מכיוון שמצאתי מקור אינטרנטי פתוח שכתב מילר על מודל SNP, יכולתי לשדרג את המצגת על מודל זה מבלי לחוש
שאני פוגעת בזכויות היוצרים של הספר שלו.
מצורפת המצגת, הכוללת מעתה גם סיווגי מבחנים בהם אנו משתמשים לפי מודל
SNP.
מחשבות נוספות שעלו לי בתהליך זה על המודל (כדי להקל על קריאתן אני
מצרפת שקופית של המודל. לחצו על השקופית להגדלה):
ההכללה של למידה וזיכרון לטווח קצר וארוך תחת
קורת גג אחת (בתוך אותו תהליך קוגניטיבי) – יש בהם חסרון לדעתי. לא נרצה שפסיכולוג ישתמש במבחן אחד לזיכרון
לטווח קצר ובמבחן אחד לזיכרון לטווח ארוך ובכך יחשוב שהוא מודד תהליך קוגניטיבי זה
בצורה מספקת. מבחינה תיאורטית זיכרון
לטווח קצר קשור הרבה יותר לתחום הקשב מאשר לתחום הזיכרון לטווח ארוך.
תחום
הקשב ("הקצאה ושמירה על קשב") כולל מבחנים שבודקים, במודל CHC , מהירות עיבוד וזיכרון לטווח קצר.
זה עולה בקנה אחד עם ממצאים מחקריים ומחזק את הטענה שהעלאתי בפיסקה הקודמת.
שטף בידע
נרכש (שטף בקריאה, שטף בכתיבה ושטף מתמטי (היכולת לפתור תרגילים פשוטים בארבע פעולות
החשבון באופן מהיר ושוטף)) – נמצא במודל בתוך היכולת הרחבה "מהירות ויעילות של
תהליכים קוגניטיבים" שנמצאת בתוך יכולת העל "מאיצים/מעכבים". קשה לדעתי לקרוא לשטף בידע נרכש מאיץ/מעכב
קוגניטיבי. אמנם שטף בידע נרכש מקל על
היכולת לרכוש ידע, אבל לדעתי הוא אינו יכולת קוגניטיבית בסיסית אלא סוג של ידע פרוצדוראלי
שנרכש כתוצאה מהפעלה של תהליכים קוגניטיבים בסיסיים יותר.
ההכללה
במודל של יכולות חושיות מוטוריות בסיסיות היא טובה ונכונה. הייתי מעבירה לקטגוריה זו את העיבוד החזותי ואת
העיבוד השמיעתי (שנמצאים במודל SNP בתוך תהליכים קוגניטיבים).
לסיכום נדמה לי, שהמודל שמציעים שניידר ומקגרו טוב יותר:
No comments:
Post a Comment