נורמות ישראליות למבחנים הבודקים מהירות עיבוד (הכוללות מדדי דיוק), ולמבחן זכירת ספרות קדימה ואחורנית

Vakil, E., Blachstein, H., Sheinman, M., & Greenstein, Y. (2008). Developmental changes in attention tests norms: Implications for the structure of attention. Child Neuropsychology, 15(1), 21-39.‏  https://faculty.biu.ac.il/~vakil/papers/Vakil2009.pdf

איני נוהגת לפרסם בבלוג זה נורמות למבחנים או חומרים גולמיים, בשל חשש להפרת זכויות יוצרים ולפגיעה בסודיות המבחן.  אולם מאמר זה פתוח ברשת.  זהו מאמר לא חדש, אך התברר לי שיש רבים שאינם מכירים אותו.

המאמר מדווח על מחקר ישראלי שביצעו בין השאר פרופ' אלי וקיל ומאשה שינמן היקרה, מנהלת לשעבר של שפ"ח מעלה אדומים ויו"ר לשעבר של הועדה הארצית לליקויי למידה של שפ"י.  במחקר השתתפו 809 ילדים בגילאי 8-17 שהגיעו מ – 14 בתי ספר בישראל, ברמה סוציו אקונומית בינונית.  השתתפו במחקר ילדים שהמורים שלהם הגדירו כבעלי הישגים ממוצעים וללא לקות למידה או הפרעות קשב. 

 במאמר נורמות ישראליות למבחנים הבאים:

TRAIL MAKING TEST -  נורמות למהירות ולדיוק, נפרדות לבנים ולבנות.

DIGIT CANCELLATION TEST – נורמות למהירות ולדיוק, נפרדות לבנים ולבנות.

מבחן קידוד – נורמות נפרדות לבנים ולבנות.

ומבחן זכירת ספרות – נורמות נפרדות לזכירת ספרות קדימה ולזכירת ספרות לאחור, ונפרדות לבנים ולבנות. 

מבחן זכירת ספרות WISCR95– בודק בהמשגה לפי CHC את היכולת הרחבה זיכרון לטווח קצר.  הנורמות במאמר זה מסייעות לנו לאמוד בנפרד את היכולות הצרות טווח זיכרון וזיכרון עבודה.  טווח זיכרון היא היכולת לקדד מידע, לשמור אותו במודעות המיידית ולהפיק אותו בטווח המיידי בסדר הצגתו.   הדגש הוא על קיבולת הזיכרון לטווח קצר.  זכירת ספרות קדימה מודדת יכולת זו.  זיכרון עבודה היא היכולת לאחסן באופן זמני ולבצע פעולות קוגניטיביות על מידע שדורש פיצול קשב וניהול הקיבולת המוגבלת של הזיכרון לטווח קצר. הדגש הוא על היכולת לבצע מניפולציה בפריטים הנמצאים בזיכרון לטווח קצר.  זכירות ספרות אחורנית מודד יכולת זו.

לגבי שלושת המבחנים האחרים, המחברים מונים כישורים רבים שכל אחד מהם בודק.  כאשר אנו מבצעים ניתוח CHC, אנחנו מתייחסים קודם כל ליכולת הקוגניטיבית העיקרית שכל מבחן בודק (אחרת היינו עלולים להגיע למצב בו כל מבחן בודק כמעט הכל, והמשמעות של סיווג המבחנים ליכולות שונות היתה פוחתת).   על פי סיווגי CHC (שבוצעו לפי ניתוחי גורמים), מבחני TRAIL MAKING TEST, DIGIT CANCELLATION TEST וקידוד בודקים מהירות עיבוד, ומבחן זכירת ספרות בודק זיכרון לטווח קצר. 

ניזכר שמהירות עיבוד היא הקצב והשטף שבהם אדם יכול לבצע משימה שקצב הביצוע בה נתון לשליטתו, ושדורשת משאבי קשב.  מהירות העיבוד נבדקת באמצעות משימות בהן כל הגירויים מוצגים ביחד, הילד שולט על קצב העבודה שלו, נדרשת שמירה על קשב מתמשך, ואין מימד של שליפה מהזיכרון.   אנשים בעלי מהירות עיבוד טובה יכולים להפוך משימות חדשות לאוטומטיות מהר יותר, כך שיוכלו לבצען עם פחות משאבי קשב.

כך שמהירות עיבוד קשורה מאד לקשב, ולכן אין להתפלא על כך שחלק מהמבחנים הבודקים קשב בודקים גם את מהירות העיבוד.

הנה מידע על שלושת המבחנים מתוך מאמר זה: 

TMT ) TRAIL MAKING TEST )  – בודק סריקה חזותית, מהירות עיבוד, קשב מתמקד ומתפצל, זיכרון עבודה, גמישות קוגניטיבית והסטת SHIFTING של הקשב.  חלק מתהליכים אלה נחשבים למרכיבים של תפקודים ניהוליים.  חלק א' מודד בעיקר סריקה חזותית, מהירות מוטורית וקשב מתמקד, בעוד שחלק ב' מודד בעיקר גמישות קוגניטיבית והחלפת סט, וגם קשב מתפצל.   אצל ילדים, הביצוע ב – TMT  נמצא במתאם עם מבחנים שבודקים תפקודים ניהוליים, כמו מגדל לונדון ו – RCFT (מעניין לחשוב על מבחן RCFT בהקשר של תפקודים ניהוליים).  יש הטוענים שחלק ב' מורכב יותר חזותית, ודורש יותר עיבוד ויזו מרחבי.  

במחקר זה, הילדים התבקשו לעבוד במבחן  TMT באופן מהיר ומדויק ככל יכולתם בלי להרים את העפרון מהדף.  כאשר הילד ביצע טעות, הבוחן הסב את תשומת לבו לכך, וביקש ממנו לתקן אותה.   הנורמות רלוונטיות לתנאי העברה אלה.

מבחן ביטול ספרות – DIGIT CANCELLATION TEST -   מודד קשב מתמקד, סלקטיבי ומתמשך, מהירות עיבוד מידע, זיכרון לטווח קצר וגמישות קוגניטיבית. 

תת מבחן קידוד WISCR95- במחקר זה, במבחן קידוד, ברגע שהילד דילג על מספר, הוא הוזהר על ידי הבוחן.  אם הילד ביצע טעויות נוספות הבוחן רשם זאת אך לא הזהיר אותו שוב.  זה שונה מההנחיות במדריך למבחן, ולכן יש להשתמש בנורמות רק אם העברנו את המבחן בתנאי העברה אלה.

תת מבחן קידוד בוחן מהירות עיבוד, מעקב וסריקה חזותית, תיאום ויזו מוטורי, קשב מתמשך ומתמקד, זיכרון לטווח קצר, גמישות קוגניטיבית ויכולת ללמוד משימה חדשה.  במבוגרים, מבחן זה מושפע בעיקר ממהירות תפיסתית וגרפו מוטורית ומיעילות הסריקה החזותית, בעוד שהזיכרון לטווח קצר תורם תרומה צנועה לביצוע.    בילדים, מבחן זה בוחן את מהירות התגובה.  מבחן קידוד נחשב לדורש משאבים רבים  - זיכרון, מעקב חזותי, כישורים תפיסתיים- מוטורים, ועבודה מהירה.  הבדלי גיל בביצוע במבחן קידוד עשויים לשקף את הבשלות הנדרשת לאינטגרציה יעילה של כל הכישורים הללו.   במבחנים אחרים שבודקים קשב מתמשך, מוצאים דפוס של שיפור מהיר עד גיל 10, ושיפור איטי יותר מעל גיל זה. 

מעבר לעניין הבשלות, השפעה משנית על הביצוע במבחני קידוד ו - CANCELLATION נובעת מנסיון בית ספרי.  מבחני קידוד ו – CANCELLATION, עם הדרישות שלהם לסריקה שיטתית, דומים לפעילויות למידה בכיתה (למשל, קריאה, כתיבה, העתקה מהלוח) יותר מאשר שני המבחנים האחרים.  כך, נסיון בית ספרי עשוי לבוא לידי ביטוי רב יותר בביצוע של מבחני קשב ספציפיים אלה מאשר באחרים.  שלא כמו מבחן TMT, מבחן ה – CANCELLATION דורש סריקה רצפית בקווים אופקיים, בדומה למה שנדרש לקריאה ולכתיבה.