבנה הפנימי הנסתר שאירגן את "זרם" הצורות בו הוא צפה, מבלי שהיה מודע ללמידה זו. 

הסתבר, שהביצוע במבחן הלמידה החזותית הסטטיסטית ניבא את יכולת הלמידה של קריאת מלות תפל מנוקדות, קריאת מלים לא מנוקדות והטמעת השורש כמרכיב בסיסי של מלים בעברית!  סטודנטים שקיבלו ציונים גבוהים במשימת הלמידה הסטטיסטית החזותית, כלומר, רכשו את המבנה הסטטיסטי החבוי בזרם הרציף של הצורות החזותיות, קיבלו בממוצע ציונים גבוהים יותר במשימות קריאה אלה, שבדקו הטמעה של המבנה השמי של מלים בעברית.  כך, מבחן קצר ופשוט המערב צורות חזותיות יכול לנבא את מהירות ההטמעה של סביבה לשונית חדשה אפילו לפני למידת המלה הראשונה בשפה השניה.