מבחני שטף מילולי ושטף סמנטי – האם הם בודקים שפה וידע מגובש?

כאשר אנחנו מתייחסים לתחום השפה/ הידע המגובש, אנחנו מתייחסים לשני היבטים עיקריים:

      א.  סמנטיקה, כלומר אוצר המשמעויות שיש לנו.  בתוך היבט זה ניתן לכלול את הידע הלקסיקלי שלנו (הידע שלנו על מלים ומשמעויותיהן) ואת הידע הכללי שלנו – את ההתמצאות שלנו בסביבה ובתרבות בהן אנחנו חיים.

היבט זה אנו יכולים לבדוק במבחנים כמו אוצר מלים, צד שווה, ידיעות כלליות.

     ב.  תחביר ודקדוק – המידה בה אנו שולטים בכללי התחביר והדקדוק של שפת האם שלנו.

היבט זה אנחנו יכולים לבדוק במבחנים כמו "הטיה של מלות תפל, הטיה של מלים בעלות משמעות" במבחן א - ת.

מה לגבי מבחני שטף מילולי וסמנטי – האם הם בודקים את הידע המגובש?

שטף סמנטי

מבחן שטף סמנטי אינו בודק ידע מגובש או שפה.  במבחן שטף סמנטי הילד מתבקש לומר כמה שיותר מלים השייכות לקטגוריה מסוימת בתוך דקה.  במבחני שטף סמנטי משתמשים בכוונה בקטגוריות פשוטות וקלות, כאלה שברור מראש שכל ילד מכיר חברים רבים בהן.  קטגוריה כזו היא למשל "חיות".  סביר להניח שכל ילד מכיר שמות של חיות רבות.  האתגר של הילד אינו להראות לנו מה רוחב הלקסיקון שלו, או כמה חיות הוא מכיר.   לכן המשימה אינה עוסקת בסמנטיקה. 

במבחן זה הילד אינו מבצע שום עיבוד של המבנה הדקדוקי של המלים, לכן ברור שהמשימה אינה בודקת היבט זה של הידע המגובש. 

לו היינו רוצים לדעת מה היקף הידע המגובש של אותו ילד, היינו מאתגרים אותו בקטגוריה שתבחין טוב יותר בין ילדים שונים, בקטגוריה בה אנו לא בטוחים שהרוב המכריע של הילדים מכיר הרבה חברים השייכים אליה.  קטגוריה כזו יכולה להיות, למשל, שמות של עצים, או שמות של ערי בירה.  אלה קטגוריות קשות יותר, והיכולת של הילד לשלוף חברים בכל אחת מהן אכן מושפעת מרוחב הידע המגובש שלו. 

לו היינו רוצים לדעת מהו היקף הידע המגובש של אותו ילד, לא היינו מגבילים את המשימה בזמן.  זאת כי מימד הזמן לא היה רלוונטי.  היינו מתעניינים רק בשאלה כמה רחב הידע של אותו ילד בשתי הקטגוריות הללו. 

אם מבחן שטף סמנטי לא מאתגר את הידע המגובש של הילד, מה הוא כן בודק?

האתגר של הילד במבחן שטף סמנטי הוא לבצע חיפוש יעיל במאגר הידע המגובש.  הילד צריך לארגן את החיפוש במאגר הידע המגובש/בזיכרון לטווח ארוך ולשלוף מהזיכרון בצורה שוטפת, מהירה ויעילה כמה שיותר שמות של חיות.  לצורך זה הילד יכול להשתמש באסטרטגיות (למשל, להתחיל לשלוף חיות ים, ולאחר שמיצה את המאגר הזה, לעבור לשלוף חיות מחמד, חיות משק וכו').  לכן מבחן שטף סמנטי בודק את יכולת השליפה של הילד מהזיכרון לטווח ארוך, כלומר את יכולת האחסון והשליפה לטווח ארוך.  הבחירה בקטגוריות קלות במבחני שטף סמנטי מטרתה לנטרל את מימד הידע המגובש במשימה, ולמקד את המשימה בבדיקת תהליך השליפה מהזיכרון לטווח ארוך. 

ניזכר, שיכולת האחסון והשליפה לטווח ארוך אינה עוסקת בתוכן של הזיכרון לטווח ארוך (תוכן זה הוא הידע המגובש שלנו) אלא בתהליכי האחסון של מידע בזיכרון ובתהליכי השליפה של מידע מן הזיכרון.  המוקד של משימת שטף סמנטי הוא בתהליכי השליפה מהזיכרון.

שטף מילולי/פונטי

מבחן שטף מילולי אף הוא אינו בודק את הידע המגובש או את השפה.  במבחן שטף מילולי הילד מתבקש לשלוף כמה שיותר מלים שמתחילות באות מסוימת בתוך דקה.  הילד לא עוסק בסמנטיקה.  משמעויות המלים לא חשובות לצורך המבחן הזה.  ברור שכל ילד מכיר המון מלים שמתחילות בכל אות.  כל מלה עם כל משמעות מתקבלת, ובלבד שהיא תתחיל באות הרצויה.  במבחן זה הילד גם אינו מבצע שום עיבוד או ניתוח של המבנה הדקדוקי של המלים. 

איזה תהליך קוגניטיבי הילד מבצע במבחני שטף מילולי?

במבחנים אלה הילד צריך לבצע חיפוש יעיל במאגר הידע המגובש.  לשם כך רצוי שהוא יצור אסטרטגיה (למשל, להתחיל לחפש לפי הצליל BE ולאחר שמיצה לעבור לצליל BA וכן הלאה).  מכיוון שאנחנו לא רגילים לחפש מידע בזיכרון לפי צליל, הילד צריך ליצור כאן אסטרטגיה חדשה עבורו, ולכן תפקודים ניהוליים משפיעים מאד על המשימה הזו.  מכיוון שמשמעות המלים הנשלפות אינה במוקד כאן אלא רק המידה בה השליפה שוטפת ומהירה – המבחן בודק את יעילות השליפה מהזיכרון לטווח ארוך.  לכן מבחן שטף מילולי בודק אחסון ושליפה לטווח ארוך ולא ידע מגובש.  

אני משערת שהביצוע במבחן זה מושפע לא רק מהתפקוד הניהולי אלא גם מיכולת העיבוד השמיעתי, שכן המפתח לשליפת המלים הוא היכולת של הילד לבודד את הפונמה (B) או הצירוף (למשל, BI) הפותח שלהן.