תאורית פרופ' סטפן קרשן על רכישת שפה שניה

  

המידע כאן לקוח מן האתר הזה

http://www.sk.com.br/sk-krash.html

מאת RICARDO SCHUTZ

 פרופ' סטפן קרשן Stephen Krashen     עוסק ברכישת שפה זרה החל משנות השמונים של המאה העשרים.

התאוריה של קרשן רלוונטית הן ללמידת שפה שניה שאינה מדוברת בתרבות בה הילד חי (כמו שאנו לומדים אנגלית בארץ) והן לרכישת שפה שניה אצל מהגרים. 

התאוריה של קרשן מבוססת על חמש השערות:

     השערת הלמידה – רכישה.  קיימות שתי מערכות בלתי תלויות לרכישה/למידת שפה שניה 

      – מערכת הרכישה ומערכת הלמידה.

 מערכת הרכישה היא תוצר של תהליך לא מודע דומה מאד לתהליך באמצעותו ילדים רוכשים את שפת האם שלהם.  הוא דורש אינטראקציות משמעותיות בשפת המטרה – תקשורת טבעית – שבה הדוברים מתרכזים באקט התקשורתי עצמו ולא באופן הבעת המסר המילולי. 

מערכת הלמידה היא תוצר של הוראה פורמלית (למשל, שיעורי אנגלית) והיא כוללת תהליך מודע שמוביל לידע מודע על השפה.  למשל, ידע של כללי דקדוק.

 לפי קרשן, "למידה" פחות חשובה מ"רכישה". 

אני יכולה להעיד ששני הילדים שלי רכשו הרבה מאד מהאנגלית שלהם באמצעות צפיה בסדרות קומיות באנגלית (ללא כתוביות).

    השערת המוניטור - מערכת הרכישה יוזמת את המבע, בעוד שמערכת הלמידה מבצעת תפקיד של "ניטור" או "עריכה".  ה"עורך" הפנימי מתכנן, עורך ומתקן את המבע כאשר מתקיימים שלושה תנאים:  יש לדובר מספיק זמן, הדובר חושב על הדרך הנכונה להביע את המסר, והדובר מכיר את כללי הדקדוק/התחביר.

קיימים הבדלים בינאישיים בשימוש ב"עורך".  יש אנשים שמשתמשים בו יותר מדי, יש אנשים שלא משתמשים בו כמעט בכלל, ויש המשתמשים בו באופן אופטימלי.  שימוש רב מדי ב"עורך" גורם לכך שהאדם מתנסה פחות בדיבור וכך מתקדם לאט יותר ברכישת השפה.  שימוש מועט מדי, באופן קיצוני, גורם לכך שהאדם משפר את הדיבור/דרכי ההבעה שלו פחות מכפי שרצוי.  ההבדלים בשימוש ב"עורך" קשורים להבדלי אישיות וטמפרמנט.  אני חושבת שאנו יכולים לראות הבדלים כאלה ב"עורך" באופן בולט אצל עולים מבוגרים.

נדמה לי שהבדלים בינאישיים בשימוש ב"עורך" משפיעים גם על רכישת שפת האם. 

 השערת הסדר הטבעי  - על פי מחקרים,  רכישת הדקדוק מתרחשת בסדר טבעי שניתן לניבוי מראש לגבי כל שפה.  בכל שפה יש מבנים דקדוקיים שנרכשים מוקדם בעוד שאחרים נרכשים מאוחר יותר.  ההשלכה לדעת קרשן אינה שאנו צריכים לבסס את תכנית הלימודים בשפה זרה על סדר הרכישה הטבעי.  קרשן מתנגד להוראה מפורשת של כללי דקדוק.

 השערת הקלט - השערת הקלט עוסקת ב"רכישה", לא ב"למידה".  לפי השערה זו, הלומד משתפר ומתקדם בסדר הרכישה הטבעי כאשר הוא מקבל "קלט ניתן להבנה" בשפה השניה, ברמה שהיא שלב אחד (ולא יותר) מעבר לשלב בו הוא נמצא.  "קלט ניתן להבנה" הוא שפה ברמה שהלומד לא יכול להפיק אבל עדיין יכול להבין.  "קלט ניתן להבנה" אינו מתייחס רק לשימוש באוצר מלים ברור, אלא מתייחס גם לרמזי הקשר (מחוות, אמצעים חזותיים, אינטונציה), הסברים, אמירת המסר באופנים שונים וכו'.  

באתר מופיע סרטון בן שלוש דקות בו קרשן מדגים "קלט ניתן להבנה".

השערת הקלט עולה בקנה אחד עם ההתנגדות של אורטיז ואחרים ל"זריקה למים" של הילד המהגר/העולה החדש ללימודים בשפה השניה. מעשה כזה חושף את הילד לקלט שאינו ניתן להבנה ופוגם הן בלמידה והן בתהליך רכישת השפה.  אורטיז ואחרים תומכים בחינוך דו לשוני כדרך הקליטה המוצלחת ביותר למהגרים/עולים חדשים.  באופן כזה העולים ממשיכים ללמוד תכנים המתאימים לרמתם הקוגניטיבית בשפת האם.  עם ההתקדמות בשליטה בשפה השניה/בעברית, נעשה מעבר הדרגתי להוראה בשפה העברית, באופן שבו הקלט בעברית יהיה תמיד ברמת "קלט ניתן להבנה". 

    השערת הפילטר הרגשי  - מוטיוציה, בטחון עצמי וחרדה משפיעים מאד על רכישת שפה שניה.  לומדים בעלי מוטיוציה גבוהה, בטחון עצמי טוב, דימוי עצמי חיובי ורמות נמוכות של חרדה מצוידים טוב יותר להצלחה ברכישת שפה שניה.  מוטיוציה נמוכה, דימוי עצמי נמוך וחרדה גבוהה מגביהים את הפילטר הרגשי ויוצרים "חסימה מנטלית" שמונעת רכישת שפה.  אני חושבת שגם את הפילטר הרגשי קל לראות באופן בולט אצל עולים מבוגרים. 

   לגורמים הרגשיים ניתן להוסיף את העמדות של המשפחה כלפי העליה.  עמדות אמביוולנטיות במשפחה כלפי העליה (למשל, משפחה שבאה לארץ "לתקופת נסיון" ומשאירה אופציה פתוחה לחזור לארץ המוצא), עלולות אף הן ליצור "חסימה מנטלית" אצל הילד בפני רכישת השפה העברית.