התאוריה הטריארכית של אינטליגנציה מצליחה – רוברט סטרנברג.

Sternberg, R. J. (2003). A Broad View of Intelligence: The Theory of Successful Intelligence. Consulting Psychology Journal: Practice and Research, 55(3), 139.‏

http://michaeledwardkutch.com/uploads/3/3/1/6/3316493/sternberg-2003.pdf

התאוריה הטריארכית של סטרנברג על האינטליגנציה היא מצד אחד תאוריה מרתקת שמדברת אל ההגיון.  מצד שני היא מורכבת מאד, אולי מורכבת מדי.    יש בה, להרגשתי, מספר מושגים שאינם הכרחיים ורק מסרבלים אותה. 

זהו מאמר מעניין מאד ואחד מהברורים יותר שסטרנברג כתב.  בפוסט הזה אתן תקציר של החלק הראשון שלו:

אנשים שאינם אנשי מקצוע מגדירים אינטליגנציה באופן רחב יותר מאשר פסיכולוגים.  הקהל הרחב סבור, שמשכל מורכב מיכולת פראקטית לפתור בעיות, יכולת מילולית ויכולות חברתיות.  נראה, שתפיסת הקהל הרחב קשורה הרבה יותר להצלחה בעולם האמיתי מאשר התפיסה הקונבנציונלית של משכל.  מושג האינטליגנציה המצליחה מנסה להתייחס למשכל באופן דומה, באופן הקשור לכל ההיבטים של החיים.

מהי אינטליגנציה מצליחה?

1.       שימוש בסט של יכולות שנדרשות כדי להצליח בחיים, בכל דרך שהאדם מגדיר הצלחה, בהקשר החברתי - תרבותי שלו.

מקובל למדוד הצלחה במונחים של ציונים בבית הספר או, אצל אנשים מבוגרים, במונחים של גובה ההכנסה.  אבל, ילדים ובני נוער מסוימים מתמקדים בפעילויות כמו ספורט או מוסיקה או הדרכה בתנועת נוער, ומקדישים פחות תשומת לב לציונים בבית הספר.  אנשים מבוגרים מסוימים בוחרים בעיסוקים בעלי משמעות רבה עבורם שלעולם לא יתנו להם את ההכנסה שהיתה יכולה להיות להם לו היו עובדים במקצוע פחות משמעותי עבורם.  תאורית האינטליגנציה המצליחה ממשיגה את  המשכל תוך שילוב של אמות המידה האישיות של האדם (המטרות שאנשים מציבים לעצמם והמידה שבה יש להם יכולות המאפשרות להם להשיג את המטרות הללו) וההקשר החברתי תרבותי.   ניתן לפתח אינטליגנציה מצליחה. 

2.      אנשים הם בעלי אינטליגנציה מצליחה גבוהה, כאשר הם מכירים בכוחותיהם ועושים בהם את המיטב, ומכירים בחולשותיהם ומוצאים דרכים לתקן אותם או לפצות עליהם.

3.       אנשים בעלי אינטליגנציה מצליחה גבוהה מסתגלים, מעצבים ובוחרים סביבות באמצעות מציאת איזון בשימוש שהם עושים ביכולות אנליטיות, יצירתיות ופרקטיות. 

אינטליגנציה היא לא רק היכולת להסתגל, להתאים את עצמך לסביבה בה אתה נמצא, אלא גם היכולת לשנות, לעצב את הסביבה כך שהיא תתאים לכישוריך, ולעתים היכולת למצוא/ לבחור סביבה חדשה שמתאימה יותר לכישוריך, לערכיך או לרצונותיך .  

ניתן להצליח באמצעות איזון בין יכולות אנליטיות, יצירתיות ומעשיות.  יכולות אנליטיות הן היכולות שבדרך כלל נמדדות על ידי מבחני משכל מסורתיים.  הצלחה בחיים דורשת מהאדם לא רק לנתח את הרעיונות האישיים שלו ואת הרעיונות של אחרים, אלא גם ליצור רעיונות ולשכנע אנשים אחרים בערכם.  המידה בה אדם מצליח תלויה ביכלתו להשתמש היטב בכוחות האנליטים, היצירתיים והמעשיים שלו ולתקן או לפצות על חולשות אנליטיות, יצירתיות ומעשיות שיש לו.  אנחנו משתמשים בחשיבה אנליטית כדי להתמודד עם סוגים מוכרים של בעיות בחיי היומיום.  אנו משתמשים בחשיבה יצירתית כדי להתמודד עם משימות או מצבים חדשים.  חשיבה מעשית היא שימוש בנסיון שלנו כדי להסתגל, לעצב ולבחור סביבות.

סטרנברג בנה מבחן משכל על פי התאוריה שלו.  המבחן נקרא

  STAT – STERNBERG TRIARCHIC ABILITY TEST

במבחן 12 תת מבחנים.  ארבעה תת מבחנים מודדים יכולת אנליטית, ארבעה מודדים יכולת יצירתית וארבעה – יכולת מעשית. 

שלושה מכל סט של ארבעה מבחנים הוא מבחן רב ברירה והרביעי הוא מבחן כתיבה (חיבור).   המבחנים רבי הברירה כוללים תכנים מילוליים, כמותיים וצורניים. 

הנה טבלה שמציגה את שנים עשר המבחנים.  בטור השמאלי הוספתי פרשנות שלי לגבי מה המבחן בודק בשפת CHC.

	אנליטי	מעשי	יצירתי	תרגום שלי למונחי CHC
מילולי	הילד קורא פיסקה המכילה מלת תפל, ומסיק את משמעות המלה מתוך ההקשר.			ידע מגובש, (בהיבט של דקדוק ותחביר).
כמותי	סדרת ספרות: הילד צריך לגלות את האיבר הבא בסדרת ספרות.			יכולת פלואידית
צורני	מטריצות.			יכולת פלואידית
מילולי		חשיבה יומיומית: הילד בוחר את האפשרות שפותרת "בעיה יומיומית בחיי ילד"   בצורה הטובה ביותר.		ידע מגובש
כמותי		מתמטיקה יומיומית: הילד פותר בעיות יומיומיות הדורשות שימוש בחשבון  (למשל, רכישת כרטיסים למשחק כדורגל).		יכולת כמותית
צורני		תכנון דרך: הילד משיב על שאלות שדורשות ניווט יעיל במפה.		עיבוד חזותי
מילולי			אנלוגיות חדשות: הילד פותר אנלוגיות מילוליות שבבסיסן הנחות לא הגיוניות (למשל, "כסף נופל מהעצים"),  כאילו שההנחות נכונות.	יכולת פלואידית
כמותי			אופרציות חדשות במספרים: הילד לומד כלל    (למשל, "פליקס" – הפעולה החשבונית הנדרשת משתנה בהתאם ליחס בין המספר הראשון לשני (אם הראשון גדול מ, שווה ל או קטן מ השני)).  הילד משתמש ב"פליקס" כדי לפתור בעיות מתמטיות.	יכולת פלואידית
צורני			הילד מסיק על כלל שלפיו בנויה סדרת צורות ומחיל אותו על סדרה חדשה.	יכולת פלואידית
חיבור	הילד כותב חיבור על היתרונות והחסרונות של שומרים בבתי הספר, וכותב את דעתו.	הילד כותב שלושה פתרונות מעשיים לבעיה שיש לו כרגע בחייך.	הילד כותב תיאור של בית הספר האידאלי בעיניו.	ידע מגובש, יכולת פלואידית, יכולת קריאה וכתיבה.

מבין המבחנים שתוארו כאן, נדמה לי שהמבחנים המעניינים והמקוריים ביותר (כאלה שלא מופיעים באופן דומה בוכסלר, קאופמן או וודקוק ג'ונסון) הם "חשיבה יומיומית" ומבחני החיבור.  מעניין, שמבחני היצירתיות לא כוללים מבחן חשיבה מתפצלת (למשל, לחשוב על כמה שיותר שימושים בחפץ מסוים).