מודל CPM במבחן וודקוק ג'ונסון3 – האם נתוני מדגם התקנון של המבחן מאששים אותו?

מודל CPM במבחן וודקוק ג'ונסון3 – האם נתוני מדגם התקנון של המבחן מאששים אותו?

Taub, G. E., & McGrew, K. S. (2014). The Woodcock–Johnson Tests of Cognitive Abilities III’s Cognitive Performance Model Empirical Support for Intermediate Factors Within CHC Theory. Journal of Psychoeducational Assessment, 32(3), 187-201.‏  http://www.iapsych.com/articles/taub2013.pdf

למרות שהמידע בפוסט הזה מתייחס למבחן הוודקוק ג'ונסון שעדיין אינו נמצא לפנינו, הוא מעניין מכיוון שהוא מאפשר להציץ על תהליך בניה ובדיקה של תאוריה של המשכל. 

מודל CPM-COGNITIVE PERFORMANCE MODEL הוא מודל של המשכל, שפותח על ידי אחד ממפתחי מבחן הוודקוק ג'ונסון – ריצ'ארד וודקוק, בשנת 1997.  זהו מודל קוגניטיבי המניח שהמשכל בנוי משלוש מערכות: 

מערכת החשיבה –    מערכת זו מסבירה ביצוע במשימות הדורשות פתרון בעיות, חשיבה ותפקודים ניהוליים מורכבים.  היא כוללת תהליכי עיבוד מידע שעומדים בבסיס למידה חדשה.  איכות הלמידה של האדם מותנית ביכולות החשיבה שלו.  מערכת החשיבה כוללת את היכולת לחשוב בצורה מופשטת, להמשיג ולפתור בעיות חדשות, את היכולת לעבד גירויים חזותיים ושמיעתיים ואת יכולת הלמידה והשליפה של מידע מהזיכרון לטווח ארוך (במונחי תאורית CHC, היכולת הפלואידית, עיבוד חזותי, עיבוד שמיעתי ואחסון ושליפה לטווח ארוך).  מגבלות באחד מהמרכיבים הללו של מערכת החשיבה ישפיעו על המערכת כולה, יגבילו למידה חדשה, וידרשו שינוי של דרכי ההוראה. 

מערכת היעילות הקוגניטיבית  – מערכת זו מאפשרת שימוש אופטימלי במשאבים המנטלים.  זו היכולת לבצע משימה במהירות ותוך מיקוד קשב, והיכולת להגיע לביצועים אוטומטים.  מערכת זו מבטאת את היחס בין איכות הביצוע למאמץ.  מערכת היעילות הקוגניטיבית כוללת את היכולת לשמור מספר פריטי מידע במודעות ולבצע בהם מניפולציה, ואת היכולת לעבד מידע במהירות (במונחי תאורית CHC, זיכרון לטווח קצר ומהירות עיבוד).  הנמכה באחד המרכיבים של מערכת היעילות הקוגניטיבית תשפיע על המערכת כולה, ותדרוש התאמות בדרכי הוראה והיבחנות.

מערכת הידע הנרכש   - מערכת זו כוללת את מאגרי הידע הנרכש של האדם:  ידע מגובש, שפה דבורה, מתמטיקה, קריאה וכתיבה.  איכות הלמידה ואיכות הביצוע של דברים שנלמדו מותנים במאגרי הידע הרלוונטים שיש לאדם.  מרגע שפיסת מידע נלמדה, היא יכולה להפוך לבסיס ללמידה חדשה.  אם פיסת מידע לא נלמדה, היא עלולה להפוך למכשול ללמידה עתידית.  מאגרי הידע הנרכש ניתנים לשינוי:  אסטרטגיות הוראה והזדמנויות להעשרה יכולים להשפיע על רמות הביצוע של האדם במערכת זו.

התפקוד של הילד בכל משימה הוא תוצר של פעולה משותפת של שלוש המערכות ובינן לבין גורמים מאיצים או מעכבים: 

מאיצים/מעכבים  - משפיעים על הביצוע הקוגניטיבי לטובה או לרעה.  מקורם לעתים פנימי (בריאות, מצב רגשי ומוטיוציה) ולעתים חיצוני (קיום הסחות חזותיות או שמיעתיות, שיטת ההוראה, מאפייני המבחנים הספציפיים בהם הילד נבחן).  בעית בריאות משמעותית שעשויה לגרום לביקור בלתי סדיר בבית הספר עלולה לגרום להפסד של הזדמנויות למידה.  מוטיוציה נמוכה ללמידה, או עניין מועט בתחומים הנלמדים, עשויים להשפיע על מידת המאמץ שמושקע.  סגנונות קוגניטיבים או טמפרמנט, כגון אימפולסיביות, עלולים להשפיע באופן שלילי על איכות העבודה שהאדם עושה.  גורמים אחרים, כגון יציבות רגשית, יכולת אירגון ויכולת ריכוז, יכולים להשפיע לטובה או לרעה על הלמידה.

מודל CPM  פותח באופן תיאורטי ולא על סמך ממצאים אימפירים.  למרות הפוטנציאל הטמון במודל זה, עדיין קיים מעט מחקר אמפירי שבוחן אותו.  אחת הדרכים להסתכל על המודל היא באמצעות המשגת מערכות ה – CPM כגורמי ביניים בין יכולות ה – CHC הרחבות לבין ה – g.    Keith (2005)   בדק המשגה זו באמצעות נתוני מדגם התקנון של מבחן WJ3COG.     הוא כלל במודל רק את מערכת היעילות הקוגניטיבית ומערכת החשיבה.  

Keith לא כלל במודל את מערכת הידע הנרכש, מכיוון שמערכת זו נמדדת במבחן WJ3COG באופן חלקי בלבד, שכן נבדק רק ההיבט של הידע המגובש ולא נבדקים ההיבטים של שפה דבורה, מתמטיקה, קריאה וכתיבה הכלולים אף הם במערכת זו.  היבטים אלה נבדקים במערכת מבחני ההישגים של מבחן הוודקוק ג'ונסון 3 – WJ3ACH.   

Keith  מצא, שמערכת החשיבה נמצאת במתאם של 1.00 עם ה – g, כך שלא ניתן להבחין בין יכולת החשיבה לבין ה – g.   באופן זה מצא Keith אישוש לקיומו של גורם ביניים אחד בין ה – g ליכולות הרחבות – מערכת היעילות הקוגניטיבית.   

במחקר שפרטיו והלינק אליו כתובים למעלה, Taub & McGrew  בדקו אף הם את מודל ה – CPM  בעזרת מדגם התקנון של מבחן WJ3COG בטווח הגילאים 9-19.    כמו Keith, הם הקפידו על כך שכל יכולת CHC רחבה תיבדק באמצעות שלושה מבחנים, ולכן כללו את מבחן הבנת השפה הדבורה ממערכת מבחני ההישגים של מבחן הוודקוק ג'ונסון בבדיקה של מערכת הידע הנרכש.  טאוב ומקגרו בדקו מספר גירסאות של מבנה המשכל בכללותו ושל מודל   CPM בפרט:

מודל 1:  יכולות CHC רחבות הממופות ישירות ל – g ללא מערכות CPM כגורמי ביניים (מוצג בתרשים 1).  בתרשים מופיעים שמות המבחנים שבדקו כל יכולת רחבה.  השמות לא חשובים לענייננו, אלא רק העובדה שכל יכולת רחבה נבדקה על ידי שלושה מבחנים).

תרשים 1:  מודל 1

אפשר ללחוץ על כל התרשימים כדי להגדיל אותם

מודל 2:  מודל CPM המקורי (מוצג בתרשים 2).    על פי מודל זהg   מורכב ממערכת החשיבה, מערכת היעילות הקוגניטיבית ומערכת הידע הנרכש.  מערכת החשיבה נאמדת על ידי היכולת הפלואידית, אחסון ושליפה לטווח ארוך, עיבוד חזותי ועיבוד שמיעתי. מערכת היעילות הקוגניטיבית נאמדת על ידי זיכרון לטווח קצר ומהירות עיבוד.  מערכת הידע הנרכש נאמדת על ידי מבחני הידע המגובש (ובכללם מבחן הבנת שפה דבורה ממערכת מבחני ההישגים.  בגלל הזהות בין היכולת הרחבה ידע מגובש ומערכת הידע הנרכש במבחן הוודקוק, מערכת הידע הנרכש לא מוצגת בתרשים כמערכת ביניים).

תרשים 2: מודל 2

מודל 3:  המודל שהתקבל במחקרו של KEITH (מוצג בתרשים 3).  במודל זה קיימת מערכת ביניים אחת בין ה – g ליכולות CHC הרחבות – מערכת היעילות הקוגניטיבית, הנאמדת באמצעות המבחנים שבודקים מהירות עיבוד וזיכרון לטווח קצר.  יכולות ה – CHC האחרות ממופות ישר ל-g ללא גורמי ביניים).

תרשים 3:  מודל 3

מודל 4:  גירסה של מודל CPM, בה מערכת הידע הנרכש כוללת את המבחנים שבודקים עיבוד שמיעתי (מוצג בתרשים 4).  בגירסה זו עיבוד שמיעתי הועבר ממערכת החשיבה למערכת הידע הנרכש.  טאוב ומקגרו מצדיקים שינוי זה בכך שמבחני הוודקוק שבודקים את העיבוד השמיעתי נמצאים במתאם גבוה יותר עם המבחנים שבודקים את מערכת הידע הנרכש מאשר עם המבחנים שבודקים את מערכת החשיבה. 

תרשים 4:  מודל 4

מודל 5:  מודל "היברידי" בו העיבוד השמיעתי שייך הן למערכת החשיבה והן למערכת הידע הנרכש (אינו מוצג בתרשים).

מודל 6:  מודל הדומה למודל 4, אך שבו מערכת החשיבה לא קיימת כגורם ביניים בין ה – g ליכולות הרחבות (מוצג בתרשים 5 ).    במודל זה קיימות שתי יכולות ביניים בין ה – g ליכולות הרחבות:  מערכת היעילות הקוגניטיבית, שנאמדת באמצעות המבחנים הבודקים את הזיכרון לטווח קצר ואת מהירות העיבוד, ומערכת הידע הנרכש, שנאמדת באמצעות המבחנים שבודקים ידע מגובש (ובכללם מבחן הבנת שפה דבורה ממערכת מבחני ההישגים), וכן באמצעות המבחנים שבודקים עיבוד שמיעתי.  היכולת פלואידית, העיבוד החזותי והאחסון ושליפה לטווח ארוך ממופים ישירות ל – g ללא מערכות ביניים.

     תרשים 5:  מודל 6.

המודל שהתאים לנתונים באופן הטוב ביותר הוא מודל 6. 

 כלומר, נמצא אישוש לשתיים ממערכות ה – CPM – מערכת היעילות הקוגניטיבית ומערכת מאגרי הידע הנרכש, כאשר מאגרי הידע הנרכש נמדדים באמצעות מקבץ מבחנים שונה במקצת מהמבחנים המודדים אותו במבחן ה –WJ3COG.  בעוד שבמבחן WJ3COG מערכת הידע הנרכש נאמדת באמצעות מבחני הידע המגובש לבדם, במודל 6 נאמדת מערכת זו באמצעות מבחני הידע המגובש, מבחן הבנת שפה מתוך מבחני ההישגים ומבחני העיבוד השמיעתי.

משמעות הדבר היא, שייתכן שהמשכל בנוי מגורמי ביניים בין היכולות הרחבות ל – g .  טאוב ומקגרו כותבים, שמודלים 2,3,4,5,6 היו כולם מתאימים יותר לנתונים מאשר מודל 1, מודל ה – CHC המסורתי.  האם צריך לשנות את המודל, אם כך?  לפני שממהרים לעשות זאת, צריך לזכור שמדובר במחקר אחד על מבחן אחד.  מודל ה – CHC התגבש מתוך מחקרים רבים על מבחני משכל ומבחנים קוגניטיבים רבים.  אין ספק שמודל ה – CHC ילך וישתנה, ילך וישתפר עם השנים, אך לשם ביצוע כל שינוי נדרשים מחקרים רבים.