תשובה לשאלה נפוצה: מה קורה שאין החלטה ברורה בנוגע לתפקוד ביכולת מסוימת (המבחנים נעים בין תפקוד ממוצע לנמוך וגבוה ממנו)?

כדי לעבוד עם ה - CHC אנחנו זקוקים לסיווג של המבחנים לפי יכולות ה - CHC.  ניתן לקבל סיווג כזה ממני  באמצעות בקשה במייל  

Yogev976@bezeqint.net .

אנחנו בודקים כל אחת מהיכולות הרחבות (יכולת פלואידית, ידע מגובש, עיבוד חזותי, עיבוד שמיעתי, זיכרון לטווח קצר, אחסון ושליפה לטווח ארוך, מהירות עיבוד) באמצעות שני מבחנים לפחות.  רצוי שכל אחד מהמבחנים ייצג יכולת צרה אחרת, כדי שבדיקת היכולת הרחבה תהיה מגוונת (למשל, לא כדאי לבדוק את העיבוד החזותי באמצעות סידור קוביות מהוכסלר ומשולשים מהקאופמן.  אלה מבחנים דומים מאד שבודקים אותה יכולת צרה, ושימוש בשניהם בלבד יתן לנו מבט צר על העיבוד החזותי). 

אם שני המבחנים אינם עולים בקנה אחד (למשל, התוצאות של מבחן אחד הן בטווח הממוצע ושל המבחן השני בטווח הנמוך מהממוצע) נוסיף מבחן שלישי שיכריע ביניהם.  נעדיף לבחור מבחן שלישי שבודק אותה יכולת צרה שבדק המבחן שתוצאותיו יצאו נמוכות, או יכולת צרה שלישית. 

כמובן שגם אם לאחר שימוש בשלושה מבחנים לא נחה דעתנו, אין שום מניעה לבדוק את היכולת הרחבה במבחנים נוספים.

כעת נתבונן באיזה תחום נמצאים מרבית ציוני המבחנים:  בתחום הממוצע, בתחום שמתחת לממוצע או בתחום שמעל לממוצע.   זה יהיה התחום שבו מתפקד הילד באותה יכולת רחבה. 

אזכיר, שתחום הממוצע הוא התחום של עד סטית תקן אחת מסביב לממוצע.  בסקאלה של ציוני IQ זה יהיה התחום של 85-115 (מכיוון שציוני IQ מתפלגים עם ממוצע 100 וסטית תקן 15).  בסקאלה של ציוני תת מבחנים זה יהיה התחום של 7-13 (מכיוון שציוני תת המבחנים מתפלגים עם ממוצע 10 וסטית תקן 3).

עלינו להסביר תוצאות חריגות:  אם תוצאות מרבית המבחנים הן בתחום הממוצע, ותוצאות של מבחן אחד הן בתחום שמתחת לממוצע, עלינו להסביר את התוצאה החריגה.  ההסבר יכול להיות משני סוגים:

א.      משהו שקרה בזמן העברת המבחן הספציפי:  הילד היה עייף/ חלה הפרעה (למשל, מישהו נכנס לחדר)/טעות שלנו בהעברת המבחן.

ב.      מאפיין משותף לאותו מבחן וליכולת רחבה אחרת בה הילד נמוך.  למשל, ילד יכול להיות נמוך במבחן שיום מהיר ולבצע באופן תקין במבחנים אחרים שבודקים אחסון ושליפה לטווח ארוך.  אם מהירות העיבוד של אותו ילד נמוכה, אנחנו יכולים לשער שהתפקוד במבחן שיום מהיר נפגע בשל גורם המהירות ולא בשל גורם השליפה. 

לעתים תוצאות המבחנים תהיינה מפוזרות בין כל שלושת הטווחים ולא נוכל להגיע למסקנה על היכולת הרחבה.  במקרה כזה נראה אם אנחנו יכולים להגיע למסקנה ברמה של יכולות צרות.  אם יש יכולת צרה מסוימת שבדקנו בשני מבחנים שתוצאותיהם עולות בקנה אחד, אנחנו יכולים לפרש ברמת היכולת הצרה ולומר, למשל: "בהיבט הזה של היכולת הרחבה הילד מתפקד בצורה ממוצעת/גבוהה מהממוצע/נמוכה מהממוצע" או:  "ביכולת הצרה הזו הילד מתפקד ברמה ממוצעת/גבוהה מהממוצע/נמוכה מהממוצע".  אנחנו יכולים להוסיף ולומר/לכתוב:  "לא ניתן להגיע למסקנה חד משמעית לגבי רמת התפקוד של הילד ביכולת הרחבה".  אכן יהיו מצבים בהם לא נוכל להגיע למסקנה חד משמעית -  וזה בסדר.

מעבר לכל זה, מסקנתנו הסופית לגבי תפקוד של ילד ביכולת רחבה תתבסס תמיד על אינטגרציה בין ציוני המבחנים שבודקים אותה יכולת, ההתרשמות הקלינית שלנו מהתפקוד של הילד באותה יכולת (התרשמות המתבססת הן על תפקודו במבחנים שבודקים אותה יכולת והן על תפקודו בהיבטים של אותה יכולת שבאים לידי ביטוי בכלל ההתערבות הדיאגנוסטית), והמידע שקיבלנו על התפקוד של הילד באותה יכולת מתוך הראיון עם הצוות החינוכי, ההורים והילד.  אנחנו לא מסיקים מסקנות על סמך ציוני המבחנים בלבד.