חלימה בהקיץ ומחשבות נודדות - והקשר שלהם לתפקודים קוגניטיביים ולמצב הרוח

Smallwood, J., & Schooler, J. W. (2015). The science of mind wandering: empirically navigating the stream of consciousness. Annual review of psychology, 66, 487-518.‏

https://labs.psych.ucsb.edu/schooler/jonathan/sites/labs.psych.ucsb.edu.schooler.jonathan/files/biblio/annurev-psych-010814-015331.pdf

אנו מבלים בין 25% ל  - 50% משעות העירות שלנו במחשבות שאינן קשורות לכאן ולעכשיו או למה שאנו עוסקים בו באותו רגע.   מדוע מתרחשת החלימה בהקיץ?  מה משמעותה?  מה היא מאפשרת?

כאשר אנו חולמים בהקיץ, או כאשר מחשבתנו נודדת, הקשב שלנו מוסט מזרם החשיבה הנוכחי (ובדרך כלל גם ממשימה חיצונית) לתוכן מנטלי שמיוצר בתוכנו ולא על ידי הסביבה.  לעתים קרובות המחשבות שמופיעות כאשר מחשבתנו נודדת אינן קשורות לגירויים החיצוניים עמן אנו באים במגע באותו רגע. 

ניתן לחקור חלימה בהקיץ במספר דרכים:

באמצעות תשאול:  שואלים את הנבדק מדי פעם, באופן רנדומלי, על תוכן החוויה שלו או על המחשבות שהוא חושב באותו רגע.   

באמצעות דיווח עצמי:  מבקשים מהנבדק לדווח כאשר הוא "תופס את עצמו" חולם בהקיץ.  שילוב של שתי השיטות הללו מאפשר להעריך את היכולת של אנשים להיות מודעים למחשבותיהם.

באמצעות רטרוספקציה: שואלים את הנבדק בתום משימה מתי במהלך המשימה הוא חלם בהקיץ.  בשיטה זו לא מפריעים לזרימה הטבעית של המשימה. 

בשיטה פתוחה – בתום משימה, מבקשים מהנבדק לתאר מה הוא חווה במהלך ביצוע המשימה. 

באמצעות השיטה הפתוחה גילו, ש – 48% מהמחשבות שעלו בזמן חלימה בהקיץ עסקו בעתיד, 29% עסקו בהווה, 12% עסקו בעבר ו – 11% לא היו ממוקמות בזמן כלשהו.  מחקרים הראו שדיספוריה קשורה עם יותר חלימה בהקיץ.  רמות גבוהות יותר של מצב רוח רע קשורות לחלימה בהקיץ על העבר.  חלימה בהקיץ על העתיד נוטה לשפר את מצב הרוח.

מחקר על היכולת של אנשים להבחין בחלימה בהקיץ על בן זוג רומנטי לשעבר אודותיו הם מנסים לא לחשוב גילה, שאנשים "נתפסו" (באמצעות שיטת התשאול) שוב ושוב כשהם חולמים בהקיץ על בן הזוג לשעבר לפני שהם הבחינו בזאת בעצמם.  הרצון להיות שוב עם אותו בן זוג היה קשור לסיכוי גבוה יותר לחלום עליו בהקיץ ולסיכוי מופחת להיות מודעים לחלימה בהקיץ זו.

בעת ביצוע משימות שונות, אנו מפנים את הקשב לגירוי ולאופנות החושית הרלוונטית ונותנים להם עדיפות על פני גירויים ואופנויות חושיות פחות רלוונטיים.   משערים, שכאשר אנו חולמים בהקיץ, אנו עושים אינהיביציה לעיבוד מידע תפיסתי חיצוני שאינו קשור לרצף המחשבות שמקבל עדיפות באותו רגע.  ייתכן, שאינהיביציה זו היא תוצר של משאבי הקשב המוגבלים שלא יכולים להיות מופנים פנימה והחוצה באופן בו זמני.    

אנשים בעלי שליטה ניהולית טובה יכולים להגביל את כמות המחשבות הנודדות שאינן קשורות למשימה כאשר דרישות המשימה גבוהות.  קיים מתאם שלילי בין תדירות המחשבות הנודדות לבין יכולת השליטה הניהולית במהלך משימות של זיכרון עבודה, קשב מתמשך וקריאה.  אנשים עם שליטה קוגניטיבית טובה נוטים לאפשר למחשבתם לנדוד כאשר הם מבצעים משימות שאינן דורשות משאבי קשב רבים.  כאשר דרישות המשימה נמוכות, השליטה הניהולית מפנה את משאבי הקשב שהתפנו לחלימה בהקיץ.  כלומר, מומחיות בשליטה בקשב באה לידי ביטוי ביכולת לשנות את הקצאת משאבי הקשב למקורות פנימיים (חלימה בהקיץ) או למקורות חיצוניים, בהתאם לדרישות הסביבה. 

הנטיה של אנשים לחלום בהקיץ במהלך משימות של זיכרון עבודה ומבחני משכל ניבאה את ציון ה – SAT שלהם.  (ככל שנטו יותר לחלום בהקיץ בעת ביצוע המשימות כך ציון ה – SAT היה נמוך יותר).  היכולת להימנע מחלימה בהקיץ בעודנו עוסקים במשימה שדורשת משאבי קשב היא מרכיב חשוב של היכולת האינטלקטואלית הכללית. 

חלימה בהקיץ פוגעת בתפקודים קוגניטיביים שונים וביניהם הבנת הנקרא, ומגבירה סיכון לתאונות דרכים.   אימון ב – MINDFULNESS הפחית באופן משמעותי את החלימה בהקיץ בעת קריאה ובעת ביצוע משימות של זיכרון עבודה, ועזר לשיפור הביצוע במשימות אלה.  (MINDFULNESS – מצב מנטלי שבו אנו ממקדים את הקשב בנסיבות ההווה (במה שקורה עכשיו)).

אימון בבקרה על החשיבה יכול לעזור בהפחתת חלימה בהקיץ בזמנים לא מתאימים.  חוקרים חושבים שה – MINDFULNESS עוזר מכיוון שהוא מעודד אנשים לשים לב לתכני החשיבה שלהם, כלומר לבצע בקרה.  גם שילוב של מבחני זיכרון במהלך הרצאה הפחית חלימה בהקיץ ושיפר את היכולת לזכור את תכני ההרצאה. 

חלימה בהקיץ קשורה ליצירתיות:  ביקשו מסופרים וממדענים לדווח בכל ערב, במשך שבועיים, על רעיונות יצירתיים שעלו להם במהלך היום ולציין את הסיטואציה בה הם עלו.  מעל  40% מהרעיונות היצירתיים הופיעו כאשר הם עסקו בפעילות שלא היתה קשורה לעבודה (לי זה קורה הרבה במהלך מקלחת), או חשבו על משהו שלא היה קשור לנושא.  במחקר אחר נמצא קשר בין הנטיה של אנשים לחלימה בהקיץ לבין הביצועים שלהם במבחן של חשיבה מתפצלת (למצוא כמה שיותר שימושים בחפץ מסוים; מבחן שבודק יצירתיות וממופה לאחסון ושליפה לטווח ארוך). 

ייתכן שהחלימה בהקיץ מספקת הפסקות מנטליות בעת ביצוע משימות כדי לאפשר מנוחה או להפיג שיעמום במשימות קשות.  בעת ביצוע משימות שגרתיות ולא מסובכות מתרחשת יותר חלימה בהקיץ   (למשל, טייסים דיווחו על יותר חלימה בהקיץ בעת טיסה שגרתית שלא היו בה אירועים מיוחדים לעומת בעת טיסה שהיה בה קושי).  כאשר אותם טייסים תפקדו כטייסי משנה, תדירות החלימה בהקיץ שלהם הוכפלה לעומת תדירותה כאשר הם היו בתפקיד טייסים ראשיים.