גורמים המשפיעים על תמהיל המהירות והדיוק בעת ביצוע מבחנים

Goldhammer, F. (2015). Measuring ability, speed, or both? Challenges, psychometric solutions, and what can be gained from experimental control. Measurement: interdisciplinary research and perspectives, 13(3-4), 133-164.‏

ת'ורנדייק וחבריו כתבו בשנת 1926: "אם אדם א' יכול לעשות בכל רמת קושי את אותו מספר של משימות כמו שאדם ב' עושה  - אבל בפחות זמן, רמת המשכל של אדם א' גבוהה מזו של אדם ב'".

משמעות הדבר היא, שבכל מדד של ביצוע יש לקחת בחשבון הן את רמת הביצוע (מידת הדיוק, מספר התשובות הנכונות) ואת הזמן שנדרש כדי להגיע לתוצאה.   בכל מבחן שאנו מעבירים (אפילו במבחנים השלכתיים) קיים מימד של זמן/מהירות ומימד של יכולת/רמה/דיוק.  אך בכל מבחן תמהיל המהירות והיכולת הוא שונה.

מבחן מהירות טהור יהיה מורכב מפריטים כל כך קלים שנבדקים לעולם לא יטעו בהם.  במצב כזה, הבדלים בין אישיים במהירות העיבוד יבואו לידי ביטוי במספר הפריטים שהושלמו בזמן שהוקצה או בזמן שנדרש כדי להשלים כמות מסוימת של פריטים.  במבחן יכולת טהור, הנבדקים ינסו לבצע את כל הפריטים וכך הציון במבחן יהיה תלוי רק במספר הפריטים להם הנבדק השיב נכון.  כלומר, הבדלים בינאישיים ביכולת יבואו לידי ביטוי במספר הפריטים שנפתרו נכון בלי מגבלת זמן. 

בעולם האמיתי אין אף פעם כמות בלתי מוגבלת של זמן וקלות בלתי מוגבלת של פריטים.  מבחנים הם תמיד שילוב של מהירות ויכולת בכך שהם כוללים בדרך כלל פריטים ברמת קושי משתנה שמועברים עם מגבלת זמן. 

במבחן ציורים, למשל, אין מגבלת זמן פורמלית.  אבל אנחנו מצפים מהילד לסיים אותו בגבולות זמן סבירים.  אנחנו מצפים מהילד למצוא את האיזון האופטימלי בין מהירות לבין דיוק.  ילד שיצייר מהר ובצורה מרושלת יבצע את המשימה בצורה לא אופטימלית.  מצד שני, ילד שישקיע בציור של כל רעף ורעף בגג של הבית, ישתמש אף הוא בזמן (ובכוחות) שעומדים לרשותו ולרשות הבודק בצורה לא אופטימלית. 

ממה מושפע תמהיל המהירות והדיוק הספציפי שהילד יוצר?  מאופי המשימה ורמת המוטיוציה של הילד לבצעה, מגורמי אישיות של הילד, ומהאסטרטגיות בהן הוא נוקט כדי לנהל זמן.  אותו ילד עשוי לעבוד במצבים מסוימים ובמשימות מסוימות באופן מדויק ואיטי ובמצבים אחרים באופן מהיר אבל עם הרבה טעויות.

אופי המשימה ורמת המוטיוציה:  כאשר הילד מיחס למשימה חשיבות רבה (למשל, מבחן שקובע את ההקבצה אליה הוא ישתייך), הוא ישתדל להקפיד על מימד הדיוק.   כאשר הילד מבצע משימה לה הוא אינו מייחס חשיבות, הוא עלול להשקיע פחות מאמץ, לעבוד במהירות גבוהה יותר ולבצע מספר רב יותר של טעויות.    

גורמי אישיות:  קיימים הבדלים בין אנשים בפשרה שהם עושים בין מהירות לבין יכולת.  אנשים אימפולסיבים יעדיפו מהירות על חשבון דיוק.  אנשים רפלקטיבים או זהירים יעדיפו דיוק על פני מהירות.  הסגנון האישיותי משפיע על הדרך בה האדם מבצע משימות קוגניטיביות שונות.  באמצעות הנחיות שמדגישות עבודה מהירה או עבודה מדויקת ניתן "להתגבר" על הנטיה הטבעית ולהטות את אופן הביצוע. 

אסטרטגיות לניהול זמן:  במהלך ביצוע משימה הילד מפעיל בקרה רציפה על הזמן ועל מספר הפריטים הנותרים, ומווסת את רמת המהירות והדיוק בהן הוא עובד כדי להשלים את המשימה (הדבר נכון לאנשים בגיל ההתבגרות ואילך.  ילדים צעירים מתקשים לבצע תהליכי בקרה כאלה).  למשל, אם נשארו רק חמש דקות, הילד יוכל לבחור בין שתי אסטרטגיות:  לנחש במהירות או לקבל החלטה להמשיך לעבוד באותו קצב ולא להשלים את כל הפריטים.