ד"ר מיכל שני בהרצאת וידאו על קוגניציה, שפה והתפתחות אוריינית אצל ילדים מהעדה האתיופית

קוגניציה, שפה והתפתחות אוריינית בקרב ילדי מהגרים מתרבות שמאופיינת בחשיפה מעטה לשפה הכתובה: הדוגמה של ילדים מהעדה האתיופית.

https://www.youtube.com/watch?v=jfgq0n9q__Q

זוהי הרצאה מעניינת, בת חצי שעה, של ד"ר מיכל שני.  ד"ר שני מדברת על מחקריה עם פרופ' אסתר גבע (שאת עבודתה פגשנו כאן בבלוג)  בקצב איטי שהתאים בדיוק לקצב הקליטה שלי.  ההרצאה משנת 2011. 

מספר נקודות מההרצאה: 

לאורך דרגות הכיתה מ – א' עד ו', קיימים פערים בין ילדי העדה האתיופית לעמיתיהם שאינם בני העדה האתיופית (מאותו מיצב סוציו אקונומי), לרעת ילדי העדה האתיופית, במשימות הבאות:  יכולת חשיבה (המושפעת מהתנסות עם משחקי חשיבה), ידע תרבותי ישראלי וידע דקדוקי בעברית, מהירות שליפה של שמות עצם (שקשורה לפי מיכל שני בהתנסות בשפה הדבורה), זיכרון עבודה (המשתכלל לפי מיכל שני באינטראקציות עם ההורים).   הפערים הללו אינם מצטמצמים בין הכיתות א' עד ו'.   

בהבנת הנקרא ובאוצר מלים הפערים בין ילדי העדה האתיופית לחבריהם שאינם בני העדה האתיופית (מאותו מיצב סוציו אקונומי) הולכים ומתרחבים בין הכיתות א' ל – ו' (לרעת בני העדה האתיופית). 

אגב, הפערים באוצר המלים בין ילדים ממיצב סוציו אקונומי נמוך (שאינם ממוצא אתיופי) לבין הממוצע הארצי הולכים ומתרחבים בין כיתות א' ל – ו' (לרעת הילדים ממיצב סוציו אקונומי נמוך). 

הפער בין ילדי העדה האתיופית לעמיתיהם שאינם בני העדה האתיופית (מאותו מיצב סוציו אקונומי) נעלם עם העליה בדרגת הכיתה במשימות הבאות: מהירות שליפה של אותיות ומספרים, כתיב (הפער נעלם החל מכיתה ב') ומהירות קריאה.  זאת בשל החשיפה להוראה בבית הספר. 

בכל דרגות הכיתה, ילדי העדה האתיופית מתפקדים באופן שווה לאלה שאינם בני העדה (מאותו מיצב סוציו אקונומי) במשימות של מודעות פונולוגית (החל מכיתה א', בעברית ובאמהרית), דיוק בקריאה והבחנה שמיעתית.  כלומר היכולת הבסיסית ללמידת קריאה וכתיבה של ילדים בני העדה האתיופית זהה לזו של ילדים אחרים מאותה רמה סוציו אקונומית.

הפערים של ילדי העדה האתיופית באוצר מלים ובהבנת הנקרא נוצרים לדעת מיכל שני בשל חסכים בסביבה

 הלשונית והאוריינית הביתית של ילדים אלה.  לכן לדעתה יש לבצע תכניות התערבות שיצמצמו את הפער. 

מיכל שני מתארת תכנית התערבות להעשרת אוצר מלים, שהועברה לילדים מהעדה האתיופית בכיתות ב' ו – ג'.  התכנית כללה הקראת ספרים והוראה ישירה של מלים מתוכם.  בעקבות התכנית חל שיפור באוצר המלים של הילדים.  ילדים ששיפרו את הבנת הנקרא שיפרו גם את הידע התחבירי שלהם ורכשו גם אוצר מלים שלא נכלל בהתערבות.