המרוץ אחר לקויות הלמידה: תופעת ההתחזות בשדה ההשכלה הגבוהה בישראל.

מאמר נוסף מבית היוצר של ד"ר עופר קצ'רגין שעושה עבודה מבורכת באיפיון סוציולוגי ביקורתי של תחום לקויות הלמידה. כדאי מאד לקרוא.  ד"ר קצ'רגין שוזר במאמר אמירות רבות מפיהם של המרואיינים שהן מאירות עיניים (אם כי לא מפתיעות לצערי).

במחקר של ד"ר קצ'רגין "השתתפו 30 סטודנטים ... שאובחנו באופן פורמלי כבעלי לקויות...גילם בזמן הריאיון היה 22-30 .כל המרואיינים סיימו 12 שנות לימוד והחזיקו בתעודת בגרות מלאה. חמישה מהם היו בעת הריאיון בעלי תואר ראשון. כל המרואיינים למדו תחומים אקדמיים שונים: פסיכולוגיה, חינוך, סוציולוגיה, כלכלה, מדעי הרוח, אמנויות, ביולוגיה ומשפטים (מעניין שאיש מהם לא למד במדעי הטבע). 

...הפרופיל המשפחתי שלהם חשף מיצב חברתי־כלכלי גבוה והון השכלתי ומקצועי. מסיפוריהם ניתן היה ללמוד שמקצתם באו ממשפחות הקשורות מבחינה חברתית לעילית תרבותית, אקדמית, כלכלית ופוליטית. נוסף על כך, נראה שהמשפחות כולן היו מצויות בדרך זו או אחרת בשיח לקויות הלמידה.  למשל, בכמה מן המקרים היה חבר, קרוב משפחה או אף אחד ההורים בעצמו מאבחן מומחה ללקויות למידה.

....

הקשר הראשוני עמם נוצר באמצעות פנייה לקהל הסטודנטים בכיתות לימוד ובקשה ממי שמאובחנים כבעלי לקויות למידה למסור למבצע המחקר פרטי התקשרות אם הם מעוניינים בכך. הסטודנטים שאותרו בדרך זו סייעו ביצירת קשר עם מרואיינים פוטנציאליים נוספים בשיטת "כדור השלג": בתום כל ריאיון סיפקו משתתפי המחקר שמות ונתוני התקשרות של מאובחנים נוספים. בדרך זו התגבש לבסוף מאגר של כ־80 סטודנטים מאובחנים. קרוב למחציתם, 36 סטודנטים, ציינו בשלב האיתור כי נקטו פעולות יזומות כדי לקדם את סיכויי תיוגם כבעלי לקות במהלך אבחון שנעשה להם בעבר. עם זאת, משנתבקשו ה־36 להשתתף במחקר, 6 מהם סירבו לעשות כן."

ד"ר קצ'רגין דן בסיבות להתחזות ומסכם את מאמרו כך:

"ייתכן שסף הסיבולת של הסטודנטים יורד בהתמדה. מטלות ודרישות פדגוגיות שנתפסו בעבר כנסבלות ואף כטריוויאליות, נתפסות כעת בעיני המרואיינים כבלתי הגיוניות. מאמץ לימודי מזוהה בעיניהם כלא כדאי וכמיותר. חשיבות נודעת רק לציונים ... ולא, להבדיל, לידע, לתרגול או לערכים — יהיו אשר יהיו...

זיווג העמדות של חשיבות ההצלחה והנהייה אחר הציונים מצד אחד ושל רתיעה ממאמץ ואף עוינות לגילויי השקעה מן הצד האחר עשוי לסייע בביאור מקור המשיכה של מסלול לקויות הלמידה בעבור סטודנטים המתחזים לבעלי לקויות. ראשית, אימוץ, ולּו להלכה, של תג הלקות מקדם את סיכויי החיים שלהם, "סיכויי ההצלחה", במונחי המרואיינים: זהות לקויה משמשת במוסדות חינוך בימינו משאב סמלי חשוב שניתן להמירו לסוגים שונים של התאמות פורמליות, להבָנות בלתי פורמליות ואף לגילויים של אמפתיה מצד סוכנים חברתיים משמעותיים בשדה — גילויים בעלי השתמעויות פסיכולוגיות ורגשיות שעשויה להיות להן השפעה מיטיבה, כגון אפקט פיגמליון.

... אימוץ כזה של תג הלקות ממזער את גילויי המאמץ הנתבעים באופן נורמטיבי ממושאיהן של מערכות חינוכיות. הוא מספק מסגרת פרשנית מקִלה לכל חריגה מן הדרישות המוסדיות המשמשות בשגרה למשמוע, להערכה ולמיון של תלמידים וסטודנטים."

המרוץ אחר לקויות הלמידה:  תופעת ההתחזות בשדה ההשכלה הגבוהה בישראל.  עופר קצ'רגין.  מגמות, 2016 נ(3)108-147

https://www.megamot-journal.org.il/_cid_5315.aspx

גירסה נוספת של המאמר, פתוחה לקריאה ברשת, נקראת "הִ תְ חלות, לקויות למידה ומעשי רמייה: על בריחה מאחריות בחינוך בן-זמננו".