אינטליגנציה רגשית כיכולת קוגניטיבית במודל ה – CHC

אינטליגנציה רגשית כיכולת קוגניטיבית במודל ה – CHC

בשל אורכו של פוסט זה ומכיוון שכתבתי חלקים ממנו בצורה מפורטת למדי, חילקתי אותו לשני חלקים.  בחלק הראשון תוצג התמונה הכללית עם השורה התחתונה.  החלק השני מיועד לקוראים שרוצים להעמיק.

חלק ראשון

לא מזמן התבשרנו על ידי מקגרו ושניידר על ההוספה הטנטטיבית של אינטליגנציה רגשית כיכולת רחבה חדשה במודל ה – CHC.

מאמרם של Carolyn MacCann וחבריה (2014) הוא אולי אחד המאמרים שסייעו לשניידר ולמקגרו להגיע להחלטה זו.  

מה צריך מושג תיאורטי כדי לזכות להיות מוגדר כיכולת רחבה במודל ה – CHC?  שניידר וחבריו (2016) מונים ששה קריטריונים:

1.  תחום התוכן של היכולת המוצעת חייב להיות ברור. 

קבוצות שונות של חוקרים צריכות להיות מסוגלות ליצור מבחנים חדשים לבדיקת היכולת המתבססים על הבנה משותפת של מהות היכולת.

2.  ניתן למדוד את היכולת באמצעות מבחני ביצוע.

מבחני ביצוע הם מבחנים שדורשים מהאדם לבצע משימה או פעילות (להגדיר מלה, לבנות דגם בקוביות).  זאת בניגוד למבחנים הדורשים מהאדם להשיב על שאלות תאורטיות על יכולתו בתחום הנבדק (דרג את אוצר המלים שלך בין 1 ל – 5).

3.  

ליכולת המוצעת יש תכונות דומות לאלה של יכולות קוגניטיביות קיימות ומבוססות.

בכל היכולות הקוגניטיביות הקיימות עד כה קיים מימד התפתחותי (התפקוד בהן משתנה  עם העליה בגיל).  כל היכולות הקוגניטיביות נמצאות במתאם חיובי זו עם זו.  יכולות חדשות מוצעות אמורות אף הן להיות 

בעלות התכונות הללו.

4.  ניתן למדוד את היכולת המוצעת באמצעות מבחנים שיש להם תוקף מתכנס ותוקף מבחין.   

תוקף מתכנס – המידה בה שני מבחנים שבודקים את אותה יכולת באמת קשורים זה לזה.

תוקף מבחין – מבחן שאמור לבדוק יכולת מסוימת לא אמור להיות במתאם גבוה עם מבחנים שאמורים לבדוק יכולת אחרת.

מבחנים שבודקים אותה יכולת אמורים להיות במתאם גבוה יותר זה עם זה מאשר עם מבחנים שבודקים יכולות אחרות.

5.  היכולת המוצעת תורמת לניבוי של תפקודים משמעותיים של הילד, מעבר לתרומה של היכולות הקוגניטיביות הקיימות. 

6.  היכולת המוצעת צריכה להיות מקושרת לתהליכים מוחיים ספציפיים שהתפתחו כדי לסייע לבני אדם לשרוד ולהתרבות.

האם אינטליגנציה רגשית עומדת בקריטריונים אלה? את זה ניסו לבדוק מקאן וחבריה.

מקאן וחבריה מגדירים אינטליגנציה רגשית כיכולת לעבד מידע רגשי ולחשוב עליו. 

המודל ההיררכי של האינטליגנציה הרגשית גורס שהיא מורכבת מארבעה ענפים (בשפת CHC, ארבע יכולות צרות), שעולים במידת המורכבות הקוגניטיבית מהענף הראשון אל הענף הרביעי.

ענף ראשון -  תפיסת רגשות:  היכולת לתפוס רגשות בעצמך, באחרים ובגירויים בעולם.

ענף שני - רגשות כמסייעים למחשבות:  היכולת להפיק רגשות באופן סלקטיבי ומכוון כדי לסייע לביצוע של משימות קוגניטיביות.      

ענף שלישי -   הבנת רגשות:  היכולת להבין כיצד רגשות משתלבים זה עם זה, כיצד הם משתנים לאורך זמן וכיצד הם משתנים במצבים שונים.

ענף רביעי -  ניהול רגשות: היכולת לוסת או לנהל את הרגשות של עצמך ושל אחרים.

הענף הראשון והשני הם ענפים של אינטליגנציה רגשית חווייתית EXPERIENTIAL.  הם קשורים לעיבוד ישיר של מידע מהסביבה המיידית, ללא רמה גבוהה יותר של תכנון.  הענף השלישי והרביעי, הבנה וניהול של רגשות, הם ענפים של אינטליגנציה רגשית אסטרטגית.  הם קשורים לשיפוט אסטרטגי ועיבוד מכוון ומורכב של מידע רגשי. 

המבחן העיקרי והמקובל ביותר לבדיקת אינטליגנציה רגשית במודל זה הוא  MSCETI – Mayer Salovey Caruso Emotional Intelligence Test Battery.

במבחן זה כל ענף נמדד באמצעות שני תת מבחנים.   אבל מחקרים על מבחן   MSCETIלא מצאו תמיכה בענף השני של מודל זה, וממליצים לוותר עליו.  בהתאם לכך, מקאן וחבריה לא השתמשו בתת המבחנים הבודקים ענף זה.

מקאן וחבריה בחנו את השאלות הבאות:  

1.  האם קיים מתאם בין שלוש היכולות הצרות או שלושת הענפים של האינטליגנציה הרגשית (תפיסה, הבנה וניהול של רגשות)? המתאמים בין היכולות הצרות צריכים להיות גבוהים מספיק כדי שניתן יהיה להפיק מתוכם את היכולת הרחבה אינטליגנציה רגשית. 

2.  האם קיים מתאם בין מבחני האינטליגנציה הרגשית לבין מבחנים הבודקים יכולות קוגניטיביות רחבות אחרות?  קיים מתאם חיובי בין כל היכולות הקוגניטיביות הרחבות המרכיבות את המשכל.  מתאם זה מאפשר להפיק את רמת המשכל הכללית.  אם אינטליגנציה רגשית מתנהגת כמו יכולת קוגניטיבית רחבה, היא צריכה להפגין מתאם כזה.  לצורך זה השוו החוקרים בין מבחני אינטליגנציה רגשית לבין מבחנים שבדקו יכולת פלואידית, עיבוד חזותי, ידע מגובש, אחסון ושליפה לטווח ארוך וכן יכולת כמותית. 

לא ברור לי מדוע לא בדקו גם את היכולות מהירות עיבוד, עיבוד שמיעתי, זיכרון לטווח קצר ויכולת קריאה וכתיבה (לאור העובדה שבדקו את היכולת הכמותית).

3.  האם האינטליגנציה הרגשית שונה ונבדלת מיכולות קוגניטיביות אחרות?  למרות שצריך להיות מתאם בין האינטליגנציה הרגשית לבין היכולות הקוגניטיביות האחרות, לא צריך להיות מתאם גבוה בין האינטליגנציה הרגשית לבין אף יכולת קוגניטיבית אחרת.  מתאם כזה עשוי לרמוז על כך שהאינטליגנציה הרגשית היא חלק מאותה יכולת אחרת. 

מבחנים של אינטליגנציה רגשית משתמשים לעתים קרובות בטקסט כתוב, כך שהנבחן חייב להיות מסוגל לקרוא ולהבין את הנקרא.  לכן, כותבים מקאן וחבריה, מבחני אינטליגנציה רגשית עשויים להיות פשוט תחום תוכן של הידע המגובש, הקשור ברגשות (אני חושבת שהדרישה לקרוא ולהבין את הנקרא מעוררת שאלה אם מבחני אינטליגנציה רגשית הם תחום תוכן של היכולת הרחבה "קריאה וכתיבה".  אך זה לא נבדק במחקר הנוכחי).

המחקר ותוצאותיו

כאן מוצגות תוצאות המחקר בקיצור.

היכולות הקוגניטיביות נבדקו במחקר זה באמצעות מבחנים שאינם מוכרים לנו.  מכיוון שמעניין לדעתי להכיר דרכים חדשות לבדוק את היכולות הקוגניטיביות, אני מציגה את המבחנים הללו בחלק השני של הפוסט.  בחלק השני מפורטים גם המבחנים שבדקו את האינטליגנציה הרגשית.   כמו כן מוצגים בחלק השני תוצאות המחקר באופן קצת יותר מפורט והסתייגויות. 

האם קיים מתאם בין שלוש היכולות הצרות או שלושת הענפים של האינטליגנציה הרגשית (תפיסה, הבנה וניהול של רגשות)?

המתאם בין תפיסה להבנה היה 0.74.  המתאם בין תפיסה לניהול היה 0.53.  המתאם בין הבנה לניהול היה 0.70.  ניתן היה להפיק משלושת הענפים/שלוש היכולות הצרות את היכולת הרחבה אינטליגנציה רגשית.

האם קיים מתאם בין מבחני האינטליגנציה הרגשית לבין מבחנים הבודקים יכולות קוגניטיביות רחבות אחרות?

מבחנים שבודקים אותה יכולת אמורים להיות במתאם גבוה יותר זה עם זה מאשר עם מבחנים שבודקים יכולות אחרות. המתאמים בין מבחני האינטליגנציה הרגשית לבין עצמם נטו להיות גבוהים יותר (0.48 בממוצע) מאשר המתאמים בינם לבין המבחנים הקוגניטיבים האחרים (0.3 בממוצע).

אך אם מסתכלים מעבר לממוצעים, רואים תמונה אחרת (פירוט בחלק השני של הפוסט).

תפיסה, הבנה וניהול רגשות נמצאו במתאם של 0.62, 0.84 ו – 0.53 עם הידע המגובש.  גובה המתאמים מעורר אצלי שאלה לגבי הנפרדות של גורם האינטליגנציה הרגשית מגורם הידע המגובש.  מקאן וחבריה כותבים שלמרות שאלה מתאמים גבוהים, הם נמוכים מהמתאמים שנמצאו במחקר זה בין היכולת הפלואידית לידע המגובש (0.87) ובין היכולת הפלואידית לעיבוד החזותי (0.88). 

המתאמים הללו בין היכולת הפלואידית לידע המגובש ולעיבוד החזותי  גבוהים ביחס למתאמים בין היכולות הללו במבחני משכל אחרים.  הדבר מעורר חשש שמא המבחנים שבודקים אותן אינם מדדים נקיים מספיק של יכולות אלה.

האם האינטליגנציה הרגשית שונה ונבדלת מיכולות קוגניטיביות אחרות? 

החוקרים חושבים שכן.

טעינות האינטליגנציה הרגשית על רמת המשכל הכללית במחקר זה היתה דומה בגודלה לטעינות של היכולות הקוגניטיביות האחרות על רמת המשכל הכללית.

תפיסה, הבנה וניהול רגשות היו מדדים חזקים יותר של האנטליגנציה הרגשית מאשר של רמת המשכל הכללית.  זו עדות לכך שיש לאינטליגנציה הרגשית תוקף מבחין.

בחלק השני של הפוסט מוצגות הסתייגויות על מסקנות אלה.

MacCann, C., Joseph, D. L., Newman, D. A., & Roberts, R. D. (2014). Emotional intelligence is a second-stratum factor of intelligence: Evidence from hierarchical and bifactor models. Emotion, 14, 358–374.

המאמר פתוח להורדה ברשת.

McGrew, K. S., Woodcock, R. W., & Schrank, K. A. (2007). Woodcock-Johnson III normative update technical manual. Riverside Pub. 

Schneider, W. J., Mayer, J. D., & Newman, D. A. (2016). Integrating Hot and Cool Intelligences: Thinking Broadly about Broad Abilities. Journal of Intelligence, 4(1), 1.‏ 

http://www.mdpi.com/2079-3200/4/1/1/htm