קליפורניה, שנת 1977.
צוות של אנשים (שלא היו פסיכולוגים) עבר קורס בן יום אחד בהעברת מבחן המשכל
סטנפורד בינה, והעביר אותו (ורק אותו) לילדים בקליפורניה. בהתבסס על ציון המשכל, מנהלי בתי הספר פנו
להורים והמליצו על מעבר ילדם לכיתה לילדים בעלי פיגור שכלי. מבחן סטנפורד בינה לא היה מותאם לאוכלוסית
השחורים בארה"ב. כאשר ה"מאבחנים",
שכאמור לא היו פסיכולוגים, העבירו אותו בצורה לא רגישה תרבותית והתחשבו רק בו כדי
לקבוע את גורל הילד, נוצרה אפליה נוראה כנגד שחורים. כך גדל מספר השחורים בכיתות לילדים בעלי פיגור
שכלי באופן לא פרופורציונלי למספרם באוכלוסיה.
בשנת 1978 תבעו חמישה ילדים שחורים את מדינת קליפורניה בעניין
זה. כתוצאה מהמשפט, שנקרא Larry P. vs. Riles הוציא בית המשפט איסור גורף על שימוש במבחני
משכל ובמבחנים נוספים כמו ציור איש, רייבן, CMS, REY – ,AVLTמבחני אוצר מלים על פי תמונה, מבחני משכל לא מילוליים (וכל מבחן בעל נורמות שיש לו מתאם עם מבחני משכל)
כחלק מקבלת החלטה להעביר ילדים שחורים
לכיתות לילדים עם פיגור שכלי. בשנת 1986 הרחיב בית המשפט את ההחלטה ואסר על השימוש במבחנים
אלה כחלק מקבלת החלטות לשלב ילדים שחורים בכל סוג של חינוך מיוחד, גם אם הוריהם מסכימים
לביצוע המבחנים.
איסור זה קיים עד היום. כאשר
פסיכולוג חינוכי בקליפורניה רוצה לערוך הערכה פסיכולוגית באמצעות מבחנים בעלי
נורמות, הוא צריך, למרבה המבוכה, לשאול את עצמו עד כמה הילד שלפניו הוא "שחור". אם הילד "שחור", אסור לפסיכולוג
לבדוק אותו בכלים בעלי נורמות, גם אם הוריו מבקשים זאת. האפשרות היחידה של הורים אלה לקבל הערכה
פסיכולוגית היא בשוק הפרטי, תמורת כ – 2500 דולר.
אם ילד שחור מגיע לקליפורניה ממדינה אחרת כשבאמתחתו מבחן משכל, החומר הזה נמחק
מהתיק של הילד.
האם כתוצאה ממדיניות זו נפתרה
בעיית ייצוג היתר של השחורים בחינוך המיוחד בקליפורניה?
מסתבר שלא. בשנת 2013-2014
היה לשחורים בקליפורניה סיכון של פי 1.23 לעומת קבוצות אתניות אחרות (כולל לבנים) להיות
מאובחנים על הספקטרום האוטיסטי, סיכון של פי 3.17 להיות מאובחנים עם הפרעה רגשית, סיכון
של פי 1.64 להיות מאובחנים עם לקות אינטלקטואלית, סיכון של פי 1.8 להיות מאובחנים
עם לקות למידה, וסיכון של פי 0.9 להיות מאובחנים עם לקות בשפה. למרות האיסור להשתמש במבחנים בעלי נורמות, ייצוג
היתר של שחורים בחינוך המיוחד בקליפורניה עדיין קיים.
יתרה מכך, אי השימוש במבחני משכל לא הוריד את הסיכון של שחורים להיות
מאובחנים כלקויי למידה בקליפורניה לעומת שאר מדינות ארה"ב, בהן כן משתמשים
במבחני משכל עם אוכלוסיה זו. בארה"ב
בכללותה היה לשחורים בשנת 2004 סיכון של פי 1.4 להיות מאובחנים כלקויי למידה לעומת
קבוצות אתניות אחרות (כאמור, לשחורים בקליפורניה יש סיכון של פי 1.8 להיות מאובחנים
כלקויי למידה). הסיכון של שחורים להיות
מאובחנים עם פיגור שכלי/לקות אינטלקטואלית הוא אמנם נמוך יותר בקליפורניה מאשר
בארה"ב בכללותה (פי 2.7 בארה"ב בכללותה לעומת פי 1.64 בקליפורניה), אך
הם נמצאים בסיכון גבוה יותר להיות מאובחנים עם הפרעה רגשית (פי 2 בארה"ב
בכללותה לעומת פי 3.17 בקליפורניה). יכול
להיות שחוסר היכולת להשתמש במבחנים שבודקים קוגניציה גרם ל"ניפוח" של
הקטגוריה של הפרעה רגשית. אציין, שהנתונים
מכלל ארה"ב הם משנת 2004 ואילו הנתונים בקליפורניה הם משנת 2013-14.
כארבעים שנה לאחר האיסור להשתמש במבחני משכל, ניתן לומר בוודאות שייצוג
היתר של שחורים בחינוך המיוחד בקליפורניה לא נובע משימוש לרעה במבחני משכל. ייצוג היתר נובע ככל הנראה מעוני באוכלוסיה זו ומחוסר יכולתה של מערכת החינוך
להתאים את עצמה לאוכלוסית השחורים ולפעול ביעילות כדי לצמצם פערים בין הקבוצות
האתניות השונות.
מה אנחנו לומדים מזה לגבי שימוש
במבחני משכל בישראל של שנות האלפיים?
המנעות משימוש במבחני משכל או במבחנים אחרים בעלי נורמות מחשש לאפליה
אינה פתרון טוב. להיפך. מצב כזה עלול לעתים להעמיק אפליה מכיוון שהוא
לא מאפשר לאתר את הקושי של הילד ולהנחות את הצוות בטיפול בו (וגם לא לאתר את תחומי
החוזק של הילד).
פתרון טוב יותר הוא להשתמש במבחני משכל ויכולות קוגניטיביות מותאמים
תרבותית לקבוצות האתניות העיקריות שנמצאות במדינה (כפי שיהיה מבחן הוודקוק ג'ונסון
הישראלי). כאשר משתמשים במבחנים כאלה עם ילדים ממיצב
סוציואקונומי נמוך במיוחד, או ילדים עם שוני תרבותי (הנמצאים לפחות 4-5 שנים בארץ) יש לעשות זאת בשיקול דעת ובמשנה
זהירות. יש לקחת בחשבון את ההסטוריה ההתפתחותית של הילד,
את הרקע התרבותי והמשפחתי שלו, את ההישגים שלו בבית הספר, את כוחותיו הרגשיים ואת
כוחות ההתמודדות שלו, את התפקוד שלו בחיי היומיום, ולהסיק מסקנות מכל אלה
ביחד.
כאשר פסיכולוג נמנע לחלוטין מלהשתמש במבחנים בעלי נורמות, ומקבל
החלטות גורליות לעתיד הילד על סמך היכרות עם הילד ואיסוף מידע (מהצוות החינוכי,
ההורים והילד) בלבד, הוא עלול להיות מוטה: מוטה על ידי התרשמותו הסובייקטיבית, מוטה
על ידי הסטראוטיפים שלו, ומוטה על ידי הדברים ששמע מהצוות ומההורים על הילד. מבחן משכל טוב, המותאם למאפייניה הייחודיים של
החברה הישראלית, הוא כלי רב עוצמה. במבחן
הוודקוק הושקעה חשיבה רבה על כל פריט ועל כל ציור: שיתאים לתרבות הישראלית, שלא יפלה בין חילונים
לדתיים ולחרדים, שלא יפלה בין בנים לבנות, שהנוסח בעברית יהיה שקול ככל האפשר
לנוסח בערבית. הנוסח בערבית הותאם
לניואנסים ולתת אוכלוסיות בחברה הערבית. כל
פריט נבדק על מאות ילדים שנדגמו באופן אקראי ומייצגים את השונות באוכלוסיה
הישראלית.
עבודה דיאגנוסטית טובה צריכה
לשלב שימוש במבחנים בעלי נורמות (המאפשרים השוואה של הילד לילדים אחרים בני גילו),
ראיונות עם הצוות החינוכי, ההורים והילד ולקיחה בחשבון של מצבו הרגשי של הילד . בעבודה כזו נצליח להגיע להחלטה נכונה יותר עבור
הילד.
(לא, אין לי "אחוזים" במבחן הוודקוק. אמנם השתתפתי בצוות הפיתוח של הגירסה הישראלית
של המבחן (ומכאן הידע) אבל זה פרויקט של משרד החינוך ולא של גוף פרטי. משרד החינוך השקיע עשרות מליוני שקלים בפיתוח
המבחן ומן הסתם לא ירוויח עליו מבחינה כלכלית).
Gamble, B. (2013). The Larry P. Edition. CASP Today.
http://www.casponline.org/pdfs/pdfs/ct-spring-2013-web.pdf
Larry P NASP 2016 YouTube https://www.youtube.com/watch?v=HczExq04gH4
Hiramoto, J. F. It is getting close to 40 years after the original
Larry P decision… How do you think California is doing?. http://www.dcn-cde.ca.gov/%5C/altassessment/02thelawandlarryp.pdf
No comments:
Post a Comment