שלוש תגליות על דו לשוניות

Kroll, J. F., Dussias, P. E., Bice, K., & Perrotti, L. (2015). Bilingualism, mind, and brain. Annu. Rev. Linguist., 1(1), 377-394.‏

http://www.annualreviews.org/doi/pdf/10.1146/annurev-linguist-030514-124937

מאמר מעניין מ-  2015 בכתב העת החדש ANNUAL REVIEWS OF LINGUISTICS. 

דו לשוניים מוגדרים במאמר זה כאנשים המשתמשים ביותר משפה אחת באופן פעיל ויומיומי.   דו לשוניות מתרחשת בדרכים רבות ושונות.  דו לשוניים מוקדמים נחשפים לשתי שפות מלידתם וממשיכים להשתמש בשתי השפות במהלך חייהם.  דו לשוניים מאוחרים רוכשים את השפה השניה רק לאחר הילדות המוקדמת, לאחר ששפת אמם התבססה.  שני סוגי הדו לשוניים יכולים לחיות במגוון סביבות:  סביבה בה שפת האם שלהם דומיננטית, סביבה בה השפה השניה שלהם דומיננטית או סביבה דו לשונית.   אדם דו לשוני בעברית ואנגלית (שפות שונות מאד במבנה שלהן ובכתב שלהן) אינו דומה לאדם דו לשוני באנגלית ובספרדית או בעברית ובערבית.  כלומר, יש הבדלים גדולים מאד בין אנשים דו לשוניים, התלויים בזמן רכישת השפה השניה, במידת השימוש היחסי בכל אחת מהשפות, בסביבה בה האדם חי, ובשפות הספציפיות בהן הוא דו לשוני. 

 בשנים האחרונות התגלו שלוש תגליות על דו לשוניות.  תגליות אלה נכונות לכל סוגי הדו לשוניים, והן 

עיצבו את המחקר העכשווי:

       1.  כאשר דו לשוניים משתמשים בכל אחת מהשפות, שתי השפות תמיד פעילות.    כאשר דו לשוניים מאזינים לדיבור בכל אחת מהשפות, קוראים מלים בכל אחת מהשפות, ומתכננים מבע בכל אחת מהשפות – שתי השפות פעילות.  המשמעות היא שהשפה בה האדם לא משתמש באותו רגע משפיעה על השפה בה הוא משתמש, גם כשהוא אינו מודע לכך.  משמעות נוספת היא ששתי השפות מתחרות על המשאבים הקוגניטיבים, ושדו לשוניים חייבים לשלוט בתחרות זו או לווסת אותה כדי שלא להשתמש בטעות בשפה בה לא התכוונו להשתמש, וכדי ששטף הדיבור בשפה בה הם מדברים לא יפגע.  כלומר, קיים מנגנון של אינהיביציה מסויימת על השפה בה לא משתמשים באותו רגע (למרות שהיא עדיין פעילה). 

      2.  די ברור ששפת האם משפיעה על השפה השניה.  אבל מסתבר שהשפה השניה משפיעה על שפת האם (כאשר אנו שולטים בשפה השניה בצורה נאותה)!  כלומר, דו לשוניים לא מתפקדים כשני חד לשוניים.  השפות לא מיוצגות במוח בנפרד אלא ביחד.  האינטראקציות בין השפות הן דו כיווניות.  אינטראקציות אלה משנות את הדרך בה דו לשוניים מעבדים כל אחת מהשפות.  כלומר, אנשים דו לשוניים שונים מאנשים חד לשוניים גם בשפת האם. 

כאשר אדם דו לשוני צריך לבחור בין שתי מלים או בין שני מבנים תחביריים/דקדוקיים, שאחד מהם קיים בשתי השפות והשני קיים רק באחת מהן, המבנה שבדרך כלל ייבחר או המלה שבדרך כלל תבחר הם אלה שקיימים בשתי השפות.  ככל שהשליטה בשפה השניה משתפרת, נעשה שימוש הולך וגובר  במבנים ובמלים שקיימים בשתי השפות.  זו דוגמה לאחת הדרכים בה דו הלשוניות משנה את הדרך בה אנו משתמשים בכל אחת מהשפות. 

       3.  השימוש בשתי שפות או יותר הוא בעל השלכות מעבר לעיבוד שפה.  הוא משפיע על היכולות הקוגניטיביות באופן כללי.  החיים כדו לשוני משפיעים על היכולת הכללית של האדם להתעלם ממידע לא רלוונטי, לעבור בין משימות ולפתור מצבים בהם קיימות חלופות קוגניטיביות שנמצאות בקונפליקט זו עם זו. 

סריקות מוח של חולי אלצהיימר דו לשוניים וחד לשוניים שהיו בעלי אותם סימפטומים של המחלה, גילו שהמוחות של הדו לשוניים היו חולים יותר מאשר של החד לשוניים.  ככל הנראה הסיבה לכך היא שהשימוש הפעיל בשתי השפות הגן על הדו לשוניים מהסימפטומים של המחלה.   החוקרים העריכו שהחולים הדו לשוניים אובחנו כחולי אלצהיימר 4-5 שנים מאוחר יותר מאשר החולים החד לשוניים.

בקהילות דו לשוניות רבות, הדוברים עוברים באופן קבוע הלוך ושוב משפה לשפה, לעתים מספר פעמים במבע אחד.  תופעה כזו מכונה החלפת קוד CODE     SWITCHING והיא מצב תקין אצל דו לשוניים.  החלפת קודים מוצלחת ושוטפת דורשת רמה גבוהה של ידע ושל רגישות למגבלות הדקדוקיות של שתי השפות.  לכן היכולת להחליף קודים באופן שוטף היא אחד הסימנים לשליטה טובה בשתי השפות.

כישורי החלפת הקודים עשויים להשפיע לטובה על היכולות הקוגניטיביות הכלליות של דו לשוניים (אני יכולה לשער, למשל, שתהיה לכישורים אלה השפעה מיטיבה על התפקודים הניהוליים, שדורשים גמישות קוגניטיבית, מעברים ושינויי סט).    ואכן, אנשים דו לשוניים יעילים יותר מאנשים חד לשוניים בפתירת קונפליקטים בתוך או בין שפות ובמשימות קוגניטיביות לא שפתיות.