What’s wrong with me? Absolutely nothing

What’s wrong with me? Absolutely nothing | Gabi Ury | 

TEDxSanDiego

A must - see TED talk.

Why creativity isn't in IQ tests?

Kaufman, J. C. (2015). Why Creativity Isn’t in IQ Tests, Why it Matters, and Why it Won’t Change Anytime Soon Probably. Journal of Intelligence, 3(3), 59-72.‏

http://www.mdpi.com/2079-3200/3/3/59/htm

I was referred to this paper by Kevin McGrew's blog, IQ's Corner.

I find it an inspiring paper.

James Kaufman is the son of Nadeen and Alan Kaufman, renowned intelligence scholars and the developers of the KABC test.  James Kaufman is an educational psychology professor, and an intelligence and creativity scholar.

I think this picture attests to the physical likeness of James Kaufman to his father.

Kaufman asks in this paper, why intelligence batteries do not include creativity tests.

Divergent production tests are the oldest and most commonly used measures of creativity.  In these tests the child is asked to supply as many uses as he can to a specific object, for example a pencil.  Another version of divergent production tests asks the child a question like: what would happen if people were able to fly?  The child gives as many possible scenarios to this situation.  The child's answers are measured in light of three dimentions:  fluency (the ability to produce many ideas), flexibility (the ability to produce diverse ideas that are different from each other) and originality (the ability to produce rare and unusual ideas).

Kaufman suggests another measure of creativity:  Consensual  Assessment Technique.  In this method, the child's creative products (for example, an essay he's written or his paintings) are assessed for creativity by experts in the field (literature, art).  Kaufman says that such experts tend to agree at strikingly  high  rates.  Kaufman argues that psychologists can also develop skills in assessing creativity in a child's essay.

Another new technique mentioned by Kaufman for creativity assessment uses video games like the one developed by Valerie Shute and her colleagues.  The video game they created, Physics Playground, is meant to teach laws of physics.  In the game, the child helps a green ball to reach a red balloon by drawing objects on the screen.  The drawn objects are animated and interact  with other objects on the screen.  The game has different levels of difficulty and playing it well does require creativity.  Shute and her colleagues found, in research with 165 elementary school children, that after playing for four hours the children's understanding of the laws being demonstrated advanced significantly.  While the child plays, the researchers are able to examine not only his rate of learning physics but also his creativity, via measures of the fluency, flexibility and originality, humor and aesthetics of the solutions the child draws.

In the CHC model, creativity is part of long term storage and retrieval, though intuitively it also belongs to fluid ability.  Long term storage and retrieval has two intermediate abilities (in between the broad ability and the narrow abilities): learning efficiency and retrieval fluency.  Retrieval fluency is the rate at which information stored in long term memory can be retrieved.  The three creativity measures (fluency, flexibility and originality) are included in retrieval fluency.

In the PASS model, creativity belongs, Kaufman thinks, to the Planning component.  However Kaufman writes that tests measuring planning do not measure creativity.  The planning component  in PASS theory is, as I understand it, mainly an executive functions element (as well as fluid ability).   Although there is no doubt that it plays a role in creativity, it seems to me that the simultaneous processing component can have a no lesser role in the creative process. 

Simultaneous processing is the ability to integrate information from various sources and create a whole or get the whole picture out of seemingly separated stimuli.  Understanding syntax, for example, is a simultaneous process since it requires integrating the words to form an idea, and understanding relations between words.  I believe creativity is about finding new relations, creating a new whole  out of familiar parts.

 click to enlarge

In Sternberg's model of successful intelligence, creativity plays a significant role.  People with high successful intelligence adapt, shape and choose environments by balancing the use they make of analytical, creative and practical abilities.  Sternberg argues that success in life requires people to create ideas and persuade others of their value.  However, it seems to me that out of the four measures of creativity that Sternberg developed in his intelligence test,  three measure mainly fluid ability.  The fourth (writing an essay) can be a good measure of creativity.

If creativity has a theoretical place in different models of intelligence, and there are tests measuring creativity (at least by divergent production), why  aren't they included in intelligence tests?  Kaufman's answer is saddening: he thinks the reason such tests are not developed is reluctance of the test publishers to take risks.

I think there is another possible reason:  scoring ambiguity.  It's very easy to score fluency, but in order to score flexibility and originality the psychologist will need  scoring guidelines (like the ones we have for the vocabulary test in the Wechsler batteries).  Preparing such guidelines is laborious, and they never "cover" all possible answers children give, leaving large room for the psychologist's judgment.  This makes the scoring of tests with guidelines less precise than scoring tests with unambiguous answers.  This may explain the reluctance of test publishers  to include creativity tests in intelligence batteries.

I mentioned here only a few of the ideas in this interesting paper.

The Triarchic Theory of Successful Intelligence – Robert Sternberg

Sternberg, R. J. (2003). A Broad View of Intelligence: The Theory of Successful Intelligence. Consulting Psychology Journal: Practice and Research, 55(3), 139.‏

http://michaeledwardkutch.com/uploads/3/3/1/6/3316493/sternberg-2003.pdf

Sternberg's  triarchic theory of intelligence is a fascinating theory that also makes a lot of sense.  Its weakness, in my view, lies in its (excessive?) complexity.  I feel that some of its concepts are not necessary and  make it too cumbersome.

 

This is a very interesting paper by Stenberg and one of his clearest (in my view).  In this post I'll summarize the main points of its first part:

Lay persons define intelligence more broadly than psychologists.  Lay people see intelligence as consisting of a practical ability to solve problems, a verbal ability and social abilities.  It looks like lay person's view of intelligence is much more related to success in the real world than   conventional views of intelligence.  The successful intelligence concept tries to regard intelligence in a similar way, a way that is related to all aspects of life.

What is successful intelligence?

1.       The use of a set of abilities needed to succeed in life, in any way a person defines success, in his social cultural context.

Usually success is measured in terms of school grades or, with adults, in terms of income.  But some children and teenagers focus on activities like sports or music or being a youth movement activist, and dedicate less attention to school grades.  Some adults choose employment that is highly significant for them, but that would never give them the income they could have had in other kinds of employments that are less personally significant.  The successful intelligence theory conceptualizes intelligence  using  people's personal standards (the goals people set for themselves and their ability to reach those goals)  and the social cultural context.  It's possible to develop successful intelligence.

2.      People have high successful intelligence when they know their strengths and make the most of them, and know their weaknesses and find ways to correct them or to compensate for them.

3.      People with high successful intelligence adapt, choose and shape environments by balancing between the use they make of analytical, practical and creative abilities.  Intelligence is not only the ability to adapt to the environment you are in, but also the ability to change and to shape the environment to suit your abilities, and sometimes the ability to find or to choose a new environment more suitable to your abilities, values or wishes.

A person can succeed by balancing analytic, creative and practical abilities.  Analytic abilities are the abilities that are usually measured by traditional intelligence tests.  Success in life requires more than analyzing one's own and other's ideas, but creating ideas and convincing others of their value.  The extent to which a person succeeds depends on his ability to use his analytic, creative and practical abilities well, and to compensate for analytic, creative and practical weaknesses he has.  We use analytic thinking to deal with new tasks or situations.  Practical thinking is the use of our experience to adapt, shape and choose environments.

Sternberg built an intelligence battery that is based on his theory – STAT – Sternberg triarchic ability test.

The battery consists of 12 tests.  Four measure analytical ability, four measure creative ability and four – practical ability.

Three of each four test set are multiple choice tests and the forth is a writing test.  The multiple choice tests include verbal, numerical and figurative content.

Here is a table presenting the twelve tests.  In the right hand column I added my interpretation of what the test measures in CHC terminology.

CHC interpretation	Creative	Practical	Analytic
Comprehension knowledge (in the aspects of grammar and syntax)			The child reads a paragraph containing a nonword, and deduces the nonword's meaning from the context.	Verbal
Fluid ability			Number series:  the child has to find the next number in a series.	Numerical
Fluid ability			Matrices	Figural
Comprehension knowledge		Everyday thinking:  the child chooses the possibility that best solves "an everyday problem in a life of a child".		Verbal
Quantitative ability		Everyday mathematics: the child solves everyday problems requiring the use of arithmetic  (for example, buying tickets for a ball game),		Numerical
Visual processing		Planning a route:  the child answers questions that require efficient navigation with  a map.		Figural
Fluid ability	New analogies: the child solves verbal analogies based on unreasonable premises (for example, "money falls off trees") as if the premises are true.			Verbal
Fluid ability	New numerical operations: the child learns a rule (for example, flix – the required arithmetic operation depends on the relation between the first and second numbers (the operation is different if the first is larger than, equal to or smaller than the second).  The child uses flix to solve math problems).			Numerical
Fluid ability	The child deduces a rule according to which a series of shapes is built and applies it to a new series of shapes.			Figural
Comprehension knowledge, reading and writing ability and fluid ability.	The child writes a description of his idea of the ideal school.	The child writes about three practical solutions to a problem he currently has.	The child writes an essay about the advantages and disadvantages of guards at school, and adds his opinion	Essay

Of the tests described here, it seems to me that the most interesting and original (not appearing in a similar form in the Wechsler, Kaufman or Woodcock Johnson tests) are "everyday thinking" and the essay tests.  It's interesting that the creative tests don't include a divergent production test (think of as many uses of a specific object that you can).

התאוריה הטריארכית של אינטליגנציה מצליחה – רוברט סטרנברג.

Sternberg, R. J. (2003). A Broad View of Intelligence: The Theory of Successful Intelligence. Consulting Psychology Journal: Practice and Research, 55(3), 139.‏

http://michaeledwardkutch.com/uploads/3/3/1/6/3316493/sternberg-2003.pdf

התאוריה הטריארכית של סטרנברג על האינטליגנציה היא מצד אחד תאוריה מרתקת שמדברת אל ההגיון.  מצד שני היא מורכבת מאד, אולי מורכבת מדי.    יש בה, להרגשתי, מספר מושגים שאינם הכרחיים ורק מסרבלים אותה. 

זהו מאמר מעניין מאד ואחד מהברורים יותר שסטרנברג כתב.  בפוסט הזה אתן תקציר של החלק הראשון שלו:

אנשים שאינם אנשי מקצוע מגדירים אינטליגנציה באופן רחב יותר מאשר פסיכולוגים.  הקהל הרחב סבור, שמשכל מורכב מיכולת פראקטית לפתור בעיות, יכולת מילולית ויכולות חברתיות.  נראה, שתפיסת הקהל הרחב קשורה הרבה יותר להצלחה בעולם האמיתי מאשר התפיסה הקונבנציונלית של משכל.  מושג האינטליגנציה המצליחה מנסה להתייחס למשכל באופן דומה, באופן הקשור לכל ההיבטים של החיים.

מהי אינטליגנציה מצליחה?

1.       שימוש בסט של יכולות שנדרשות כדי להצליח בחיים, בכל דרך שהאדם מגדיר הצלחה, בהקשר החברתי - תרבותי שלו.

מקובל למדוד הצלחה במונחים של ציונים בבית הספר או, אצל אנשים מבוגרים, במונחים של גובה ההכנסה.  אבל, ילדים ובני נוער מסוימים מתמקדים בפעילויות כמו ספורט או מוסיקה או הדרכה בתנועת נוער, ומקדישים פחות תשומת לב לציונים בבית הספר.  אנשים מבוגרים מסוימים בוחרים בעיסוקים בעלי משמעות רבה עבורם שלעולם לא יתנו להם את ההכנסה שהיתה יכולה להיות להם לו היו עובדים במקצוע פחות משמעותי עבורם.  תאורית האינטליגנציה המצליחה ממשיגה את  המשכל תוך שילוב של אמות המידה האישיות של האדם (המטרות שאנשים מציבים לעצמם והמידה שבה יש להם יכולות המאפשרות להם להשיג את המטרות הללו) וההקשר החברתי תרבותי.   ניתן לפתח אינטליגנציה מצליחה. 

2.      אנשים הם בעלי אינטליגנציה מצליחה גבוהה, כאשר הם מכירים בכוחותיהם ועושים בהם את המיטב, ומכירים בחולשותיהם ומוצאים דרכים לתקן אותם או לפצות עליהם.

3.       אנשים בעלי אינטליגנציה מצליחה גבוהה מסתגלים, מעצבים ובוחרים סביבות באמצעות מציאת איזון בשימוש שהם עושים ביכולות אנליטיות, יצירתיות ופרקטיות. 

אינטליגנציה היא לא רק היכולת להסתגל, להתאים את עצמך לסביבה בה אתה נמצא, אלא גם היכולת לשנות, לעצב את הסביבה כך שהיא תתאים לכישוריך, ולעתים היכולת למצוא/ לבחור סביבה חדשה שמתאימה יותר לכישוריך, לערכיך או לרצונותיך .  

ניתן להצליח באמצעות איזון בין יכולות אנליטיות, יצירתיות ומעשיות.  יכולות אנליטיות הן היכולות שבדרך כלל נמדדות על ידי מבחני משכל מסורתיים.  הצלחה בחיים דורשת מהאדם לא רק לנתח את הרעיונות האישיים שלו ואת הרעיונות של אחרים, אלא גם ליצור רעיונות ולשכנע אנשים אחרים בערכם.  המידה בה אדם מצליח תלויה ביכלתו להשתמש היטב בכוחות האנליטים, היצירתיים והמעשיים שלו ולתקן או לפצות על חולשות אנליטיות, יצירתיות ומעשיות שיש לו.  אנחנו משתמשים בחשיבה אנליטית כדי להתמודד עם סוגים מוכרים של בעיות בחיי היומיום.  אנו משתמשים בחשיבה יצירתית כדי להתמודד עם משימות או מצבים חדשים.  חשיבה מעשית היא שימוש בנסיון שלנו כדי להסתגל, לעצב ולבחור סביבות.

סטרנברג בנה מבחן משכל על פי התאוריה שלו.  המבחן נקרא

  STAT – STERNBERG TRIARCHIC ABILITY TEST

במבחן 12 תת מבחנים.  ארבעה תת מבחנים מודדים יכולת אנליטית, ארבעה מודדים יכולת יצירתית וארבעה – יכולת מעשית. 

שלושה מכל סט של ארבעה מבחנים הוא מבחן רב ברירה והרביעי הוא מבחן כתיבה (חיבור).   המבחנים רבי הברירה כוללים תכנים מילוליים, כמותיים וצורניים. 

הנה טבלה שמציגה את שנים עשר המבחנים.  בטור השמאלי הוספתי פרשנות שלי לגבי מה המבחן בודק בשפת CHC.

	אנליטי	מעשי	יצירתי	תרגום שלי למונחי CHC
מילולי	הילד קורא פיסקה המכילה מלת תפל, ומסיק את משמעות המלה מתוך ההקשר.			ידע מגובש, (בהיבט של דקדוק ותחביר).
כמותי	סדרת ספרות: הילד צריך לגלות את האיבר הבא בסדרת ספרות.			יכולת פלואידית
צורני	מטריצות.			יכולת פלואידית
מילולי		חשיבה יומיומית: הילד בוחר את האפשרות שפותרת "בעיה יומיומית בחיי ילד"   בצורה הטובה ביותר.		ידע מגובש
כמותי		מתמטיקה יומיומית: הילד פותר בעיות יומיומיות הדורשות שימוש בחשבון  (למשל, רכישת כרטיסים למשחק כדורגל).		יכולת כמותית
צורני		תכנון דרך: הילד משיב על שאלות שדורשות ניווט יעיל במפה.		עיבוד חזותי
מילולי			אנלוגיות חדשות: הילד פותר אנלוגיות מילוליות שבבסיסן הנחות לא הגיוניות (למשל, "כסף נופל מהעצים"),  כאילו שההנחות נכונות.	יכולת פלואידית
כמותי			אופרציות חדשות במספרים: הילד לומד כלל    (למשל, "פליקס" – הפעולה החשבונית הנדרשת משתנה בהתאם ליחס בין המספר הראשון לשני (אם הראשון גדול מ, שווה ל או קטן מ השני)).  הילד משתמש ב"פליקס" כדי לפתור בעיות מתמטיות.	יכולת פלואידית
צורני			הילד מסיק על כלל שלפיו בנויה סדרת צורות ומחיל אותו על סדרה חדשה.	יכולת פלואידית
חיבור	הילד כותב חיבור על היתרונות והחסרונות של שומרים בבתי הספר, וכותב את דעתו.	הילד כותב שלושה פתרונות מעשיים לבעיה שיש לו כרגע בחייך.	הילד כותב תיאור של בית הספר האידאלי בעיניו.	ידע מגובש, יכולת פלואידית, יכולת קריאה וכתיבה.

מבין המבחנים שתוארו כאן, נדמה לי שהמבחנים המעניינים והמקוריים ביותר (כאלה שלא מופיעים באופן דומה בוכסלר, קאופמן או וודקוק ג'ונסון) הם "חשיבה יומיומית" ומבחני החיבור.  מעניין, שמבחני היצירתיות לא כוללים מבחן חשיבה מתפצלת (למשל, לחשוב על כמה שיותר שימושים בחפץ מסוים).