מהו המבנה של מהירות העיבוד אצל ילדים וכיצד יכולת זו משפיעה על הקריאה?

 

Gerst, E. H., Cirino, P. T., Macdonald, K. T., Miciak, J., Yoshida, H., Woods, S. P., & Gibbs, M. C. (2021). The structure of processing speed in children and its impact on reading. Journal of Cognition and Development, 1-24.

 

 

משמעות המושג "מהירות עיבוד" היתה תמיד מתעתעת בעיני.  מצד אחד, הכוונה היא למהירות החשיבה, למהירות שבה האדם מבצע פעולות קוגניטיביות שיכולות להיות פשוטות אבל גם מורכבות.  מצד שני, אנו בודקים מהירות עיבוד באמצעות מבחנים מאד מאד פשוטים, שאין בהם חשיבה רבה.  הסיבה העיקרית לפשטות המבחנים היא הנסיון למדוד את מהירות העיבוד בצורה נקיה, עם השפעות מינימליות של יכולות אחרות.  אבל אז השאלה היא עד כמה ניתן להסיק מתוצאות מבחני מהירות העיבוד על היכולת של הילד לבצע במהירות פעולות הדורשות חשיבה מורכבת יותר. 

 

מחקר זה ניסה לעמוד על מבנה מהירות העיבוד, ועל הקשרים בין מהירות העיבוד לקריאה.

 

החוקרים הגדירו מבחן שבודק מהירות עיבוד כ"כל מבחן שבו מתבצע עיבוד קוגניטיבי מסוים ושיש בו מגבלת זמן".  לכן הם כללו במחקר מבחנים שלא משויכים בדרך כלל למהירות עיבוד. החוקרים איתרו 16 מבחנים כאלה וסיווגו אותם לפי שלושה מימדים:  מימד של מורכבות, מימד של אופנות ומימד של מדידת זמן. 

 

במימד המורכבות, מהירות עיבוד פשוטה הוגדרה כזמן תגובה לגירוי תפיסתי, בלי שום דרישות קוגניטיביות אחרות.  הבדלים בין אישיים במטלות של מהירות עיבוד פשוטה נובעים ממהירות ולא מדיוק, מכיוון שהדיוק במטלות אלה הוא כמעט מושלם.  מבחן שבודק מהירות עיבוד פשוטה הוא למשל החלק החמישי במבחן TMT (TRAIL MAKING TEST, בגירסה הכוללת חמישה חלקים.  חלק זה בודק מהירות מוטורית). מטלה נוספת תהיה לבחור שוב ושוב במהירות בכיוון שאליו מצביע חץ (ימין או שמאל).

 

מהירות עיבוד בעלת רמה בינונית של מורכבות הוגדרה כמהירות תגובה במבחן בו נדרשת מידה מעטה של עיבוד קוגניטיבי, שאינה כוללת מעברים, אינהיביציה וזיכרון עבודה.  מבחנים שבודקים מהירות עיבוד ברמה זו הם מבחן קידוד או מבחן התאמה חזותית מהוודקוק, מבחן TMT בחלקו הראשון הדורש חיבור בין מספרים בלבד ומבחן שיום צבעים.

 

מהירות עיבוד בעלת רמה גבוהה של מורכבות הוגדרה כמהירות במבחן הדורש עיבוד מכוון מטרה ויעילות קוגניטיבית.  מהירות עיבוד זו כמבטאת סוג ספציפי של תפקודים ניהוליים – כאלה שמדגישים מהירות או יעילות ולא פתרון בעיות או זיכרון עבודה או גמישות מחשבתית.  החוקרים נותנים לדוגמה את מבחני שטף מילולי (פונמי וסמנטי).  אני חולקת עליהם כאן, כי מבחני השטף המילולי כן דורשים גמישות מחשבתית, הבאה לידי ביטוי ביכולת לנהל את החיפוש לפי הקטגוריה המבוקשת ולבצע מעברים בין היבטים שונים של אותה קטגוריה   (למשל:  לעבור מחיות ים לחיות משק).  גם החלק השני של מבחן  TMT, בו הילד מתבקש לעבור הלוך ושוב בין אותיות למספרים, בודק מהירות עיבוד עם רמה גבוהה של מורכבות.  החוקרים משייכים לקטגוריה זו גם את מבחן מגדל לונדון/מגדל הנוי שמופיע בתמונה למטה (לחצו להגדלה).

 

במבחן זה הילד מתבקש לסדר את הטבעות על מקל C בדיוק בסדר בו הן סודרו על מקל A, מבלי להניח טבעת גדולה על טבעת קטנה.  מדד מהירות העיבוד המורכבת במבחן זה הוגדר כזמן שנדרש כדי לבצע את המהלך הראשון (להזיז את הטבעת הראשונה) במקרים בהם הילד ביצע את המטלה כולה בצורה נכונה.  הזמן שנדרש כדי לבצע את המהלך הראשון הוא סמן למידת התכנון שהילד השקיע במשימה. 

 

במימד האופנות סווגו מבחני מהירות העיבוד לקבוצות לפי סוג הגירוי:  אלפאנומרי (אותיות ומלים), לא אלפאנומרי (צורות וצבעים).  דוגמאות למבחנים אלפאנומרים הם מבחני השטף המילולי, מבחן TMT על שני חלקיו ומבחן התאמה חזותית 2 ממבחן הוודקוק.  מבחן שאינו אלפאנומרי יהיה למשל מבחן שיום צבעים או מבחן איתור ציורים מהיר. המבחנים סווגו גם לפי סוג התגובה הנדרשת מהילד (מילולית או מוטורית).

 

במימד הזמן המבחנים סווגו לשלוש קבוצות:  מבחנים שבודקים את הזמן שעובר בין הצגת הגירוי לתגובה על פריט יחיד (דוגמה יכולה להיות הצעד הראשון במבחן מגדל לונדון/הנוי), מבחנים שבודקים דיוק ומהירות במגבלת זמן מוכתבת מראש (למשל, מבחני שטף או מבחן התאמה חזותית 2 או מבחני קידוד), ומבחנים בהם בודקים את הזמן שנדרש להשלמת המשימה (למשל, מבחן TMT על שני חלקיו או מבחני CANCELLING). 

 

המשתתפים היו 844 ילדים בכיתות ג-ה.  הילדים נבחנו ב – 16 מבחנים שונים של מהירות עיבוד, וכן במבחני קריאה. נבדקו קריאה של מלים בודדות (ללא מגבלת זמן), שטף (מהירות) בקריאה של מלים בודדות, והבנת הנקרא.  הילדים נבדקו גם במבחן הבנה של שפה דבורה מהוודקוק (לא קיים במבחן הישראלי), ובמבחנים שבדקו מודעות פונולוגית ושיום מהיר של אותיות.  במבחן הבנת שפה דבורה הילד מאזין לקטע קצר ומשלים מילה שחסרה בו. 

 

ממצאים:

 

שלוש מטלות הקריאה היו קשורות לביצוע במבחן RAN אותיות.  קריאת מלים בודדות היתה קשורה גם לעיבוד פונולוגי אך לא להבנת שפה דבורה. הבנת הנקרא היתה קשורה גם להבנת שפה דבורה אך לא לעיבוד פונולוגי.   

 

נמצאו שני מבנים של מהירות עיבוד שהתאימו לנתונים: מבנה שכלל היבט של מורכבות ומבנה שכלל את מימד הזמן.  בהיבט של מורכבות, המבנה שהתאים לנתונים היה בעל שתי דרגות של מורכבות:  מהירות עיבוד פשוטה ומהירות עיבוד מורכבת, שכללה את שתי דרגות המורכבות שהוזכרו למעלה. לא נמצאו תימוכין להפרדה בין מבחנים שבודקים מהירות עיבוד בדרגת מורכבות בינונית וגבוהה.  כך, המודל הזה לא מבחין בין מבחנים כמו התאמה חזותית או קידוד לבין מבחנים כמו שטף מילולי או TMT אותיות ומספרים (שלב ב').  זאת למרות שבאינטואיציה שלנו מבחן שטף מילולי (שטף סמנטי ושטף פונמי) ומבחן  TMT שלב ב' מורכבים הרבה יותר ממבחני התאמה חזותית וקידוד. המורכבות של מבחני שטף מילולי ומבחן TMT שלב ב' נובעת מהמרכיב הניהולי שבהם, והם מהווים למעשה "קו תפר" בין מהירות העיבוד לתפקודים הניהוליים.

 

במימד של זמן, המבנה שהתאים לנתונים היה בעל שני היבטים:  היבט של תגובה לגירוי בודד והיבט של יעילות (שכלל מבחנים שיש להשלים בתוך זמן נתון ומבחנים בהם נמדד הזמן להשלמת המבחן). 

 

החוקרים כותבים שהם מעדיפים את מודל המורכבות מכיוון שהוא מבוסס יותר מבחינה תיאורטית.

 

קריאה של מלים בודדות, שטף (מהירות) בקריאה של מלים בודדות והבנת הנקרא היו כולם קשורים למהירות עיבוד במטלות מורכבות. מהירות עיבוד במטלות פשוטות היתה קשורה באופן הפוך לשטף בקריאה של מלים בודדות (כלומר ככל שמהירות העיבוד הפשוטה גבוהה יותר כך השטף בקריאת מלים בודדות נמוך יותר).  מהירות עיבוד במטלות פשוטות לא היתה קשורה לקריאה של מלים בודדות וגם לא להבנת הנקרא.

 

מהירות העיבוד תורמת לקריאה מכיוון שקריאה דורשת התאמה מהירה בין גרפמות לפונמות, ומכיוון ששטף בקריאה של טקסט דורש התאמה בין תבנית של מילה שלמה לבין הרצף הפונמי הנדרש כדי לומר אותה והמשמעות שלה.  מהירות העיבוד תורמת להבנת הנקרא מכיוון שהבנת נקרא דורשת קישור מהיר בין מלים למשמעויותיהן ולידע רקע שעוזר להבין את תוכן הטקסט. עם זאת, התרומה של מהירות העיבוד לקריאה במחקר זה היתה מעטה (מהירות העיבוד הסבירה כשני אחוז מהשונות במדדי הקריאה, מעבר למבחני RAN, מודעות פונולוגית והבנה מילולית).