שפה נוסחתית - מהי? כיצד היא מקלה על עיבוד שפה?

Conklin, K., & Schmitt, N. (2012). The processing of formulaic language. Annual Review of Applied Linguistics, 32, 45-61.‏  http://www.norbertschmitt.co.uk/uploads/pdf-(96kb).pdf

כיצד בנוי המילון/הלקסיקון המנטלי שלנו?   האם רצפי מלים כמו "בוקר טוב" או "מה נשמע", המופיעים בשפה באופן שכיח, מאוחסנים כיחידה אחת בזיכרון, או נוצרים כל פעם מחדש בזמן השימוש בהם  ("בוקר 

טוב" מ – "בוקר" ו – "טוב", "מה נשמע" מ – "מה" ו – "נשמע")?  

רצפים של מלים שמופיעים בתדירות גבוהה ביחד נקראים שפה נוסחתית.  שפה נוסחתית היא "רצף...מוכן מראש...של מלים או אלמנטים אחרים, המאוחסן בזיכרון ונשלף מהזיכרון בשלמותו בזמן השימוש, ולא מופק באמצעות יישום של כללי הדקדוק".  הנה דוגמאות לשפה נוסחתית: "ליישר את ההדורים", "להוסיף שמן למדורה", "חג שמח", "אורים ותומים", "חתול ועכבר", "ברק ורעם", "כרעם ביום בהיר" וכו'.

שיח שגרתי, דבור או כתוב, מכיל אחוז גבוה של שפה נוסחתית.  במחקר מסוים נמצא שימוש בשפה נוסחתית בתדירות של אחת לחמש מלים כמעט.  מחקרים אחרים מראים ששפה נוסחתית מהווה בין שליש לחצי מהשיח. 

סביר להניח שהמוח משתמש במשאב שיש לנו בשפע יחסי (קיבולת הזיכרון לטווח ארוך, או הידע המגובש), כדי לפצות על חסר יחסי שיש לנו במשאב אחר (זיכרון עבודה, שיש לו קיבולת מוגבלת).  אחסון רצפי מלים של שפה נוסחתית בזיכרון כיחידה אחת מאפשר לעשות זאת.  כך ניתן לשלוף ולהשתמש בהם בקלות, בלי צורך ליצור אותם בכל פעם מחדש באמצעות בחירת מלים ויישום של כללי דקדוק.  בכך שהיא מקלה על זיכרון העבודה, שפה נוסחתית עוזרת לשטף הדיבור והכתיבה, ומפנה משאבי עיבוד וקשב לשאר השיח שאינו נוסחתי.  

מסתבר, שצירופים נוסחתיים כמו "עלה והצלח" או "חתן וכלה" מעובדים באופן מהיר יותר מאשר צירופי מלים שאינם ביטויים שגורים, כמו "הצלח ועלה" או "כלה וחתן".   העיבוד המהיר יותר מופיע הן בהבנה והן בהפקה.  קל יותר לזכור ולשלוף מהזיכרון צירופים נוסחתיים מאשר צירופים לא נוסחתיים.  לכן סביר להניח שהצירופים הנוסחתיים מאוחסנים בזיכרון כיחידה אחת.

ייתכן שתופעות אלה מסבירות את הממצאים מתחום המתמטיקה, לפיהם אנחנו שולפים מהר יותר את 

התשובה לתרגיל 5+2 מאשר לתרגיל 2+5, ולתרגיל 2*5 מאשר לתרגיל 5*2.  ייתכן ש"חמש ועוד שתיים שווה שבע" הוא רצף נוסחתי אך "שתיים ועוד חמש שווה שבע" אינו רצף נוסחתי.  

אנשים קוראים רצפים נוסחתיים מהר יותר מאשר רצפים לא נוסחתיים ("ליישר את ההדורים" לעומת "ליישר את התמונה" או "אני אוהב אותך" לעומת "אני שומע אותך").  זה רומז לכך  שצירופי המלים הנוסחתיים נשמרים בזיכרון לטווח ארוך באופן הוליסטי, כיחידה אחת.    בעת קריאה (או שיחה) ברגע שאנו מזהים ביטוי (למשל, "יש הרבה דגים בים") מתוך המלים הראשונות, המלים האחרונות שלו צורכות פחות קשב מכיוון 

שניתן לצפות אותן. 

ממצאים אלה מחזקים את החשיבות שבהיכרות עם ביטויים בשפה כדרך לייעל את תהליך הקריאה.

מסתבר, שכבר בגיל שנתיים אנחנו רגישים לתדירות שבה רצפים נוסחתיים מופיעים בקלט הלשוני שלנו.  ילדים בני שנתיים ושלוש מצליחים לחזור מהר יותר ובאופן מדויק יותר על צירופי מלים שכיחים עבורם ("כוס חלב") מאשר על צירופי מלים לא שכיחים עבורם ("כוס תה").  ביטויים שגורים כמו "כוס חלב" מיוצגים כנראה כיחידה אחת בלקסיקון של הילד.

לסיום, לומדי שפה שניה נוטים להתעלם מביטויים בשפה אותה הם לומדים ולהתמקד ברכישת מלים 

בודדות.  לכן הם נהנים הרבה פחות מהיעילות הקוגניטיבית שמעניקה השפה הנוסחתית.  לכן ייתכן שכדאי לשים דגש בתהליך הוראת שפה שניה על ביטויים ועל שפה נוסחתית.