תכונות אישיות רחבות וצרות במודל חמש התכונות הגדולות

  

Caspi, A., Roberts, B. W., & Shiner, R. L. (2005). Personality development: Stability and change. Annu. Rev. Psychol., 56, 453-484.‏

אני ממשיכה לכתוב על נושא חמש התכונות הגדולות, כחלק מנסיוני לפתח נקודת מבט נוספת על היכולות הרגשיות של הילד, ודרך נוספת לאפיין את האישיות הבריאה.  לדעתי אנחנו יכולים ליישם את המודל בעבודה הדיאגנוסטית שלנו, באמצעות שילוב של שימוש בשאלונים, ראיונות עם ההורים, הצוות החינוכי והילד בהם אנו שואלים שאלות שעוזרות לנו לאפיין את הילד לפי חמש התכונות הגדולות, תצפיות בילד בסביבתו הטבעית ותצפית במהלך האבחון.

הנה מאמר נוסף של אבשלום כספי (אותו פגשנו בפוסט קודם), ביחד עם ROBERTS ו – SHINER.  מאמר זה זכה ל – 2142 ציטוטים (!) כך שהוא משפיע מאד בתחום.

בעשור השנים האחרונות (הכוונה היא מן הסתם לשנים 1995-2005) התרחש חיבור תיאורטי בין תיאוריות על טמפרמנט לבין תאוריות על אישיות.  כמו תכונות טמפרמנט, כמעט כל תכונות האישיות מושפעות במידה מסוימת מגנטיקה, והבדלים בינאישיים ב"תכונות אישיות" זוהו גם בחיות (אני יכולה להעיד על הבדלים באישיות בין הכלבה הנוכחית שלי לבין הכלבה הקודמת שהיתה לי).  כמו תכונות אישיות, תכונות טמפרמנט הן תורשתיות רק באופן חלקי ומושפעות גם מהתנסויות עם הסביבה.

  

מודלים של טמפרמנט בינקות ובגיל הרך כוללים בדרך כלל את שש התכונות הבאות:  א. רמת פעילות (מקביל לתכונת המוחצנות).  ב. רגש חיובי/עונג (גם זה קשור לתכונת המוחצנות).  ג.מצוקה עצבנית/כעס/תסכול (מקביל לתכונת היציבות הרגשית).  ד. מצוקה עם פחד/נסיגה ממצבים חדשים (כולל מצבים חברתיים) (גם זה מקביל לתכונת היציבות הרגשית).  ה.  היכולת להיות מורגע. (אולי מקביל לתכונת הנעימות) ו.  טווח קשב/התמדה (מקביל לתכונת המצפוניות). 

מהו מבנה האישיות של ילדים גדולים יותר (ילדי בי"ס יסודי)? ניתוחי גורמים של שאלונים שמילאו הורים ומורים על ילדיהם/הילדים אותם הם מלמדים תומכים בקיומן של התכונות הבאות:  א.מוחצנות/רגש חיובי, ב. יציבות רגשית /רגש שלילי, ג. מצפוניות/ריסון ו – ד. נעימות.  העדויות לתכונת הפתיחות להתנסויות היא קצת יותר חלשה אצל ילדים.  אנחנו רואים, שלילדים יש מבנה אישיות עם תכונות דומות מאד לחמש התכונות הגדולות שמאפיינות אישיות של מבוגרים. 

חמש התכונות הגדולות מייצגות את המימדים הכלליים ביותר של הבדלים בינאישיים באישיות.  כל אחת מהתכונות הגדולות כוללת תכונות ספציפיות, כמו למשל חברותיות או דומיננטיות.  מחקר האישיות התמקד בתכונות הגדולות, אבל ייתכן שהתכונות הצרות נותנות ניבויים טובים יותר של התנהגות. 

הנה טבלה שיצרתי מתוך הנאמר במאמר על התכונות הרחבות והצרות.  ככל שאני קוראת יותר, אני רואה שיש ניסוחים שונים של התכונות הצרות במאמרים שונים.  ככל הנראה מבנה התכונות הצרות נמצא עדיין בשלבי גיבוש, ואני לא בטוחה שיש מישהו שלוקח על עצמו לרכז ניסוח אחיד של התאוריה (כפי שעושה KEVIN MCGREW לגבי ה – CHC, מה שעוזר ליצור שפה אחידה בין המשתמשים בתאוריה זו).

הוספתי גם דוגמאות לפריטים שבודקים את התכונות הצרות, מתוך שני מקורות:  שאלון MS-P90-5  לילדי גן (בירוק), ושאלוןחמש התכונות הגדולות בו השתמשה ד"ר דקלה בראון במחקרה במתבגרים בכיתות ט' – י' (בכחול).  חלק מהפריטים בשאלונים סווגו במקור רק לתכונה הרחבה.  במקרים כאלה שייכתי אותם לתכונה הצרה על פי התוכן.

   

תכונה רחבה	תכונה צרה	פריטי שאלון שבודקים את התכונה הצרה
מוחצנות/רגש חיובי:  בני אדם בכל הגילאים שונים זה מזה בנטייתם להיות מעורבים באופן פעיל בעולם הסובב אותם.  אנשים מוחצנים הם חברותיים, מלאי הבעה, אנרגטים ודומיננטים.  אנשים מופנמים הם שקטים, מרוסנים ומאופקים, בעלי רמות נמוכות של אנרגיה ומעדיפים להיות מובלים על ידי אחרים.  לתכונת המוחצנות יש שלושה מימדים מרכזיים:  הנטיה לחוות רגשות חיוביים תכופים, רגישות לתגמולים פוטנציאלים, ונטיה לעורר תשומת לב חברתית וליהנות ממנה.	אינהיביציה חברתית/ביישנות: חוסר רצון לפעול ותחושות של אי נוחות במפגשים חברתיים.  ניתן לזהות אינהיביציה חברתית מהילדות המוקדמת וניתן לנבא אותה מתגובתיות פיסיולוגית והתנהגותית בגיל מוקדם עוד יותר.    ביישנות עשויה להיות תכונה רב מימדית  המשלבת מרכיבים של נסיון להימנע מפגיעה ומאבדן (AVOIDANCE), רגשיות שלילית גבוהה והמנעות התנהגותית גבוהה.	·          מאופק ומסויג. ·          לעתים ביישן/מופנם.
	חברותיות:  העדפה להיות עם אחרים (לעומת להיות לבד).  העדפה לחפש קשרים קרובים.  חברותיות קשורה להיבטים של חיפוש אחר תגמולים ומטרות ורגש חיובי (APPROACH).  חברותיות נוטה לעלות בגיל ההתבגרות ואז לרדת בבגרות המוקדמת ובזיקנה. לא השתכנעתי שאינהיביציה חברתית וחברותיות הן שתי תכונות צרות שונות.  הן נראות לי כהיבטים שונים של אותה תכונה.	·          מתחבר בקלות.
	דומיננטיות: הנטיה להיות אסטרטיבי ומלא בטחון, לשלוט באחרים, ללכוד את תשומת לבם וליהנות ממנה.  דומיננטיות נוטה לעלות מגיל ההתבגרות עד לתחילת גיל העמידה.	·          לוקח שליטה במצב. ·          בעל/ת אישיות אסרטיבית – החלטית (עומד על שלי).
	רמת פעילות/רמת אנרגיה – מתבטאות אצל ילדים בפעילות מוטורית.  מבוגרים פחות פעילים מוטרית, אך מבוגרים מוחצנים עדיין מראים רמות גבוהות יותר של אנרגיה.  אצל ילדים, רמת פעילות עשויה להיות קשורה לאימפולסיביות ולשליטה התנהגותית לא טובה.	·          תמיד עסוק. ·          אוהב לדבר הרבה. ·          מלא/ת אנרגיה.
יציבות רגשית/רגש שלילי: בני אדם שונים זה מזה בפגיעות שלהם לרגשות שליליים.  תכונה זו היא הנטיה לחוות את העולם כמעורר מצוקה או כמאיים, לעומת הנטיה להיות יציב רגשית ומסתגל. ילדים ומבוגרים גבוהים ברגש שלילי הם חרדים, פגיעים ללחץ, נוטים לאשמה, נוטים למצבי רוח, כועסים, מתוסכלים בקלות וחסרי בטחון.    היציבות הרגשית נוטה לעלות בבגרות המוקדמת (כלומר, אנשים נוטים להרגיש יותר יציבים רגשית בבגרות המוקדמת).	החל מהינקות ניתן להבחין בין המימדים מצוקה עם חרדה או פחד ומצוקה עם עצבנות. מצוקה עם חרדה/פחד: ממוקדת פנימה, ובילדות כוללת נטיות לחרדה, עצב, חוסר בטחון ואשמה.	·          סולם בעיות הפנמה באנכבך. ·          דואג מדברים. ·          מדוכדך/ת ונוטה לעצבות. ·          יכול/ה להיות לחוץ/ה. ·          נוטה למצבי רוח.
	מצוקה עצבנית כוללת עוינות המכוונת החוצה, כעס, קינאה, תיסכול ועצבנות.  אצל ילדים, זה יכול להיות ביטויים של כעס/עוינות אל מול גבולות שמבוגרים מציבים להם.	·          סולם בעיות החצנה באכנבך. ·          מתרגז בקלות.
מצפוניות/ריסון: בני אדם נבדלים זה מזה ביכולת השליטה ההתנהגותית והקוגניטיבית שלהם.  אנשים גבוהים במצפוניות הם אחראים, קשובים, זהירים, עקביים, מסודרים ומתוכננים.  אנשים נמוכים בתכונה זו הם לא אחראים, לא ניתן לסמוך עליהם, הם רשלנים והם מוסחים בקלות.  הבדלים בינאישיים במצפוניות עשויים להיות קשורים להבדלים ביולוגים במערכות קשב ניהולי. היכולת למקד את הקשב בינקות מנבאת שליטה עצמית/מצפוניות בהמשך הילדות.  רמת השליטה הקשבית של מבוגר קשורה לתכונת המצפוניות.  קיים ויכוח איך להמשיג את הקצה הגבוה של תכונת המצפוניות.  האם זו קונפורמיות לסמכות ולנורמות או עיסוק חיובי במשימה?  האם אדם יכול להיות יותר מדי מרוסן או באינהיביציה, או שמצפוניות גבוהה היא סמן לכוח רצון חיובי?  מצפוניות נוטה לעלות בבגרות המוקדמת ובגיל העמידה.	שליטה עצמית לעומת אימפולסיביות התנהגותית - הנטיה להיות מתוכנן, זהיר ובשליטה התנהגותית לעומת הנטיה להיות בלתי זהיר, רשלן או חסר דאגות ואימפולסיבי.	·          קופץ לדברים בלי לחשוב. ·          לא רואה את ההשלכות של דברים.
	קשב:  היכולת לווסת את הקשב באמצעות שינוי סט מנטלי, מיקוד הקשב ועקביות במשימות אל מול הסחות.  תכונה זו לא בולטת במודלים של האישיות של מבוגרים, אך היא תכונה חשובה במרבית המודלים של טמפרמנט של ילדים.  הבדלים בינאישיים בתכונה זו נבדקים במבחנים נוירופסיכולוגים.  לא ברור למה קשב אינו כלול במודלים של אישיות של מבוגרים.  ייתכן שעם הגיל הבדלים בקשב נכללים תחת התכונה הצרה שליטה עצמית.	·          קל להסיח את דעתו/ה.
	מוטיוציה להישג: הנטיה לחתור להשגת מטרות באופן עקבי ונחוש, תוך עמידה באמות מידה גבוהות.  יש עדויות ממחקרים לקסיקלים במבוגרים שתכונה זו עשויה להיות שילוב של מצפוניות גבוהה ומוחצנות גבוהה או יציבות רגשית גבוה.	·          משלים משימות בהצלחה. ·          מנסה להצטיין במה שהוא עושה. ·          עושה עבודה יסודית.
	סדר: נטיה להיות מסודר, נקי ומאורגן לעומת בלתי מאורגן ובלתי מסודר.	·          אוהב סדר וסדר יום קבוע. ·          משאיר את החפצים שלו מבולגנים.
	אחריות: שילוב של מצפוניות ונעימות.  נטיה להיות אדם שניתן לסמוך עליו.  תחום זה כולל מנבאים חזקים של עבריינות.	·          עובד/ת אמין/ה שניתן לסמוך עליו.
	קונבנציונליות: הנטיה לשמור על מסורת ועל נורמות חברתיות.  קונבנציונליות היא אחד המנבאים החזקים של המנעות מהתנהגויות סיכון כמו שימוש בסמים ובאלכוהול.	·          עובר על כללים.
נעימות:  כוללת מגוון של תכונות המקדמות יחסים טובים עם אחרים.  אנשים נעימים הם משתפים פעולה, מתחשבים, אמפטים, נדיבים, מנומסים ונעימים.  אנשים לא נעימים הם תוקפנים, גסי רוח וחוצפנים, מלאי טינה, עקשנים, ציניים ומניפולטיביים.  במחקרים במבוגרים ובילדים, נעימות כוללת מוכנות להתאים את עצמך לרצונות של אחרים.  נעימות קשורה ליציבות רגשית/רגש שלילי בכך ששתי התכונות מודדות היבטים של נטיה לכעס.  אבל נעימות מתייחסת לשליטה לא טובה בכעס המבוטאת באמצעות תוקפנות, בעוד שיציבות רגשית/רגש שלילי מתייחס לחוויה של האדם של רגשות שליליים.  נעימות קשורה גם במצפוניות /ריסון בכך ששתי התכונות קשורות להיבטים של אינהיביציה לעומת חוסר אינהיביציה.  עשויות להיות סיבות התפתחותיות טובות לכך שנעימות קשורה הן ביציבות רגשית והן במצפוניות:  רגש שלילי, שליטה עצמית וקשב בילדות הם כולם מנבאים חשובים של נעימות בגיל מאוחר יותר. נעימות נוטה לעלות בבגרות המוקדמת ובגיל העמידה.	שני הקטבים של הנעימות – אנטגוניזם ונטיות פרוחברתיות – נבחנו בנפרד כתכונות שונות זו מזו במחקרים רבים בילדים ובמבוגרים.  אנטגוניזם: הנטיה להיות שלו ועדין לעומת הנטיה להיות תוקפני ועויין.  כבר בילדות יש הבדלים בינאישיים גדולים ברמות התוקפנות הפיסית והתוקפנות ביחסים (תוקפנות ביחסים מתבטאת למשל בנטיה לרכל ולהטיל חרם).	·          מתנקם באחרים. ·          מעליב אנשים. ·          נוטה לבקר ולמצוא פגמים באחרים. ·          אדם הנוטה לעורר מריבות עם אחרים.
	התנהגות/נטיה פרוחברתית: הנטיה להיות עוזרים, טובי לב, מתחשבים, נדיבים, אמפטים ומטפלים.  נטיות אנטיסוציאליות ונטיות פרוסוציאליות הם לא בהכרח קצוות מנוגדים של מימד אחד.  בעוד שהשפעות גנטיות מסבירות כמות משמעותית של שונות בנטיות אנטיחברתיות, חוויות סביבתיות משותפות, משפחתיות, מסבירות גם הן כמות משמעותית של השונות באלטרואיזם.	·          דואג לאחרים. ·          בוטח במה שאנשים אומרים. ·          עוזר/ת ולא אנוכי/ת לגבי אחרים. ·          נחמד/ה ומתחשב/ת כמעט בכולם.
	תכונה שלישית מסדר גודל נמוך, ציניות/ תחושת זרות זוהתה במבוגרים ועשויה להיות קשורה הן ליציבות נפשית והן לנעימות.  תכונה זו קשורה לנטיה של האדם לא לבטוח באחרים ולהרגיש שמתייחסים אליו לא טוב.  תחושת זרות זוהתה גם במחקרים על עיבוד מידע חברתי אצל צעירים.
פתיחות להתנסויות/אינטלקט: זו התכונה שנמצאת במחלוקת הרבה ביותר מבין חמש הגדולות.  במספר מחקרים בילדים ובמתבגרים, פתיחות להתנסויות נמדדת באופן פחות אמין מאשר חמש התכונות האחרות.  פתיחות להתנסות לא מופיעה במודלים של טמפרמנט, למרות שהורים לעתים קרובות משתמשים במלים מתחום זה כדי לתאר את הילדים שלהם.  יש עדויות ראשוניות לבסיס טמפרמנטלי לתכונה זו.  ראשית, הנטיה לחפש גירויים ולחקור סביבות חדשות באופן פעיל בילדות המוקדמת מנבאת הישגים אקדמים ומשכל מאוחר יותר.  התנהגויות אלה עשויות לנבא גם את תכונת הפתיחות.  שנית, הנטיה להיות רגיש לגירויים חושיים פנימיים וחיצוניים קשורה לתכונת הפתיחות אצל מבוגרים. פתיחות להתנסויות נוטה לעלות בהתבגרות ובבגרות המוקדמת ולרדת בזיקנה.	קיימות שתי תת תכונות הללו שניתן למדוד אותן אצל ילדים החל מגיל שלוש: פתיחות:  דמיון, יצירתיות ורגישות אסטתית.	·          בעל דמיון עשיר. ·          אוהב מוסיקה. ·          מקורי/ת, נוטה להעלות רעיונות חדשים. ·          מעריך חוויות אמנותיות, אסתטיות (יפות בעיניך).
	אינטלקט: אדם שלומד מהר, חכם ובעל תובנות.	·          אוהב לפתור בעיות מורכבות. ·          בעל אוצר מלים עשיר. ·          סקרן/ית לגבי דברים רבים. ·          אדם חכם ושנון (בעל תשובות מתוחכמות) ומעמיק. ·          לעתים קרובות נהנה/ית להשתעשע ברעיונות מופשטים (רעיונות שניתן לפרש בכמה דרכים).

עד כמה חמש התכונות הגדולות מושפעות מגנטיקה?

במחקרים שונים מעריכים את התורשתיות של חמש התכונות הגדולות בטווח של 0.4-0.6.   כל חמש התכונות הגדולות מושפעות מגורמים גנטים באותה מידה.  

מהויקיפדיה אני לומדת, שאינדקס התורשתיות נע בין 0 ל – 1.  ערך של 0 פירושו ששונות בין אנשים בתכונה אינה נובעת כלל מגורמים גנטים.  ערך של 1 פירושו שכל השונות בין אנשים בתכונה נובעת מגורמים גנטים.  ויקיפדיה מוסיפה ומזהירה, שצריך לשים לב שאינדקס התורשתיות מתייחס לפרופורצית השונות בין אנשים בתכונה שנובעת מגורמים גנטים.  אינדקס התורשתיות לא מציין את המידה של ההשפעה הגנטית על התפתחות של תכונה אצל אדם מסוים.  למשל, זה לא נכון לומר שמכיוון שהתורשתיות של תכונת אישיות מסוימת היא 0.6, משמעות הדבר היא ש – 60% מתכונה זו עובר בתורשה ו – 40% מושפע מהסביבה. 

כאשר בודקים את האישיות של ילדים, מתבגרים ומבוגרים באמצעות מידע שנאסף באופנים מגוונים (למשל, דיווחים של כמה אנשים שונים על אותו אדם, או בדיקה של אותו אדם במצבים שונים) – מקבלים הערכות גבוהות יותר של השפעות גנטיות על האישיות מאשר כאשר בודקים את האישיות באמצעות מדדים לא מגוונים (למשל, באמצעות דיווח עצמי בלבד). 

   

קשה מאד להפריד במחקרים בין השפעות סביבתיות לבין השפעות גנטיות על התפתחות האישיות.  מתברר, שמדדים שנחשבו למדדים של הסביבה מושפעים בעצם מגורמים גנטיים.  למשל, תכונות אישיות שההורים מקבלים בתורשה משפיעות על הסביבה שהם מספקים לילדים שלהם.  ההתנהגות של ילד מסוים במשפחה, המושפעת מהגנטיקה שלו, משפיעה אף היא על הדרך בה הוריו מגדלים אותו.  סיבה נוספת שבגללה קשה להבחין בין השפעות של גנטיקה להשפעות של סביבה היא שאנשים בוחרים להיות בסביבה חברתית ובסביבת עבודה שמתאימות לגנטיקה שלהם.  ואז הסביבה שאנשים יוצרים לעצמם מחזקת עוד יותר את הנטיות הגנטיות.  למשל, ילד גבוה בתכונת המוחצנות יבחר לבלות הרבה בחברת ילדים, יהיה פעיל בתנועת נוער  וידריך בה, וכן הלאה.  חוויות כאלה יחזקו עוד יותר את תכונת המוחצנות של אותו ילד. 

לעתים קרובות קיימות אינטראקציות בין גנים לסביבה.  מידת ההשפעה שיש לסביבה מסוימת על אדם מסוים תלויה בגנטיקה שלו.  לא תמיד ניתן לזהות אינטראקציות כאלה, גם בסריקות גנטיות הנערכות על כמות גדולה של אנשים שאישיותם נמדדת בקפדנות.    

המשכיות ושינוי בחמש התכונות הגדולות לאורך החיים

ניתן לעמוד על המשכיות ושינוי בחמש התכונות הגדולות לאורך החיים באמצעות בדיקת המתאמים בין מדדי התכונות בשתי נקודות בזמן.  מתאמים אלה משקפים את המידה שבה המיקום היחסי של האדם (ביחס לאנשים אחרים) בתכונה מסויימת נשמר לאורך זמן.  מסתבר שהמתאמים מעבר לזמן הם בגודל בינוני, אפילו בין הילדות לבגרות המוקדמת.  יציבות המיקום היחסי של האדם עולה עם הגיל.  המתאמים של בחינה חוזרת (בדיקה של אותה תכונה בשתי נקודות זמן שונות) עולים מ – 0.41 בילדות ל – 0.55 בגיל 30 ואז מגיעים ליציבות של 0.7 בין הגילאים 50 ל – 70.  היציבות של המקום היחסי של האדם יורדת ככל שהזמן בין המדידות עולה, ולא שונה באופן משמעותי בין חמש התכונות הגדולות, לא מושפעת משיטת ההערכה (דיווח עצמי, דירוגים של צופה או מבחנים השלכתיים) ולא מושפעת מג'נדר. 

מתאמים אלה נחשבים למעידים על יציבות גבוהה של חמש התכונות הגדולות אצל אנשים לאורך זמן.  המשתנה הפסיכולוגי היחיד שהוא עקבי יותר מאשר תכונות אישיות הוא רמת המשכל הכללית.  יציבות חמש התכונות הגדולות עולה במהלך גיל ההתבגרות והבגרות המוקדמת.   זאת למרות שגיל ההתבגרות והבגרות המוקדמת הן תקופות עמוסות בתפקידים ובפעילויות משני חיים ומתקבלות בהן החלטות על זהות יותר מבכל תקופה אחרת בחיים.  עדיין, למרות השינויים הדרמטיים הללו, תכונות האישיות נשארות יציבות באופן מדהים במהלך התקופה הזו.  היציבות של חמש התכונות הגדולות מגיעה לשיא אחרי גיל חמישים.  תכונות האישיות ממשיכות להשתנות במהלך הבגרות, אבל הן משתנות מעט יחסית אחרי גיל חמישים. 

אני שואלת את עצמי האם אחת הסיבות לכך שהמתאמים בבחינה חוזרת בילדות הם 0.41 בלבד עשויה להיות מהימנות לא מספיק טובה של מדדי התכונות בגיל הילדות. 

ניתן לייחס הרבה מהיציבות באישיות של מבוגרים לגורמים גנטים.  זה לא אומר שהגנים "מקבעים" את האישיות, אלא שגורמים גנטים תורמים לשימור של הבדלים בינאישיים מעבר לתקופות חיים ארוכות, לפחות מההתבגרות והלאה.  ניתן לפרש את הממצאים הללו באמצעות מודל נקודת היציבות/איזון SET POINT Model – תנודות סביבתיות עשויות לייצר שינויים לטווח קצר בפנוטיפ של האישיות (בהתבטאות של האישיות כלפי חוץ, בהתנהגות), אבל גורמים גנטים משפיעים על קיומה של נקודת יציבות אישית שאליה האדם חוזר בכל פעם מחדש.

גורם נוסף שמקדם עקביות גוברת באישיות עם העליה בגיל הוא התהליך של פיתוח זהות (למשל, זהות מקצועית, זהות מבחינת השקפת עולם, זהות דתית).  אנשים נוטים לפרש אירועי חיים בדרכים שעולות בקנה אחד עם הזהויות שלהם.  באותו אופן, אנשים נוטים להתייחס לאנשים אחרים בדרכים שעולות בקנה אחד עם הזהויות של אותם אנשים אחרים, ובכך עוזרים לחזק זהויות אלה.

עקרון הבשלות/בגרות MATURITY 

מרבית האנשים הופכים להיות יותר דומיננטים, נעימים, מצפוניים ויציבים נפשית במהלך החיים שלהם.  שינויים אלה מצביעים על בגרות פסיכולוגית הולכת ועולה במהלך ההתפתחות, מגיל ההתבגרות לגיל העמידה.   אפשר להגדיר בשלות כיכולת להפוך לאדם יצרני ומעורב התורם לחברה, אדם שיכול לתכנן ולהיות שקול והחלטי, אבל גם מתחשב ונדיב (התכונות הללו מעידות על רמות גבוהות של יציבות רגשית, מצפוניות ונעימות).  הנתונים מראים שמרבית האנשים אכן הופכים לבשלים יותר כשהם מתבגרים, ואלה שמפתחים את הבשלות מוקדם יותר מצליחים יותר באהבה ובעבודה והם גם בריאים יותר.  ככל שהאדם יותר נעים, יותר מצפוני ויותר יציב רגשית, הוא גם משתנה פחות (על פי תוצאות מחקרים).  כך ששינויים התפתחותיים נורמטיבים באישיות תורמים אף הם לעליה בהמשכיות וברציפות של האישיות במהלך החיים.