התאוריה הדואלית של החשיבה

Evans, J. S. B. (2003). In two minds: dual-process accounts of reasoning.Trends in cognitive sciences, 7(10), 454-459.‏http://faculty.weber.edu/eamsel/Classes/Methods%20(3610)/Old%20Sections/Fall%202010/Fall%202010%20Project/Evans%20(2003).pdf

תאוריה זו טוענת שבבסיס החשיבה עומדות שתי מערכות קוגניטיביות:

מערכת א' עתיקה מבחינה אבולוציונית, וקיימת גם אצל חיות.  זהו סט של תת מערכות אוטונומיות שכלל מודולות מולדות של קלט, וידע ספציפי בתחומים שונים.  מערכת זו כוללת התנהגויות אינסטינקטיביות מולדות. אלה תהליכים מהירים ואוטומטים, ורק התוצר הסופי שלהם נגיש למודעות.  דוגמה לשימוש במערכת זו היא קבלת החלטות על בסיס נסיון העבר במצבים דומים. 

מערכת ב' מאוחרת מבחינה אבולוציונית וקיימת רק אצל בני אדם.  מערכת זו מאפשרת חשיבה מופשטת והיפותטית.  מערכת ב' היא מערכת של חשיבה איטית, המוגבלת על ידי קיבולת זיכרון העבודה, ונמצאת במתאם גבוה עם מדדים של המשכל הכללי.   דוגמה לשימוש במערכת זו היא קבלת החלטות לגבי מצבים שמעולם לא התרחשו קודם, על ידי יצירת מודלים מנטלים או סימולציות של אפשרויות עתידיות.  למערכת ב' יש תפקיד אינהיביטורי – היא מדכאת תגובות המבוססות על אמונות (BELIEFS) ועל ידע, תגובות שהן בבחינת ברירת מחדל.  אבל כדי לבצע אינהיביציה נדרש מאמץ רב והשקעה רבה של משאבי קשב. 

שתי המערכות מתחרות ביניהן על השליטה בתהליכי ההסקה שלנו ובפעולותינו.  שתי המערכות מתוארות לעתים כאימפליציטית (מערכת א') ואקספליציטית (מערכת ב').

זה מזכיר לי במידה מסויימת את היכולת הפלואידית ותפקודים ניהוליים (כמו מערכת ב') לעומת הידע המגובש (כמו מערכת א'), וגם את תאורית ההשקעה של קאטל.

את התחום הזה חוקרים באמצעות פרדיגמות שיוצרות קונפליקט בין תגובות המבוססות על תהליך חשיבה לוגי ותגובות שנובעות מאמונה קודמת.  למשל, נותנים לאנשים היקשים לוגים והם צריכים לשפוט אילו מסקנות נובעות באופן הכרחי מההנחות.

מבוגרים אינטליגנטים מושפעים מהתוכן של ההיקש ולא רק מהמידה בה ההיקש תקף לוגית.  לפי התאוריה הדואלית של החשיבה, למרות שהאנשים מנסים לחשוב באופן לוגי כפי שהונחו לעשות, קשה להם לדכא את השפעת האמונות הקודמות שלהם והיא מתחרה באופן יעיל על השליטה בתגובות שלהם. 

במחקרים נוירו פסיכולוגים נמצא, שכאשר אנשים בוחרים בתוצאה הלוגית הנכונה המנוגדת לאמונתם, פועל אצלם אזור שונה במוח  מאשר כאשר הם בוחרים בתוצאה שמתאימה לאמונה אך שגויה לוגית.

במאמר מופיעה הדוגמה הבאה להשפעה של תוכן על חשיבה לוגית (משימת הבחירה של WASON):

בבעיה A  יש בכל קלף צד עם אות וצד עם מספר.  צריך להפוך את הקלפים שמאששים או מפריכים את הטענה:  "אם יש A בצד אחד של הקלף, אז יש 3 בצד השני של הקלף". 

בבעיה B יש בכל קלף צד עם סוג המשקה וצד עם גיל השותה.  צריך להפוך את הקלפים שמאששים או מפריכים את הטענה: "אם אדם שותה בירה, אז אותו אדם חייב להיות מעל גיל 18".

התשובה לבעיה A היא A ו – 7.  התשובה לבעיה B היא "שותה בירה" ו – "בן 16". 

למרות שמדובר בבעיות דומות מאד, הגירסה המופשטת A קשה הרבה יותר מהגירסה הקונקרטית B.  התוכן מקל על החשיבה בגירסה B.  לדעת חוקרים רבים, בעיה A דורשת שימוש במערכת ב' ואילו בעיה B מאפשרת להסתפק בשימוש במערכת א'.