האם יש לנו ציר מספרים מנטלי מולד? ומהו אפקט סנארק?

Patro, K., & Haman, M. (2012). The spatial–numerical congruity effect in preschoolers. Journal of Experimental Child Psychology, 111(3), 534-542.‏

אפקט סנארק  SNARC (spatial– numerical association of response codes) effect – קישור בין תגובה מספרית למרחבית. 

לפני שנבין מהו האפקט, נראה כיצד בודקים אותו.

מציגים לאנשים זוג מספרים על מסך (למשל, 7 ו – 2).  עליהם ללחוץ במהירות האפשרית על המקש הימני אם המספר המוצג בצד ימין גדול יותר בערכו מהמספר המוצג בצד שמאל, וללחוץ במהירות האפשרית על המקש השמאלי אם המספר המוצג בצד שמאל גדול יותר בערכו מהמספר המוצג בצד ימין.  

דרך דומה לבדוק את האפקט היא להציג לאנשים זוג מספרים על המסך ולבקש מהם ללחוץ במהירות האפשרית על המקש הימני אם המספר המוצג בצד ימין קטן יותר בערכו מהמספר המוצג בצד שמאל, וללחוץ במהירות האפשרית על המקש השמאלי אם המספר המוצג בצד שמאל קטן יותר בערכו מהמספר המוצג בצד ימין.

מה מגלים במשימות אלה?

מסתבר, שאנשים מגיבים מהר יותר למספרים קטנים המופיעים בצד שמאל ולמספרים גדולים המופיעים בצד ימין. 

כלומר, כאשר צריך לשפוט מי המספר הגדול יותר בערכו, אנשים מגיבים מהר יותר כאשר המספר הגדול מוצג בצד ימין מאשר כאשר הוא מוצג בצד שמאל.  כאשר צריך לשפוט מי המספר הקטן יותר בערכו, אנשים מגיבים מהר יותר כאשר המספר הקטן מוצג בצד שמאל מאשר כאשר הוא מוצג בצד ימין.

חוקרים חושבים שההסבר לתופעה מעניינת זו הוא קיומו של ציר מספרים מנטלי, שעליו אנו ממקמים מספרים הולכים וקטנים משמאל ומספרים הולכים וגדלים מימין. 

יש הטוענים, שאפקט סנארק נובע מהשפעה תרבותית.  ילדים נחשפים לכיווניות שמתקדמת משמאל לימין כאשר הם נחשפים לכיוון הקריאה (לפחות באנגלית)  ולדרך בה בנויים אמצעי מדידה מקובלים (למשל, סרגל בנוי עם מספרים הולכים ועולים משמאל לימין).  בהמשך הילדים לומדים את ציר המספרים, ואז אפקט סנארק קשור אולי ליכולת שלנו לראות בעיני רוחנו את ציר המספרים שלמדנו.

אבל לאחרונה נמצאו עדויות לכך שאפקט סנארק קיים אצל ילדים צעירים שטרם למדו לקרוא, שטרם למדו על ציר המספרים ושלא נחשפו באופן פורמלי לאמצעי מדידה, ואפילו אצל חיות!  האם ייתכן, שאנחנו נולדים עם ייצוג מנטלי של כמויות קטנות "בצד שמאל" של המרחב ושל כמויות גדולות "בצד ימין" של המרחב?

כדי לחקור שאלה זו, Patro & Haman בדקו את אפקט סנארק עם קבוצה של 96 ילדים בני ארבע.  קבוצה זו חולקה לשתי תת קבוצות:  48 ילדים מונים (ילדים שיכולים למנות כמות של עד עשרה חפצים), ו – 48 ילדים שעדיין אינם מונים.  רכישת עקרונות המניה נחשבת לצעד מכריע בהתפתחות מערכת המספרים הסמלית (מערכת המספרים הסמלית היא היכולת לייצג כמויות באמצעות מספרים ולהבין את הסדר בו מסודרים המספרים).  כך חקרו  Patro & Haman את הקשר בין כמות למיקום מרחבי הן לפני רכישת הקריאה והן לפני רכישת השפה המתמטית.

הילדים ראו על מסך מחשב שני מקבצים של מלבנים.  בכל מקבץ היתה כמות של בין שניים לעשרה מלבנים.  הילדים התבקשו לגעת כמה שיותר מהר במקבץ שבו נמצאת הכמות הגדולה ביותר של מלבנים.  קבוצה נוספת של ילדים התבקשה לבצע את אותה משימה, אך היה עליהם לגעת כמה שיותר מהר במקבץ שבו היתה הכמות הקטנה ביותר של מלבנים.  אם קיים אפקט סנארק בגיל הזה, הילדים יצביעו מהר יותר על כמויות גדולות יותר שמופיעות בצד ימין ועל כמויות קטנות יותר שמופיעות בצד שמאל.    

ואכן, בקבוצת הילדים שלא מנו, התקבל אפקט סנארק מלא – תגובות לשאלה "איפה יש יותר" היו הרבה יותר מהירות כשהכמות הגדולה של המלבנים הופיעה בצד ימין, ותגובות לשאלה "איפה יש פחות" היו הרבה יותר מהירות כשהכמות הקטנה של המלבנים הופיעה בצד שמאל. 

בקבוצת הילדים שידעו למנות התקבל אפקט סנארק חלקי - תגובות לשאלה "איפה יש יותר" היו הרבה יותר מהירות כשהכמות הגדולה של המלבנים הופיעה בצד ימין, והיתה נטיה לזמני התגובה לשאלה "איפה יש פחות" להיות קצרים יותר כשהכמות הקטנה של המלבנים הופיעה בצד שמאל.  אבל בקבוצה זו של הילדים המונים, האפקט התרחש רק בטווח הכמויות 2-4 בעוד שבטווח הכמויות שבין חמש לעשר התגובות המהירות יותר הופיעו תמיד בצד ימין, גם כאשר הילדים היו צריכים להחליט איפה יש פחות.

לא לגמרי ברור למה התוצאות בקבוצת הילדים המונים היו לא חד משמעיות.  אך לגבי קבוצת הילדים שלא מנו, התוצאות היו מרשימות ויכולות לרמוז על כך שיש לנו נטיה מולדת לייצג מספרים קטנים בצד שמאל של המרחב ולייצג מספרים גדולים בצד ימין שלו.