מודל SNP- SCHOOL NEUROPSYCHOLOGICAL MODEL

מצורפת מצגת   המציגה את מודל ה – SNP של דניאל מילר, כפי שמוצג בספרו

Miller, D. C. (2013). Essentials of School Neuropsychological Assessment (Vol. 99). John Wiley & Sons.

כדי לא לפגוע בזכויות היוצרים, הצגתי את המודל בקווים כלליים בלבד.  אם אצליח למצוא מקור אינטרנטי פתוח, אוכל להרחיב את ההצגה.

* (בינתיים מצאתי מקור כזה ושידרגתי את המצגת.  ראו המשך דיון במודל בפוסט מתאריך 13.8).

 

אני חושבת שיש במודל הגיון רב.  במודל ה – CHC היכולות הרחבות נמצאות בקבוצה אחת שוות ערך מתחת ל- g.  אולם כאשר אנו רוצים לקבוע לקות למידה, למשל, אנו מתייחסים ליכולת קריאה וכתיבה וליכולת הכמותית כאל תחומי הישג ולא כאל יכולות/תהליכים קוגניטיבים.  הידע המגובש במודל ה- CHC ממוקם (באופן מעשי, אם לא תיאורטי) בקו התפר שבין תחומי ההישג לבין היכולות הקוגניטיביות.   מודל SNP  מקבץ את היכולות הללו (קריאה וכתיבה, כמותית וידע מגובש) תחת קורת גג אחד הנקראת "ידע נרכש".

דבר הגיוני נוסף הוא יצירת שתי קבוצות של יכולות/תהליכים הקוגניטיבים.  אני הייתי מקבצת לשתי קבוצות כך:  בקבוצה אחת היכולת הפלואידית, מהירות העיבוד, זיכרון לטווח קצר ואחסון ושליפה לטווח ארוך.   בקבוצה השניה עיבוד חזותי, עיבוד שמיעתי והיכולות הפסיכו מוטוריות והחושיות האחרות (הרחה, טקטילית, קינסתטית וכו').  הקבוצה הראשונה מייצגת, אולי, יכולות קוגניטיביות כלליות, והקבוצה השניה – יכולות ספציפיות לאופנות.

דניאל מילר יצר חלוקה קצת שונה, כפי שתראו במצגת. 

ארבעת תחומי העל שהוא יצר (מאיצים/מעכבים, ידע נרכש, תהליכים קוגניטיבים, יכולות חושיות – מוטוריות בסיסיות) מהווים בסיס מעניין להסתכלות בילד (ולכתיבת הדו"ח כמובן).  נשאל את עצמנו באיזה מתחומי העל הילד חזק ויותר ובאיזה פחות?  באיזה תת תחום בתוך תחומי העל ניתן למקד את הקושי של הילד?

כיצד אפשר להגדיר לקות למידה על פי מודל SNP ומתוך התפיסה של FLANAGAN (הצעה שלי)?

א.       נחפש הנמכה מובהקת באחד התחומים של "ידע נרכש"

ב.       נחפש הנמכה מובהקת באחת או שתיים מהיכולות ה"רחבות" (הקצאה ושמירה על קשב, זיכרון עבודה,מהירות ויעילות של תהליכים קוגניטיביים, עיבוד ויזו מרחבי, עיבוד שמיעתי, למידה וזיכרון לטווח קצר ולטווח ארוך, תפקודים ניהוליים, תפקודי מוטוריקה עדינה וגסה, כישורי אינטגרציה חזותיים – מוטוריים, סריקה חזותית).

ג.       נראה אם ההנמכה הקוגניטיבית שמצאנו יכולה להסביר את ההנמכה באחד התחומים של הידע הנרכש.

ד.      נבדוק אם היכולות ה"רחבות" האחרות תקינות.

ה.      נוודא שגורמי הדרה כמו פגיעה חושית, פיגור שכלי, הפרעה רגשית או חברתית, הבדלים תרבותיים, היות הילד מהגר/עולה חדש או קבלת הוראה לא מתאימה או לא מספקת – אינם הסיבה העיקרית לקשיי התפקוד של הילד.