למה אין מדדים ליצירתיות במבחני משכל?

Kaufman, J. C. (2015). Why Creativity Isn’t in IQ Tests, Why it Matters, and Why it Won’t Change Anytime Soon Probably. Journal of Intelligence, 3(3), 59-72.‏

http://www.mdpi.com/2079-3200/3/3/59/htm

מאמר אליו הפנה קאוין מקגרו בבלוג שלו IQ'S CORNER. 

מאמר מלהיב ומלא חזון בעיני.   

ג'יימס קאופמן הוא בנם של נאדין ואלאן קאופמן, חוקרי משכל ומפתחי מבחן   KABC.  הוא פרופ' לפסיכולוגיה חינוכית, חוקר משכל ויצירתיות. 

אני חושבת שניתן להתרשם בתמונה זו מדמיונו החזותי הרב לאביו.

קאופמן שואל מדוע מבחני המשכל אינם כוללים מבחנים שמודדים יצירתיות. 

מבחני הפקה מתפצלת הם המדדים הותיקים והמקובלים ביותר ליצירתיות.  במבחנים אלה מבקשים מהילד לציין כמה שיותר שימושים שונים לחפץ מסוים, למשל עפרון.  בגירסה אחרת ניתן לשאול שאלה כמו:  מה היה יכול לקרות לו אנשים היו יכולים לעוף?   ולבקש מהילד לתת כמה שיותר תרחישים אפשריים למצב זה.  את תשובותיו של הילד בודקים באמצעות שלושה מדדים:  שטף (היכולת להפיק רעיונות רבים), גמישות (היכולת להפיק רעיונות מגוונים, שונים מאד זה מזה) ומקוריות (היכולת להפיק רעיונות נדירים ובלתי רגילים).

קאופמן מציע מדד נוסף ליצירתיות:  Consensual Assessment Technique  - טכניקת הערכה מוסכמת.  בשיטה זו, תוצרים יצירתיים של הילד (למשל, חיבור שהוא כתב או ציורים שהוא צייר) נשפטים מבחינת היצירתיות המופגנת בהם על ידי מומחים בתחום.  קאופמן כותב, שמומחים כאלה נוטים להסכים ביניהם במידה רבה ביותר על מידת היצירתיות של אדם ספציפי.  קאופמן טוען שפסיכולוגים יכולים אף הם לפתח לעצמם מיומנות בשיפוט מידת היצירתיות של הילד על פי תוצריו. 

שיטה חדשנית נוספת שקאופמן מזכיר להערכת יצירתיות היא באמצעות משחקי וידאו כמו זה שפיתחה Valerie Shute.   SHUTE וחבריה יצרו משחק וידאו בשם PHYSICS PLAYGROUND  שנועד ללמד את הילד מספר חוקי פיסיקה.  במשחק, הילד צריך לעזור לכדור ירוק להגיע לבלון אדום באמצעות ציור אובייקט על המסך.  האובייקט המצויר "מתעורר לחיים" ויוצר אינטראקציות עם אובייקטים אחרים במשחק.  במשחק רמות שונות של קושי וההתקדמות בו בהחלט דורשת יצירתיות.  SHUTE  וחבריה גילו במחקר עם 165 ילדי בי"ס יסודי, שלאחר כארבע שעות משחק הילדים התקדמו באופן משמעותי בידע שלהם בפיסיקה.     תוך כדי משחק SHUTE וחבריה יכולים לבחון לא רק את התקדמותו של הילד בפיסיקה, אלא גם את מידת היצירתיות שלו, באמצעות מדדים של שטף, גמישות ומקוריות, הומור ואסתטיקה של הפתרונות שהילד מצייר. 

במודל ה- CHC יצירתיות היא חלק מאחסון ושליפה לטווח ארוך, למרות שאינטואיטיבית היא מתאימה גם להיות שייכת ליכולת הפלואידית.  אחסון ושליפה לטווח ארוך מכיל שתי יכולות ביניים (מתחת ליכולת הרחבה ומעל ליכולות הצרות): יעילות בלמידה ושטף בשליפה.  שטף בשליפה הוא הקצב בו ניתן לשלוף מידע שמאוחסן בזיכרון ארוך הטווח.  שלושת מדדי היצירתיות (שטף, גמישות ומקוריות) כלולים בשטף בשליפה.   

במודל ה – PASS,יצירתיות שייכת, לדעת קאופמן, למרכיב התכנון.  אבל, קאופמן כותב, מבחנים שבודקים תכנון לא בודקים יצירתיות.  מרכיב התכנון בתאורית ה – PASS הוא מרכיב של תפקודים ניהוליים בעיקר (וכן יכולת פלואידית).  למרות שאין ספק שיש לו תפקיד ביצירתיות, נראה לי שלמרכיב העיבוד הסימולטני יכול להיות תפקיד לא פחות חשוב ביצירתיות, כפי שניתן לראות בשתי השקופיות הללו מתוך המצגת שהכנתי על תאורית ה – PASS (לחצו להגדלה):

גם במודל הטריארכי של סטרנברג לאינטליגנציה מצליחה יש מקום של כבוד ליצירתיות.  אנשים בעלי אינטליגנציה מצליחה גבוהה מסתגלים, מעצבים ובוחרים סביבות באמצעות מציאת איזון בשימוש שהם עושים ביכולות אנליטיות, יצירתיות ופרקטיות. לדעת סטרנברג, הצלחה בחיים דורשת מהאדם בין השאר ליצור רעיונות ולשכנע אנשים אחרים בערכם.  אולם מתוך ארבעת מדדי היצירתיות שסטרנברג פיתח במבחן המשכל שלו,  אני מתרשמת ששלושה בודקים בעיקר יכולת פלואידית.   הרביעי (כתיבת חיבור) יכול להיות מדד טוב ליצירתיות.

אם יצירתיות קיימת מבחינה תיאורטית במודלים של משכל, וקיימים בשוק מבחנים שבודקים יצירתיות, לפחות באמצעות הפקה מתפצלת, למה אנחנו לא רואים מבחנים כאלה במבחני המשכל?  התשובה של קאופמן מעציבה:  לדעתו הסיבה שלא נעשית עבודה לפיתוח מבחנים מסוג זה היא העדר תעוזה ומוכנות לקחת סיכונים אצל החברות שמפתחות מבחני משכל. 

קיימת לדעתי סיבה אפשרית נוספת:  ציינון לא חד משמעי.  קל מאד לציינן שטף, אך כדי לציינן גמישות ומקוריות צריך לפתח מחוון עם קריטריונים עקרוניים לציינון (כמו במבחן אוצר מלים במבחני וכסלר, למשל).  מחוון כזה לעולם לא "מכסה" את כל התשובות שילד יכול לתת, ותמיד משאיר פתח גדול לשיקול דעתו של הפסיכולוג.  מבחינה זו ציינון של מבחנים עם מחוון פחות מדויק מציינון של מבחנים בהם התשובות הן חד משמעיות.  ייתכן שזה מסביר את הרתיעה של חברות שמפתחות מבחני משכל מלכלול מבחני יצירתיות בבטריות המשכל.

כתבתי כאן רק על מקצת הרעיונות המופיעים במאמר מעניין זה.