אנחנו שואפים להיות מסוגלים להסביר את הממצאים שלנו בתחומי ההישג (הקשיים
והכוחות הספציפים שיש לאותו ילד בקריאה/כתיבה/חשבון) באמצעות התפקוד הספציפי של אותו
ילד ביכולות הקוגניטיביות ובמידת האפשר גם ביכולות הרגשיות.
יש לנו גמישות באופן בו נבחר להציג את הדברים בדו"ח. אני נוהגת להתחיל בתיאור התפקוד של הילד
ביכולות הקוגניטיביות, ולאחר מכן לעבור לתחומי ההישג. בכל אחד מתחומי ההישג אני כותבת תיאור של תפקוד
הילד וגם הסבר של התפקוד באמצעות היכולות הקוגניטיביות הרלוונטיות לאותו תפקוד
(שמצבן, כאמור, תואר קודם וכבר מוכר לקורא בשלב זה). אני משתדלת לתת הסבר מפורט ולעתים גם להדגים
(מבלי לחשוף את פריטי המבחנים).
לאחר מכן אני עוברת לתיאור המצב הרגשי של הילד ומשתדלת לקשור בין המצב
הרגשי למצב היכולות הקוגניטיביות ולמצב בתחומי ההישג.
לעתים אני בוחרת להתחיל את כתיבת הדו"ח מהתחום הרגשי. זה יכול לקרות, למשל, כאשר התחום הרגשי הוא
מוקד הקושי ובאופן זה אני רוצה להדגיש אותו.
זה יכול לקרות גם כאשר התחום הרגשי הוא מוקד של חוזק אותו אני רוצה להבליט
אצל הילד. במקרה כזה אבצע אינטגרציה בהמשך הדו"ח
(אפשר לבצע אינטגרציה בין שני תחומים רק לאחר שתיארנו את התפקוד בכל אחד משני
התחומים).
בסיכום אני חוזרת על עיקרי הממצאים ועל האינטגרציה באופן קצר
ותמציתי.
אפשר כמובן להציג את הדברים
בסדר אחר, ובלבד שהמשגת המקרה תכיל לא רק תיאור של כל אחד מהתחומים (הקוגניטיבי,
תחומי ההישג, הרגשי) אלא גם הסבר של המצב בתחומי ההישג באמצעות מצב היכולות הקוגניטיביות,
ובמידת האפשר קישורים בין המצב הרגשי למצב הקוגניציה ולמצב ההישגים.
No comments:
Post a Comment