עוד על השפעת המיצב הסוציו אקונומי על רמת המשכל הכללית

בפוסט מתאריך 16.10.15  קראנו במניואל של מבחן WISCR95 על הקשר בין מיצב סוציואקונומי ובין רמת המשכל הכללית.

עדות נוספת לקשר שבין המיצב הסוציואקונומי לבין רמת המשכל הכללית ניתן למצוא במחקרי אימוץ.  אימוץ בדרך כלל מעביר את הילדים ממיצב סוציואקונומי נמוך לגבוה יותר, מכיוון שהמיצב הסוציואקונומי של משפחות מאמצות הוא בדרך כלל בינוני לפחות, והמיצב הסוציואקונומי של משפחות שמוסרות את ילדיהן לאימוץ הוא בדרך כלל נמוך. ילדים מאומצים בדרך כלל מקבלים 12 נקודות משכל ומעלה יותר מאשר אחים שנשארו עם ההורים הביולוגים או ילדים שאומצו על ידי הורים ממיצב סוציואקונומי נמוך.

זאת ועוד: במהלך חופשת הקיץ, ילדים ממיצב סוציואקונומי נמוך מאבדים נקודות IQ (וכישורים אקדמים), אבל ילדים ממשפחות ממיצב סוציואקונומי גבוה (בחמישון העליון) מרוויחים במהלך הקיץ נקודות IQ וכישורים אקדמים, אולי בשל הפעילויות המעשירות שהוריהם מספקים להם בקיץ.   ממצא זה מצביע על החשיבות שבקיום קייטנות טובות לילדים ממצב סוציואקונומי נמוך. 

עדות נוספת ומעניינת מאד על השפעת המיצב הסוציואקונומי על רמת המשכל מתקבלת ממחקרי תאומים.  החוקר Turkheimer וחבריו חקרו 319 זוגות תאומים, ש – 114 מהם היו מונוזיגוטים (כלומר בעלי מטען גנטי זהה לחלוטין, תאומים זהים) ו – 205 היו דיזיגוטים (כלומר, בעלי מטען גנטי זהה ב – 50% בממוצע, כמו אחים רגילים).  תאומים אלה עברו מבחן WISC בגיל שבע.  החוקרים רצו לראות מהי ההשפעה היחסית של הסביבה לעומת התורשה על ציוני המשכל של התאומים.  אם הגנטיקה משפיעה חזק על ציוני המשכל, המתאם בין ציוני המשכל של התאומים הזהים יהיה גבוה יותר מהמתאם בין ציוני המשכל של התאומים הלא זהים.  אם הסביבה המשותפת אותה חולקים התאומים (המזון שהם אוכלים, הבילויים המשפחתיים המשותפים, הספרים שנמצאים בבית, השיחה המשותפת בין בני המשפחה, גישת ההורים לחינוך וכו') משפיעה חזק על ציוני המשכל, לא יהיה הבדל בין המתאמים בין ציוני המשכל של התאומים הזהים והלא זהים.   

למרבה ההפתעה, הסתבר שההשפעה היחסית של הגנטיקה לעומת הסביבה המשותפת משתנה במיצבים סוציואקונומים שונים!  במשפחות ממיצב סוציואקונומי נמוך ביותר, ההשפעה של הסביבה המשותפת על ציוני המשכל היתה גדולה מאד, בעוד שההשפעה של המטען הגנטי על ציוני המשכל היתה כמעט אפסית.  ככל שהמיצב הסוציואקונומי עלה, ההשפעה של הסביבה המשותפת על ציון המשכל הלכה וירדה וההשפעה של הגנטיקה הלכה ועלתה.  במשפחות במיצב הסוציואקונומי הגבוה ביותר, ההשפעה של הגנטיקה על ציון המשכל היתה גדולה מאד, וההשפעה של הסביבה המשותפת על ציוני המשכל היתה כמעט אפסית.    

למה זה כך?  הנה הסבר אפשרי אחד:  ייתכן, שאצל משפחות ממיצב סוציואקונומי נמוך, הסביבה אינה מספקת הרבה גירויים מעשירים ומגוונים, ואז כל העשרה שהילד מקבל יכולה לתת לו הזדמנות לפתח את הפוטנציאל השכלי הגנטי שיש לו.  לעומת זאת, אצל משפחות ממיצב סוציואקונומי בינוני וגבוה, הסביבה כבר ממילא עשירה, כך שילד הגדל בה ממצה את הפוטנציאל השכלי הגנטי שלו, והבדלים בין משפחות במידת ההעשרה הנוספת שהן מעניקות, לא גורמים להבדלים משמעותיים בין ילדים ברמות המשכל.

משמעות הדבר היא, שתכניות העשרה יכולות לתרום מאד לילדים ממיצב סוציואקונומי נמוך. תכניות ההתערבות הטובות ביותר לילדים במיצב סוציואקונומי נמוך בגיל הרך אכן משפיעות באופן משמעותי על ציון ה = IQ, אך השפעה זו בדרך כלל דועכת עד לכיתות הגבוהות של בית הספר היסודי, אולי מכיוון שהסביבות של הילדים לא נשארות מועשרות.  תכניות התערבות בגיל הרך שהצליחו להשיג השפעה לטווח ארוך על ציון ה – IQ הן תכניות בהן הילדים המשיכו ולמדו בבי"ס יסודי טוב בסביבה עם מיצב סוציואקונומי ממוצע ומעלה.  ילדים אלה קיבלו בגיל ההתבגרות 10 נקודות IQ יותר מאשר ילדי ביקורת במחקר אחד, ובמחקר אחר הם קיבלו בגיל 21 ארבע וחצי נקודות IQ יותר מאשר קבוצת ביקורת.  

המידע שהובא כאן לקוח ממקורות אלה:

1.    Nisbett, R. E., Aronson, J., Blair, C., Dickens, W., Flynn, J., Halpern, D. F., & Turkheimer, E. (2012). Intelligence: new findings and theoretical developments.American psychologist, 67(2), 130.‏

2.    Turkheimer, E., Haley, A., Waldron, M., D'Onofrio, B., & Gottesman, I. I. (2003). Socioeconomic status modifies heritability of IQ in young children.Psychological science, 14(6), 623-628.‏