חלק רביעי: המשכל פורץ את גבולות המוח

זהו החלק הרביעי והאחרון של הרצאה המציגה את תאורית ה – PASS. 

החלק הראשון מתייחס למערכת האמונות של פסיכולוגים וקליינטים על משכל ומבחני משכל ונמצא כאן.   

החלק השני מתייחס לתאוריות על משכל ומציג את תאורית ה – PASS. 

החלקהשלישי מתייחס להשפעות של מערכות ה – PASS על תפקודים של ילד. 

בחלק רביעי (ואחרון) זה נפרוץ את גבולות המוח באמצעות שלושה תיאורטיקנים: רוברט סטרנברג, אנדי קלארק ודייויד צ'אלמרס.

רוברט סטרנברג הוא חוקר אמריקני בתחום האינטליגנציה.  הוא יצר תאוריה מורכבת (מדי, לדעתי) על משכל, אך יש לו טיעון מרכזי מוצלח מאד.  סטרנברג טבע את המושג אינטליגנציה מצליחה Successful Intelligence.  הוא טוען, שאנשים הם בעלי אינטליגנציה מצליחה גבוהה כאשר הם מכירים בכוחותיהם ועושים בהם את המיטב, ומכירים בחולשותיהם ומוצאים דרכים לתקן אותן או לפצות עליהן.  לדעת סטרנברג, אינטליגנציה היא לא רק היכולת להסתגל ולהתאים את עצמך לסביבה בה אתה נמצא, אלא גם היכולת לשנות, לעצב את הסביבה כך שהיא תתאים לכישוריך, ולעתים היכולת למצוא או לבחור סביבה חדשה שמתאימה יותר לכישוריך, לערכיך או לרצונותיך.  זה רעיון שמקרב לדעתי את מושג האינטליגנציה למושג החוכמה, ואולי כולל בו גם מרכיבים שהם לא קוגניטיבים בלבד.  לפי רעיון זה, רמת התפקוד של האדם היא תוצר של אינטראקציה בין היכולות הקוגניטיביות (והרגשיות) שלו לבין הסביבה בה הוא פועל.  

 Robert Sternberg

הפילוסופים Andy Clark And David Chalmers עוסקים אף הם באינטראקציה בין היכולות הקוגניטיביות לבין הסביבה, ובתפקיד של הסביבה בעיצוב החוויה המודעת.  הם טבעו את המושגים Extended Mind או Extended Cognition.  קלארק וצ'אלמרס טוענים, שכאשר בני אדם חושבים, הם נוטים להישען ולהיעזר בתמיכה סביבתית.  למשל, אנו משתמשים בנייר ועיפרון כדי לבצע כפל במאונך.  כתיבה וניסוח של רעיונות עוזרת לנו לחשוב עליהם ולהבין אותם טוב יותר.  סידור מחדש של אותיות על הלוח שלנו עוזר לנו לשלוף מלים במשחק שבץ נא.  קלארק וצ'אלמרס טוענים טיעון מעניין וקצת מוזר: אם, כאשר אנו מתמודדים עם משימה מסוימת, חלק מהעולם מתפקד כתהליך שלו היה נעשה בתוך הראש היינו מזהים אותו ללא היסוס כחלק מהתהליך הקוגניטיבי, אז חלק זה של העולם הוא אכן חלק מהתהליך הקוגניטיבי.  כלומר, תהליכים קוגניטיבים אינם (רק) בתוך הראש/המוח!  כאשר אדם עם אלצהיימר נעזר ברשימות, הרשימות הללו הן חלק מהקוגניציה שלו.

Andy Clark

David Chalmers

ניתן לצפות באנדי קלארק מסביר ומדגים רעיון זה כאן ב – 13 דקות, ובדייויד צ'אלמרס מסביר אותו כאן ב – 5 דקות.  כאן תמצאו את המאמר משנת 1988 בו קלארק וצ'אלמרס מציגים את משנתם ב - 13 עמודים.

רעיון זה נתקל בתחילה בהתנגדויות רבות, אך כיום הוא די מקובל, ומשפיע על החשיבה בתחומים של אינטליגנציה מלאכותית ובתחום של מיכשור עתידי שיתמוך בקוגניציה.  אפשר לטעון שמאז ומתמיד האינטליגנציה האנושית היתה קולקטיבית ולא אינדיוידואלית.  אנו לומדים שפה בתוך אינטראקציה ובתוך הקשר סביבתי.  מרבית ההישגים האינטלקטואלים שלנו כבני אדם נוצרו כתוצר של אינטראקציות של אנשים עם תרבות, מאגרי ידע ועם קהילה של אנשים אחרים. 

וכעת נחזור לתאורית ה – PASS. 

אם המשכל נמצא לא רק בתוך המוח, אולי אפשר לדבר על אינטראקציה בין מאפייני PASS של המערכת החינוכית בה הילד לומד לבין מאפייני PASS של הילד. 

בהיבט של מערכת התכנון, נוכל לשאול עד כמה בית הספר מקצה נכון את המשאבים במערכת.  עד כמה בית הספר עובד עם תכנון, ויסות ובקרה. 

בהיבט של מערכת הקשב, נוכל לשאול עד כמה יש לבית הספר יכולת לעשות אינהיביציה לגירויים לא רלוונטים ולהתמקד במשימה המרכזית.

בהיבט של עיבוד סימולטני, נוכל לשאול עד כמה יש בבית הספר יכולת לראות את התמונה הכללית ולעסוק בעיקר ולא בפרטים.  עד כמה יש יכולת לראות את הקשר בין הפרטים לשלם, בין תת המערכות (תת מערכת המורים המחנכים, תת מערכת המורים המקצועיים, תת מערכת הסייעות, תת מערכת הילדים, תת מערכת ההורים, תת מערכת הצוות הטיפולי וכו') לבין המערכת השלמה. 

בהיבט של עיבוד רצפי או סדרתי נוכל לשאול עד כמה קיימות במערכת בית הספר רוטינות, מהי תרומתן למערכת ועד כמה הן מבוצעות באופן יעיל.  רוטינות יכולות להיות סדר יום, וגם מסורות וטקסים שהופכים לחלק מהזהות של המערכת. 

כעת נוכל לחשוב כיצד ילד עם הנמכה ביכולת התכנון מתפקד במערכת חינוכית חזקה ביכולת התכנון לעומת במערכת חלשה ביכולת התכנון.  כיצד ילד עם הנמכה בקשב מתפקד בבית ספר עם הנמכה בקשב לעומת בבית ספר בו מנגנוני הקשב עובדים היטב.  וכן הלאה.

לקריאה נוספת:

Carroll, S. (2017). The big picture: on the origins of life, meaning, and the universe itself. Penguin.

Andy Clark, David J Chalmers (January 1998). "The extended mind". Analysis. 58 (1): 7–19.

McCrea, S. M. (2009). A review and empirical study of the composite scales of the Das–Naglieri cognitive assessment system. Psychology research and behavior management, 2, 59.‏ http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC3218775/

Naglieri, J.A.  Using PASS theory and the CAS2 comprehensive assessment system: from evaluation to instruction.http://www.schoolneuropsych.com/pdf/Naglieri.pdf

Naglieri, J.A. and Das, J. D. Planning, Attention, Simultaneous, Successive (PASS) Theory:  A revision of the concept of intelligence.   in:   Flanagan, Dawn P and Harrison, Patti L.  Contemporary Intellectual Assessment. Second edition, 2005.  The Guilford Press

Naglieri, J. A. (2003). Current advances in assessment and intervention for children with learning disabilities. Advances in learning and behavioral disabilities, 16, 163-190.‏http://www.munkholm.cc/fileadmin/user_upload/munkholm/filer/CAS/Naglieri_-_intervention-1.pdf