החלק הראשון של פוסט זה מתייחס למערכת
האמונות של פסיכולוגים וקליינטים על משכל ומבחני משכל ונמצא כאן. אך ניתן להבין פוסט זה גם מבלי
לקרוא את החלק הראשון.
את המשכל והיכולות הקוגניטיביות ניתן
להמשיג מתוך כמה נקודות מבט תיאורטיות:
קיים מודל SNP – School Neuropsychology Model
של Daniel Miller.
מודל זה משלב בין מודל CHC
למודלים נוירופסיכולוגים. מי שמעוניין
להכיר אותו יותר מוזמן לקרוא כאן.
קיים מודל ה – CHC.
קיים מודל CPM – Cognitive Performance Model. מודל זה של ריצ'ארד וודקוק בא לידי ביטוי
במבחן הוודקוק, לצד מודל ה – CHC. מי שמעוניין להכיר אותו יותר
מוזמן לקרוא כאן.
קיים המודל הטריארכי לאינטליגנציה מצליחה של רוברט
סטרנברג. אזכיר מודל זה בקצרה בחלק הרביעי. מי שמעוניין להכיר אותו יותר מוזמן לקרוא כאן.
וקיים מודל ה – PASS בו נדון בפוסט זה.
העובדה שקיימים מודלים שונים של משכל היא דבר
מבורך. בתחום הטיפול, ניתן לנתח מקרה
טיפולי על פי תאוריות שונות (למשל, בגישה דינאמית, בגישה נראטיבית או בגישה משפחתית
– מבנית). כל גישה תיאורטית מאירה את
המקרה באור שונה ומובילה לסגנון שונה של התערבות.
גם בדיאגנוסטיקה היינו שמחים להיות במצב בו
אנחנו יכולים להמשיג מקרה דיאגנוסטי לפי תאוריות שונות, שיובילו לראיה שונה
ולכיוון התערבות שונה. מצב זה קיים לגבי
ההיבט הרגשי - אישיותי באבחון. אנחנו
יכולים לפרש מבחנים השלכתיים, למשל, מנקודות מבט תיאורטיות שונות (יחסי אובייקט,
תאורית הסלף, מנגנוני הגנה וכו'). אנחנו
פחות רגילים לחשוב כך על התחום הקוגניטיבי.
אך חשיבה כזו יכולה להעשיר מאד את העבודה הדיאגנוסטית שלנו. דבר אחד שאנחנו יכולים לעשות כדי להגיע למצב
כזה הוא להכיר את תאורית ה – PASS.
היכרות עם תאורית ה – PASS
PASS הן ראשי תיבות של Planning,
Attention, Simultaneous, Successive.
התאוריה באה לידי ביטוי במבחני הקאופמן KABC,
KABC2
ובמבחנים CAS, CAS2(Cognitive Assessment System ). מחברי תאורית הPASS - העזו ללכת באומץ לארץ לא זרועה, והיו הראשונים
שבנו תאוריה על מבנה המשכל. מבחן הקאופמן
היה מבחן המשכל הראשון שנבנה על פי תיאוריה.
(לחצו על השקופיות להגדלה)
תאורית ה - PASS מתבססת על רעיונותיו של הנוירופסיכולוג הסובייטי
המהולל אלכסנדר לוריא, שפעל בתקופה שלאחר מלחמת העולם השניה. מפתחי התאוריה בגלגולה המודרני הם שלושה פסיכולוגים
חינוכיים: .John Kirby, Jack Naglieri and P.J. Das
תאורית ה –
PASS רואה
את המשכל כמורכב משלוש מערכות: מערכת
התכנון, מערכת הקשב ומערכת עיבוד המידע.
כל מערכת קשורה לאזור מסוים במוח (כיאה לתאוריה המתבססת על לוריא).
מערכת
התכנון קשורה
לאונה הפרונטלית. מערכת התכנון שולטת
במערכות האחרות. היא אחראית להקצאה של
משאבי הקשב המוגבלים, לתכנון, ויסות ובקרה, לשליטה בדחפים, ולפתרון בעיות חדשות
מורכבות. היא אחראית על סינתזה של מידע
מהעולם החיצון. אם כל זה נשמע לכם מוכר, זו לא טעות: מדובר במערכת שעוסקת בתפקודים ניהוליים. תפקודים ניהוליים הוא לא מונח ששייך לתאורית ה –
PASS, אך הוא יכול לסייע לנו לזכור בקלות מה עושה
מערכת התכנון.
מערכת
הקשב ממוקמת בגזע
המוח. היא אחראית על ויסות עוררות וקשב,
על אינהיביציה לגירויים לא רלוונטים, על הפניה של קשב סלקטיבי ועמידות להסחה, ועל
ריכוז במשימה לאורך זמן. דוגמה למשימה
שבודקת את מערכת הקשב תהיה מבחן סטרופ, בו הילד צריך לעשות אינהיביציה לקריאת מלה
ולומר במקום זה את שם הצבע בו המלה כתובה.
מערכת
עיבוד המידע עוסקת
בעיבוד מידע שמגיע אלינו מהעולם החיצון.
אנו מעבדים מידע בשני אופנים:
סימולטני ורצפי/סדרתי.
עיבוד
מידע סימולטני קשור
לאונה האוקציפיטלית. זו היכולת לבצע
אינטגרציה של גירויים לשלם ולהבין את היחסים ביניהם. מלת המפתח שאני מציעה להבנה של תהליכים סימולטנים
היא מרחב. אלה גירויים שמופיעים במרחב באופן
סימולטני. אבל המלה "מרחב" היא
רק מטאפורה. עיבוד מידע סימולטני יכול
להיעשות לא רק על גירויים חזותיים. דוגמה
למשימה שבודקת עיבוד סימולטני היא מבחן השלמת גשטלט, בו הילד רואה כתמי צבע ועליו
לומר מהו האובייקט השלם שכתמי הצבע הללו יוצרים.
עיבוד
מידע רצפי/סדרתי קשור
לאונה הטמפורלית. זו היכולת לבצע
אינטגרציה של גירויים לרצף סדרתי שיוצר התקדמות דמוית שרשרת. אין קשר הגיוני בין אלמנטים עוקבים, אבל סדר
האלמנטים חשוב. למשל, כאשר אנו חושבים על
מנגינה מסוימת, אין קשר סיבתי בין כל צליל וצליל.
אין נוסחה כלשהיא לפיה ניתן לנבא איזה צליל יבוא לאחר כל צליל נתון. אבל אם נשנה את רצף הצלילים תשתנה המנגינה כולה.
מלת המפתח שאני מציעה להבנה של תהליכים רצפיים
היא המלה זמן. תהליכים רצפיים בדרך כלל מתרחשים לאורך
זמן. דוגמה למשימה שבודקת עיבוד רצפי היא
מבחן זכירת ספרות.
שלוש המערכות הללו, מערכת התכנון, מערכת
הקשב ומערכת עיבוד המידע עובדות על רקע בסיס הידע (או הידע המגובש).
בסיס הידע אינו מערכת קוגניטיבית והוא אינו חלק מהמשכל על פי תאורית ה – PASS.
בסיס הידע נבנה כתוצר של הפעלה של המערכות האחרות. בסיס הידע יכול להשפיע על הפעולה של המערכות
האחרות. ידע בנושא מסוים יכול להנחות את מערכת
התכנון לאן לכוון את הקשב.
בואו נתרגל קצת. האם הציור הזה מבטא תהליך סדרתי או
סימולטני?
התהליך הוא סימולטני מכיוון שאם נסתכל על
כל עיגול בנפרד, באופן רצפי, לא נצליח לתפוס את הקוביה.
האם השיר "אבניבי" מבטא תהליך
רצפי או סימולטני?
התהליך הוא רצפי: כדי לדבר בשפת ה – ב' צריך לפרק את המלים לרצף
האותיות מהן הן מורכבות ולהוסיף ב' לאחר כל אות.
גם המנגינה היא גירוי רצפי.
סדרתי או סימולטני?
כאן אנו רואים משחקי מלים שבנויים על
אינטגרציה של גירויים לשלם והבנת היחסים ביניהם.
זהו תהליך סימולטני.
בעיה בתהליך סדרתי או סימולטני?
לעיוורים הספציפים האלה יש בעיה בעיבוד
סימולטני: כל אחד מהם ממשש חלק מהפיל
ומסיק מסקנה על השלם. אנחנו יכולים לחשוב
באופן אנלוגי על קשיים שיש לילד בהבנת הנקרא, שנובעים מכך שהוא מסיק מסקנה שגויה
על משמעות של טקסט מתוך פריט מידע מסויים, בלי לעשות אינטגרציה עם פריטי המידע
העיקריים האחרים בטקסט.
ליקוי ירח: ליקוי בתהליך סדרתי או סימולטני?
אני מתבדחת כמובן! אבל אולי זה תהליך רצפי יותר מאשר סימולטני...
בפוסט
השלישי נכיר שני יתרונות חשובים של תאורית ה – PASS
ונראה
כיצד אנו יכולים להשתמש בתאוריה.
No comments:
Post a Comment