חלימה בהקיץ והקשר שלה לזיכרון אפיזודי

Narrative thinking, memory, amnesia and fictional memories.  Martin Conway.

https://www.youtube.com/watch?v=1wgbnEHzlCI

מרטין קונווי הוא אחד החוקרים הבולטים בתחום הזיכרון האוטוביוגרפי.  זוהי הרצאה מעניינת מאד בה הוא נוגע בנושאים רבים מהם אציין רק כמה.

קונווי סבור, שזיכרון אפיזודי אף פעם לא משמר תיעוד מדוייק של החוויה המקורית.  הזכרונות האפיזודים שלנו הם זכרונות נבנים CONSTRUCTED (לא נבנים מחדשRECONSTRUCTED   ).      כלומר, כאשר אנו נזכרים באירוע אפיזודי (אירוע ספציפי שקרה לנו בזמן ובמקום מסויימים) אנו לא שולפים את החוויה בשלמותה ממקום כלשהו בו היא היתה ממוקמת במוח.  בעקבות גירוי מסויים שמעורר את הזיכרון, אנו בונים את החוויה מחדש מחלקי מידע המפוזרים ברשתות שונות במוח.  מכיוון שבכל פעם שאנו נזכרים בחוויה אנו בונים אותה מחדש, היא תיבנה בכל פעם באופן שונה.  לזיכרון אפיזודי יש קיום זמני בלבד – הוא קיים רק כאשר אנו בונים אותו.

מערכת ברירת המחדל DEFAULT NETWORK  של המוח היא איזורי המוח הפעילים כאשר האדם אינו מפנה את הקשב למשימה כלשהיא.  מערכת זו פעילה כאשר אנו חולמים בהקיץ וכאשר מחשבתנו נודדת.  פעילות המוח במצב ברירת המחדל דומה מאד לפעילות המתרחשת במוח כאשר אנו נזכרים בזיכרון אוטוביוגרפי וכאשר אנו מדמיינים את העתיד.   

   

כאשר אנו חולמים בהקיץ אנו בין השאר מהרהרים בעבר ונזכרים בדברים (בונים זכרונות אפיזודים), חושבים על העתיד ומתכננים לעתיד (כלומר, בונים זכרונות אפיזודיים של אירועי עתיד) וגם לעתים מדמיינים כיצד העבר היה יכול להיות אחרת.  הרבה מהחלימה בהקיץ היא בעלת תכלית ולא סתמית.  לכן קונווי מעדיף לכנות חלימה בהקיץ בשם "חשיבה נרטיבית".

בעת חשיבה נרטיבית אנו נעים בין שתי נקודות מבט:  פנימית וחיצונית.  נקודת מבט פנימית נמצאת בתוך החוויה ואילו נקודת מבט חיצונית מתבוננת בחוויה מעמדת צופה, ולכן יכולה להעריך אותה.  כאשר אנו נזכרים באירועי עבר או מדמיינים אירועי עתיד, אנו נעים בין נקודות מבט פנימיות וחיצוניות.  לעתים אנו נמצאים בתוך החוויה, ולעתים אנו צופים בעצמנו מנקודת מבט חיצונית.  כאשר אנשים נזכרים בזיכרון ילדות מנקודת מבט חיצונית, ושואלים אותם איך הם נראים בזיכרון, הם בדרך כלל מתארים את הדרך בה הם נראו בתמונות ילדות מאותה תקופה. 

התנועה הזו בין נקודות מבט בעת חשיבה נרטיבית יוצרת קשרים בין זכרונות, משאלות ודמיון.  קונווי רומז שלעתים שלושת ההיבטים הללו מתמזגים, הופכים לזכרונות או נחווים כזכרונות.

ייתכן ששילוב זה בין נקודות מבט ובין זכרונות, משאלות ודמיון יכול להסביר את הזיכרון השגוי המפורסם של טוני בלייר, ראש ממשלת בריטניה לשעבר.  בשנת 2011 פרסם טוני בלייר ספר זכרונות בשם A JOURNEY:  MY POLITICAL LIFE   .     בספר הוא מספר על פגישתו עם המלכה לאחר נצחונו בבחירות בשנת 1997.  הוא כותב שהמלכה אמרה לו: "אתה ראש הממשלה העשירי שלי.  הראשון היה ווינסטון (צ'רצ'יל).  זה היה לפני שנולדת".  אך מסתבר, שה"מלכה" אמרה משפט זה ל"טוני בלייר" בסרט "המלכה" שיצא בשנת 2006.  התסריטאי של הסרט, Peter Morgan, טוען שהוא המציא את השיחה הזו במלואה.  סביר להניח, שטוני בלייר צפה בסרט.  כמה שנים לאחר מכן, כאשר כתב את ספרו, נזכר טוני בלייר בפגישתו עם המלכה (כלומר, בנה את הזיכרון).  ייתכן שלנקודת המבט החיצונית, מעמדת צופה, על הזיכרון, השתרבבה הסצינה מתוך הסרט.    הזיכרון האפיזודי החדש שנבנה כלל את הסצינה מהסרט באופן בו לא ניתן עוד להפריד בינה לבין האירוע "המקורי".

אצל אנשים עם פגיעות ראש מופיעות לעתים פגיעות בחשיבה נרטיבית.  למשל, יש אנשים שלאחר פגיעת ראש לא מצליחים לחשוב חשיבה נרטיבית כלל.  כאשר הם אינם עוסקים במשימה כלשהיא, מוחם "ריק" ממחשבות.  הם אינם חולמים בהקיץ.  גם אנשים עם אלצהיימר אינם חולמים בהקיץ.  לעומתם אנשים אחרים עם פגיעת ראש חשים, כאשר הם אינם עוסקים במשימה כלשהיא, בפלישה מתמדת של זכרונות ושל דימויים עליהם אין להם שליטה.  גם זו פגיעה בחשיבה הנרטיבית.