מבחני שיום מהיר ומבחני מודעות פונולוגית – האם הם בודקים שפה וידע מגובש?

כאשר אנחנו מתייחסים לתחום השפה/ הידע המגובש, אנחנו מתייחסים לשני היבטים עיקריים:

        א.  סמנטיקה, כלומר אוצר המשמעויות שיש לנו.  בתוך היבט זה ניתן לכלול את הידע הלקסיקלי שלנו (הידע שלנו על מלים ומשמעויותיהן) ואת הידע הכללי שלנו – את ההתמצאות שלנו בסביבה ובתרבות בהן אנחנו חיים.

היבט זה אנו יכולים לבדוק במבחנים כמו אוצר מלים, צד שווה, ידיעות כלליות.

        ב.  תחביר ודקדוק – המידה בה אנו שולטים בכללי התחביר והדקדוק של שפת האם שלנו.

היבט זה אנחנו יכולים לבדוק במבחנים כמו "הטיה של מלות תפל, הטיה של מלים בעלות משמעות" במבחן א - ת.

אילו מבחנים לא בודקים את הידע המגובש ואת השפה:

        א.  מבחני שיום מהיר.  מבחני שיום מהיר אינם בודקים ידע מגובש ושפה.  למה?  מכיוון שבמבחנים אלה הילד אינו נדרש להתייחס למשמעות הסמנטית, התחבירית או הדקדוקית של הגירויים המוצגים בפניו.  במבחני שיום מהיר הגירויים הם באופן מכוון פשוטים ומוכרים, כאלה שאינם מאתגרים את אוצר המשמעויות הסמנטיות של הילד.  במבחני שיום מהיר הילד אינו נדרש לנתח את המבנה הדקדוקי או התחבירי של הגירויים המוצגים בפניו. 

במבחן שיום מהיר מתוך ערכת מסל"ול, למשל, הילד מתבקש לשיים במהירות תמונות של עצמים מוכרים היטב.  כדי לנטרל את היבט המשמעות, אנחנו אפילו עוברים איתו על התמונות ומשיימים אותן עבורו לפני תחילת המשימה.  האתגר של הילד אינו לדעת את שמות האובייקטים המוצגים בתמונות.  כלומר, אין כאן אתגר סמנטי עבור הילד.  המשמעויות של האובייקטים ושמותיהם מוכרים לו.  האתגר של הילד הוא לשלוף את השמות הללו מהזיכרון במהירות ובשטף.  לכן מבחן שיום מהיר במסלו"ל אינו בודק את השפה אלא אחסון ושליפה לטווח ארוך/זיכרון לטווח ארוך. הביצוע במבחן זה מושפע מאד ממהירות העיבוד.

גם מבחני שיום מהיר אחרים, כמו אלה הקיימים בערכת א- ת, אינם בודקים שפה.  במבחנים אלה על הילד לשיים במהירות רצפים של חמש אותיות או חמש ספרות המוצגות בפניו באופן רנדומלי.  האתגר של הילד אינו לדעת את השמות של האותיות או הספרות (אנחנו אפילו מוודאים בשלב מוקדם של המבחן שהילד אכן יודע שמות אלה).  כלומר, אין כאן אתגר סמנטי עבור הילד.  ברור לנו שהוא יודע את שמות האותיות והספרות.  האתגר של הילד הוא לשיים אותן את הגירויים במהירות ובשטף.  לכן מבחני שיום מהיר בערכת א - ת אינם בודקים ידע מגובש/שפה אלא אחסון ושליפה לטווח ארוך, ואולי יותר מזה  - את מהירות העיבוד.

כאמור, הביצוע במבחני שיום מהיר אינו מושפע כלל מאיכות השפה או הידע המגובש של הילד. 

להבדיל ממבחני שיום מהיר, מבחני שיום (לא מהיר) כן בודקים את הידע המגובש.

מהם מבחני שיום (לא מהיר)?  אלה מבחנים המציגים לילד תמונות של אובייקטים ברמת קושי הולכת ועולה (להבדיל ממבחני שיום מהיר בהם רמת הקושי של הגירויים המוצגים לילד היא זהה בכל משך המבחן).  המשימה של הילד היא לזהות את האובייקט המוצג בתמונה ולשיים אותו.  כלומר, הילד מתעסק כאן במשמעות של האובייקט. 

מכיוון שהעניין העיקרי שלנו במבחנים אלה הוא במשמעות, אין בהם מגבלת זמן.  אנחנו לא מתעניינים ביעילות ובשטף בהם הילד שולף את המידע מהזיכרון אלא בעצם קיומו של המידע בזיכרון.

מבחן "אוצר מלים" מתוך ערכת הקאופמן הוא דוגמה למבחן כזה.  גם מבחן "שיום" ב – WPPSI3 הוא דוגמה למבחן כזה.

במבחנים מסוג זה הילד משיים בתחילה גירויים פשוטים ומוכרים (למשל, ציור של שעון), וכלל שהוא מתקדם במשימה, הוא משיים גירויים מוכרים פחות (למשל, ציור של כותרת קורינתית).  כך אנחנו בודקים את רוחב הידע הלקסיקלי של הילד (הידע שלו על משמעויות של מלים) וגם את הידע הכללי שלו. 

 כותרות העמודים של שלושת הסדרים היווניים: 

דורי, איוני וקורינתי

לעתים אמנם יקרה, שהילד יכיר היטב את משמעות האובייקט וגם את שמו, אך יתקשה לשלוף אותו מהזיכרון.  במקרים כאלה, אנחנו בדרך כלל נראה שהילד מתאמץ ומחפש את המלה ומתוסכל מזה שהוא מכיר את המלה אך לא מצליח לשלוף אותה ("נו...אני מכיר את זה... ראיתי את זה במוזיאון... זו לא כותרת דורית...לא כותרת איונית...זה הסוג השלישי...איך קוראים לו? נו....").  לעתים קרובות הילד יזכר פתאום במלה בהמשך המבחן, כשעברנו לגירויים אחרים ("נזכרתי! הכותרת הזו שהראית לי קודם?  זו כותרת קורינתית").  בעזרת סימנים כאלה, ובעזרת הנמכות שנראה במבחנים אחרים שבודקים אחסון ושליפה לטווח ארוך, נדע שהקושי טמון שם.  אבל ברור שקודם כל המידע הסמנטי צריך להיות קיים באוצר הידע המגובש של הילד.  כך שהביצוע במבחן זה מושפע גם מתהליכי שליפה,  אבל הדבר העיקרי שמשימה מסוג זה בודקת הוא את הידע המגובש. 

לסיכום: 

מבחני שיום מהיר אינם בודקים ידע מגובש.  הם בודקים אחסון ושליפה לטווח ארוך והביצוע בהם מושפע מאד גם ממהירות העיבוד.

מבחני שיום (לא מהיר) בודקים ידע מגובש. 

      ב.   מבחני מודעות פונולוגית.  גם מבחני מודעות פונולוגית אינם בודקים שפה/ידע מגובש.  למה?  בדיוק מאותן סיבות שלפיהן מבחני שיום מהיר אינם בודקים ידע מגובש:  חוסר עיסוק במשמעות המלים (בסמנטיקה) וחוסר עיסוק בדקדוק/תחביר.

במבחני מודעות פונולוגית הילד צריך לבצע מניפולציה בצלילים המרכיבים מלים המוצגות בפניו (לבודד מהן צליל פותח, צליל סוגר, צליל אמצעי, לפרק אותן לצליליהן, למזג צלילים למלה וכו').  הילד לא עוסק כלל במשמעות המלים המוצגות בפניו.  הוא יכול לבצע אותן משימות גם במלות תפל. 

במבחני מודעות פונולוגית הילד אף אינו עוסק בהיבטים של תחביר ודקדוק.  הוא אינו מנתח את המבנה הדקדוקי של המלים המוצגות בפניו. 

מכיוון שהילד לא עוסק כלל במשמעויות המלים או בדקדוק ותחביר, מבחנים מודעות פונולוגית אינם בודקים ידע מגובש.  מבחני מודעות פונולוגית בודקים עיבוד שמיעתי.