אילו יכולות קוגניטיביות נבדקות במבחן הטריילז?

Salthouse, T. A. (2011). What cognitive abilities are involved in trail-making performance?  Intelligence, 39(4), 222-232.‏http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC3141679/

 

במאמר זה בדק החוקר הנודע SALTHOUSE              אילו יכולות קוגניטיביות נבדקות במבחן TRAIL MAKING TEST.  המחקר בוצע במבוגרים.  האם התוצאות בילדים תהיינה דומות?  שאלה מעניינת.

סלטהאוז הוא פרופסור לפסיכולוגיה באוניברסיטת וירג'יניה, בה יש לו מעבדה החוקרת את תהליך ההזדקנות הקוגניטיבי.  הוא פירסם עשרה ספרים ומעל 250 פרקים בספרים ומאמרים.

 

  

SALTHOUSE השתמש בגירסה שונה מעט של מבחן TMT מזו המוכרת לנו.   בגירסה זו, הנקראת CONNECTIONS TEST יש 49 עיגולים (ובהם מספרים או אותיות) בכל שלב של המשימה.  כמו במבחן TMT הילד צריך לחבר בין ספרות בלבד, בין רצפים של ספרות ואותיות מתחלפים (1-א-2-ב וכו') וכן בין אותיות בלבד (א-ב-ג.  תנאי זה לא קיים בכל הגירסאות המוכרות לנו).  אחד ההבדלים בין מבחן CONNECTIONS למבחן TMT הוא שבמבחן CONNECTIONS מוזערו ההשפעות של חיפוש חזותי ושל תנועות יד מכיוון שה"מטרות" (העיגולים אליהם צריך להגיע ברצף המבוצע) קרובות זו לזו ולא מפוזרות באופן רחב על הדף.  הבדל נוסף הוא שהילד מקבל 20 שניות לעבוד על כל דף, במקום למדוד את הזמן הנדרש לו להשלים את כל הדף.   מחקרים הראו שמבחן CONNECTIONS טעון באותם גורמים הנמדדים במבחן .TMT   כלומר, ניתן להתייחס לשני המבחנים כשקולים זה לזה.

למרות שמבחני TMT הם פשוטים מאד, חוקרים חושבים שהם משקפים מגוון רחב של תהליכים קוגניטיביים הכוללים קשב, חיפוש וסריקה חזותית, רצף ו – SHIFTING, מהירות פסיכומוטורית, הפשטה, גמישות, יכולת לבצע ולשנות תכנית לפעולה, ויכולת לשמור על שני קווי מחשבה בעת ובעונה אחת. 

קיימת טענה שהביצוע ב – TMT משקף תפקודים ניהוליים.  סלטהאוס כותב, שמכיוון שקיים קשר קרוב מאד בין היכולת הפלואידית לבין תפקודים ניהוליים, ניתן לנבא שהיכולת הפלואידית תשפיע על הביצוע ב -   TMT.  קיימת טענה, שזיכרון העבודה משפיע על הביצוע ב – TMT בשל הצורך לעקוב אחר המספרים והאותיות.  מכיוון שיש קשר אמפירי חזק מאד בין היכולת הפלואידית לזיכרון העבודה, שאל סלטהאוז את עצמו האם יש לזיכרון העבודה תרומה ייחודית לביצוע ב – TMT , מעבר לתרומות המשוערות של מהירות העיבוד והיכולת הפלואידית.   

המחקר בוצע במדגם גדול של מבוגרים בין הגילאים 18 ו – 98 (כל הכבוד לאנשים בני 98 שתורמים למחקר!).  הנבדקים ביצעו את ה – CONNECTIONS ומבחנים שבדקו את היכולת הפלואידית, זיכרון לטווח ארוך, מהירות עיבוד ואוצר מלים. 

כמו במחקרים אחרים, גם במחקר הזה מתגלות עובדות לא כל כך נעימות על השפעת ההתבגרות והזיקנה על היכולות הקוגניטיביות, ולצדן קרן אור אחת.  ניתן לראות בגראפים המצורפים למטה, שהיכולת הפלואידית, הזיכרון לטווח ארוך ומהירות העיבוד הולכים ויורדים החל מגיל 20 בערך (במדגם זה האנשים גויסו באמצעות פירסום.  בכל קבוצת גיל – בכל עשור -  היו בין 220 ל – 830 נבדקים.  באופן כללי, האנשים תפקדו ברמה גבוהה יותר במדדים השונים מאשר במדגמים ארציים מייצגים).   אוצר המלים הוא קרן האור כאן.  אוצר המלים הולך ועולה מגיל 20 ועד גיל 65, ואז הוא יורד קלות אך נשאר עדיין ברמה ממוצעת.

 

ההבדל במהירות הביצוע בין חלק א' לחלק ב' במבחן CONNECTIONS היה קטן יותר בגילאים מבוגרים (מהירות הביצוע בחלק א' הידרדרה מהר יותר לאורך הגילאים מאשר מהירות הביצוע בחלק ב' וכך הם "התקרבו" זה לזה).     

בחלק א', מהירות העיבוד השפיעה על הביצוע יותר מהיכולת הפלואידית, שאף היא השפיעה על הביצוע באופן משמעותי.  בחלק ב' התוצאות היו הפוכות:  היכולת הפלואידית השפיעה על הביצוע יותר ממהירות העיבוד, שאף היא השפיעה באופן משמעותי.   ההפרש במהירות הביצוע בין חלק א' לחלק ב' הושפע רק ממהירות העיבוד.  אצל אנשים עם מהירות עיבוד גבוהה היה פער גדול יותר בין הביצוע ב – א' לבין הביצוע ב – ב' מאשר אצל אנשים עם מהירות עיבוד נמוכה. 

כאן אנו רואים דבר קצת מוזר - מסקנות על הקשר בין היכולות הקוגניטיביות לבין מבחן ה – CONNECTIONS מושפעות מהמדד הספציפי בו אנו בוחרים למדוד את הביצוע.  כלומר ההשפעות של היכולות על הביצוע ב – TMT  אינן אבסולוטיות אלא תלויות במדד בו אנו בוחרים להציג את הביצוע ב – TMT.   הביצוע במבחן CONNECTIONS הושפע באופן בינוני עד גבוה ממהירות העיבוד, הן בחלק א' והן בחלק ב'.  מהירות העיבוד משפיעה ככל הנראה בשל הדרישה לתגובה מהירה בשני החלקים.  הביצוע במבחן  CONNECTIONS הושפע באופן בינוני עד גבוה מהיכולת הפלואידית, הן בחלק א' והן בחלק ב'.   היכולת הפלואידית משפיעה כנראה בשל הצורך לשמור את המיקום על הרצף הנוכחי בעודנו מחפשים את האלמנט הבא ברצף, מה שנדרש בשני חלקי המבחן.  היה קשר מיוחד בין היכולת הפלואידית לביצוע בחלק ב', מה שרומז על כך שהיכולת הפלואידית משפיעה על היכולת להחליף בין שני הרצפים.  אבל לא היה קשר בין היכולת הפלואידית לבין ציון ההפרש במהירות הביצוע בין שני חלקי המבחן.   ציון ההפרש בין חלק א' לחלק ב' שיקף בעיקר מהירות.

בנוסף לכך, לא היה קשר משמעותי בין זיכרון עבודה לבין הביצוע במבחן CONNECTIONS.  לדעתי, זיכרון העבודה נבדק פה במשימות מורכבות מאד, ולכן הוא דמה עוד יותר מהרגיל למשימות פלואידיות.  ייתכן שזו הסיבה שהוא לא השפיע על הביצוע מעבר להשפעה של היכולת הפלואידית. 

מאידך, גם במחקרים אחרים, כמו זה של Hoelzle שפרטיו מופיעים למטה, נמצא שמבחן TMT בודק מהירות עיבוד (ולא זיכרון עבודה).

Hoelzle, J. B. (2008). Neuropsychological assessment and the Cattell-Horn-Carroll (CHC) cognitive abilities model. ProQuest.‏    PAGE 114   http://utdr.utoledo.edu/cgi/viewcontent.cgi?article=2213&context=theses-dissertations