גם ילדים שתפקודם תקין מקבלים ציונים נמוכים: שכיחות ציונים נמוכים במבחן נפסי-2 בילדים בני 3-16

Brooks, B. L., Sherman, E. M., & Iverson, G. L. (2010). Healthy children get low scores too: prevalence of low scores on the NEPSY-II in preschoolers, children, and adolescents. Archives of Clinical Neuropsychology, 25(3), 182-190.‏  https://academic.oup.com/acn/article/25/3/182/3340

פסיכולוגים נוהגים להעביר מבחנים רבים לאותו ילד.  כתוצאה מכך, הם מנתחים כמויות גדולות של נתונים ומבצעים השוואות רבות.  ככל שמנתחים משתנים רבים יותר וככל שמבצעים יותר השוואות גדל הסיכון לבצע טעות מסוג 1 (להסיק שקיים אפקט כאשר הוא הופיע רק במקרה; למשל לומר שציון נמוך בודד הוא סימן לבעיה כאשר ציון נמוך בודד זה דבר נפוץ באוכלוסיה). 

אחת השיטות להקטין את הסיכון לטעות מספר 1 ולאבחון יתר של לקויות קוגניטיביות היא להכיר את השכיחות של ציונים נמוכים אצל ילדים בעלי תפקוד תקין.  לפנינו מחקר של ד"ר בריאן ברוקס מבית החולים לילדים של אלברטה ומאוניברסיטת קלגרי שבקנדה, שמפרסם מאמרים רבים בנושא זה. 

הנבדקים הם 1200 ילדים בני 3-16 ממדגם התקנון של מבחן NEPSY-2 (שיכונה כאן "נפסי") , שבוצע בשנים 2005-6.  מבחן זה כולל 32 תת מבחנים.  ניתן להשתמש בו להעברת תת מבחנים בודדים, קבוצות של תת מבחנים או את הבטריה במלאה.  הנפסי בודק ששה תחומים של תפקוד קוגניטיבי:  קשב ותפקודים ניהוליים, שפה, זיכרון ולמידה, התחום הסנסורי-מוטורי, תפיסה חברתית ועיבוד ויזומרחבי.  למטרות מחקר זה השתמשו רק בחלק מתת המבחנים של הנפסי.  בחרו אותם לפי רציונל קליני ופסיכומטרי, כך שיכסו טווח רחב של יכולות קוגניטיביות (לא בדקו את התחום הסנסורי-מוטורי ואת התפיסה החברתית).  בעזרת המבחנים שנבחרו ניתן לקבל בטריה מהימנה שמשך העברתה הוא שעה או שעתיים. 

החוקרים ערכו ניתוח נפרד לשלוש קבוצות גיל:  3-4, 5-6 ו – 7-16. 

הנתונים סווגו גם על ידי רמת ההשכלה של ההורים (מתחת ל – 11 שנות לימוד, 12 שנות לימוד, 13-15 שנות לימוד ומעל 16 שנות לימוד).  כאשר היו שני הורים בבית, רמת ההשכלה היתה ממוצע שנות הלימוד של שני ההורים. 

מתוך התוצאות יצרתי את הטבלה הזו:

גיל	מספר מבחנים/ציונים שנותחו ביחד	אחוז הילדים שקיבלו ציון אחד או יותר באחוזון 11-25	אחוז הילדים שקיבלו ציון אחד או יותר באחוזון 6-10	אחוז הילדים שלהוריהם 11 שנות לימוד או פחות שקיבלו ציון אחד או יותר באחוזון 10 ומטה	אחוז הילדים שלהוריהם 16 שנות לימוד או יותר שקיבלו ציון אחד או יותר באחוזון 10 ומטה
3-4	7	71.5%	40.5%	65%*	29.8%
5-6	8  בטריה באורך שעה	70.3%	37.2%	58.8%  **	26.7%
5-6	12   בטריה באורך שעתיים	82.6%	49.3%	66.7%***	44.4%
7-16	11  בטריה באורך שעה	84.7%	52.4%	75.0%	39.2%
7-16	17 בטריה באורך שעתיים	92.1%	62.9%	84.4%	54.5%

*בקבוצה זו 20 ילדים בלבד.

**בקבוצה זו 17 ילדים בלבד.

***בקבוצה זו 15 ילדים בלבד.

בשאר הקבוצות מספר הילדים נע בין 31 ל – 199.

מהטבלה ניתן ללמוד את הדברים הבאים:

א.  קבלת ציון אחד לפחות באחוזון 11-25 היא דבר נפוץ מאד ונורמטיבי מאד בכל הגילאים. 

ב.  גם קבלת ציון אחד לפחות באחוזון 6-10 אינה דבר נדיר כלל – בכל הגילאים.

ג.  ככל שמעבירים לילד יותר מבחנים ומנתחים יותר נתונים, עולה הסיכוי לקבל ציון נמוך אחד לפחות.

ד.  בכל הגילאים, לילדים שלהוריהם 11 שנות לימוד או פחות יש סיכוי גבוה יותר לקבל ציון אחד או יותר באחוזון 10 ומטה לעומת ילדים שלהוריהם 16 שנות לימוד או יותר.  כלומר: בכל קבוצות הגיל, השכיחות של הציונים הנמוכים יורדת באופן משמעותי ככל שרמת ההשכלה של ההורים עולה.