ברוכים הבאים! בלוג זה נועד לספק משאבים לפסיכולוגים חינוכיים ואחרים בנושאים הקשורים לדיאגנוסטיקה באורייטנצית CHC אבל לא רק.
בבלוג יוצגו מאמרים נבחרים וכן מצגות שלי וחומרים נוספים.
אם אתם חדשים כאן, אני ממליצה לכם לעיין בסדרת המצגות המופיעה בטור הימני, שכותרתה "משכל ויכולות קוגניטיביות".
Welcome! This blog is intended to provide assessment resources for Educational and other psychologists.
The material is CHC - oriented , but not entirely so.
The blog features selected papers, presentations made by me and other materials.
If you're new here, I suggest reading the presentation series in the right hand column – "intelligence and cognitive abilities".
נהנית מהבלוג? למה שלא תעקוב/תעקבי אחרי?
Enjoy this blog? Become a follower!
Followers
Search This Blog
Showing posts with label TRAIL MAKING TEST. Show all posts
Showing posts with label TRAIL MAKING TEST. Show all posts
Wednesday, March 30, 2016
What cognitive abilities are involved in trail-making performance?
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC3141679/
In this paper, the renowned scholar
Salthouse attempted to find out what cognitive abilities are involved in the
TMT test. The research was done with
adults. Will children's results be the
same? That's an interesting question.
Salthouse is a professor of
psychology in Virginia University, where he studies the process of cognitive
aging. He published 10 books and over
250 chapters and papers.
Salthouse used a slightly different
version of the TMT test than the version most of us are familiar with. This version, the Connections test, has 49
circles containing numbers or letters in each stage of the task. Like in the TMT test, one has to connect
numbers only, numbers alternating with letters (1-A-2-B-3-C etc.) and letters
only (A-B-C…this part does not exist in all familiar versions). One of the differences between the
Connections test and the TMT test is that in the Connections test the
influences of visual search and hand movements have been minimized since the
"targets" (the circles one has to reach in the sequence performed)
are close together and not widely scattered on
the page. Another difference is that one
gets 20 seconds to work on each page, instead of measuring the time needed to
complete the page. Research has shown
that the Connections test is loaded with the same factors as the TMT test. This means that the tests are highly
equivalent.
Despite their simplicity,
researchers think that TMT tests reflect a wide variety of cognitive processes
including attention, visual search and scanning, sequencing and shifting,
psychomotor speed, abstraction, flexibility, the ability to perform and to
alter a plan for action, and an ability to keep two lines of thought in mind
simultaneously.
Some scholars argue that performance
in the TMT reflects executive functions.
Salthouse writes that since there is a very close connection between
fluid ability and executive functions, it can be predicted that fluid ability will
affect performance on the TMT. Other
scholars argue that working memory affects performance in the TMT because of
the need to keep track of the number and letter sequences. Since there is a very strong empirical
relation between fluid ability and working memory, Salthouse asked himself if
working memory has a unique contribution to performance in the TMT, beyond the presumed contributions of
processing speed and fluid ability.
The study was done with a large
sample of adults aged 18 to 98 (I admire 98 year olds who are willing to
participate in such studies!). The
participants performed the Connections test and tests measuring fluid ability,
long term memory, processing speed and vocabulary.
Like
other studies, this study reveals unpleasant facts about the influence of aging on
cognitive abilities, and one ray of hope.
As we can see in the attached figure, fluid
ability, long term memory and processing speed deteriorate from the age of 20
(participants in this study were recruited through advertisement. In each age group – in each decade, there
were between 220 and 830 subjects.
Generally, the participants in this study performed better on the tests
than normative samples). Vocabulary is
the ray of hope. Vocabulary keeps rising between ages 20 to 65,
and then it deteriorates slightly, but remains in the average level.
The difference in processing speed between part A and part
B of the Connections test was smaller at the older ages (performance speed in part
A deteriorated faster than performance speed in part B, and thus
the two parts came closer together).
In part A, processing speed affected
performance more than fluid ability, which also affected performance
significantly. In part B, the results
were reversed: fluid ability affected
performance more than processing speed, which also affected performance
significantly. The difference in
performance speed between part A and part B was affected only by processing
speed. People with a high processing
speed had a larger difference between speed of performance in part A and part B
than people with low processing speed.
Here we can see something odd – inferences
about relations of cognitive abilities on Connections performance vary
depending on the particular measure of performance examined. Performance on the Connections test was affected in a moderate to a large
degree by processing speed in parts A and B.
Processing speed probably affects performance because of the need for
fast response on both parts. Performance
in the Connections test was affected in a moderate to a large degree by fluid
ability, both in part A and in part B. Fluid
ability probably affects performance because of the need to keep one's place in
the current sequence while one looks for the next element in the sequence. This is required on both parts of the
test. There was a special relation
between fluid ability and performance in part B. This means that fluid ability affects the
ability to switch between sequences. There was no relation of fluid ability with the
difference score (B–A)
measure. The difference score reflected mainly processing speed.
There was
no significant relation between working memory and performance on the
Connections test. I think that working memory was assessed here with very
complex tasks, resembling fluid tasks.
This may be the reason for the lack of influence of working memory on
the performance on the TMT beyond the influence of fluid ability.
Other studies, like this of Hoelzle, also found
that the TMT test measures processing speed (and not working memory)
Hoelzle,
J. B. (2008). Neuropsychological
assessment and the Cattell-Horn-Carroll (CHC) cognitive abilities model. ProQuest. PAGE 114
http://utdr.utoledo.edu/cgi/viewcontent.cgi?article=2213&context=theses-dissertations
Wednesday, March 23, 2016
אילו יכולות קוגניטיביות נבדקות במבחן הטריילז?
Salthouse, T. A. (2011). What cognitive abilities are involved in trail-making performance? Intelligence, 39(4), 222-232.http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC3141679/
במאמר זה בדק החוקר הנודע SALTHOUSE אילו יכולות קוגניטיביות נבדקות במבחן TRAIL MAKING TEST. המחקר בוצע במבוגרים. האם התוצאות בילדים תהיינה דומות? שאלה מעניינת.
סלטהאוז הוא פרופסור לפסיכולוגיה
באוניברסיטת וירג'יניה, בה יש לו מעבדה החוקרת את תהליך ההזדקנות הקוגניטיבי. הוא פירסם עשרה ספרים ומעל 250 פרקים בספרים ומאמרים.
SALTHOUSE השתמש בגירסה
שונה מעט של מבחן TMT מזו המוכרת
לנו. בגירסה זו, הנקראת CONNECTIONS TEST יש 49 עיגולים (ובהם
מספרים או אותיות) בכל שלב של המשימה. כמו
במבחן TMT הילד צריך לחבר בין ספרות
בלבד, בין רצפים של ספרות ואותיות מתחלפים (1-א-2-ב וכו') וכן בין אותיות בלבד
(א-ב-ג. תנאי זה לא קיים בכל הגירסאות
המוכרות לנו). אחד ההבדלים בין מבחן CONNECTIONS למבחן TMT הוא שבמבחן CONNECTIONS מוזערו ההשפעות של חיפוש
חזותי ושל תנועות יד מכיוון שה"מטרות" (העיגולים אליהם צריך להגיע ברצף
המבוצע) קרובות זו לזו ולא מפוזרות באופן רחב על הדף. הבדל נוסף הוא שהילד מקבל 20 שניות לעבוד על כל
דף, במקום למדוד את הזמן הנדרש לו להשלים את כל הדף. מחקרים הראו שמבחן CONNECTIONS טעון באותם גורמים הנמדדים
במבחן .TMT כלומר, ניתן להתייחס לשני המבחנים כשקולים זה
לזה.
למרות שמבחני TMT הם פשוטים מאד, חוקרים
חושבים שהם משקפים מגוון רחב של תהליכים קוגניטיביים הכוללים קשב, חיפוש וסריקה
חזותית, רצף ו – SHIFTING, מהירות פסיכומוטורית,
הפשטה, גמישות, יכולת לבצע ולשנות תכנית לפעולה, ויכולת לשמור על שני קווי מחשבה
בעת ובעונה אחת.
קיימת טענה שהביצוע ב – TMT משקף תפקודים
ניהוליים. סלטהאוס כותב, שמכיוון שקיים
קשר קרוב מאד בין היכולת הפלואידית לבין תפקודים ניהוליים, ניתן לנבא שהיכולת
הפלואידית תשפיע על הביצוע ב - TMT. קיימת טענה, שזיכרון העבודה משפיע על הביצוע ב –
TMT בשל הצורך
לעקוב אחר המספרים והאותיות. מכיוון שיש
קשר אמפירי חזק מאד בין היכולת הפלואידית לזיכרון העבודה, שאל סלטהאוז את עצמו האם
יש לזיכרון העבודה תרומה ייחודית לביצוע ב – TMT , מעבר לתרומות המשוערות של
מהירות העיבוד והיכולת הפלואידית.
המחקר בוצע במדגם גדול של מבוגרים בין הגילאים 18 ו – 98 (כל הכבוד לאנשים בני 98 שתורמים למחקר!). הנבדקים ביצעו את ה – CONNECTIONS ומבחנים שבדקו את היכולת הפלואידית, זיכרון לטווח ארוך, מהירות עיבוד ואוצר מלים.
כמו במחקרים אחרים, גם במחקר הזה מתגלות עובדות לא כל כך נעימות על השפעת ההתבגרות והזיקנה על היכולות הקוגניטיביות, ולצדן קרן אור אחת. ניתן לראות בגראפים המצורפים למטה, שהיכולת הפלואידית, הזיכרון לטווח ארוך ומהירות העיבוד הולכים ויורדים החל מגיל 20 בערך (במדגם זה האנשים גויסו באמצעות פירסום. בכל קבוצת גיל – בכל עשור - היו בין 220 ל – 830 נבדקים. באופן כללי, האנשים תפקדו ברמה גבוהה יותר במדדים השונים מאשר במדגמים ארציים מייצגים). אוצר המלים הוא קרן האור כאן. אוצר המלים הולך ועולה מגיל 20 ועד גיל 65, ואז הוא יורד קלות אך נשאר עדיין ברמה ממוצעת.
ההבדל במהירות
הביצוע בין חלק א' לחלק ב' במבחן CONNECTIONS היה קטן
יותר בגילאים מבוגרים (מהירות הביצוע בחלק א' הידרדרה מהר יותר לאורך הגילאים מאשר
מהירות הביצוע בחלק ב' וכך הם "התקרבו" זה לזה).
בחלק א', מהירות העיבוד השפיעה על הביצוע יותר מהיכולת
הפלואידית, שאף היא השפיעה על הביצוע באופן משמעותי. בחלק ב' התוצאות היו הפוכות: היכולת הפלואידית השפיעה על הביצוע יותר
ממהירות העיבוד, שאף היא השפיעה באופן משמעותי.
ההפרש במהירות הביצוע בין חלק א' לחלק ב' הושפע רק ממהירות העיבוד. אצל אנשים עם מהירות עיבוד גבוהה היה פער גדול
יותר בין הביצוע ב – א' לבין הביצוע ב – ב' מאשר אצל אנשים עם מהירות עיבוד נמוכה.
כאן אנו
רואים דבר קצת מוזר - מסקנות על הקשר בין היכולות הקוגניטיביות לבין מבחן ה – CONNECTIONS מושפעות מהמדד הספציפי בו אנו בוחרים למדוד את
הביצוע. כלומר ההשפעות של היכולות על
הביצוע ב – TMT אינן אבסולוטיות אלא תלויות במדד בו אנו בוחרים
להציג את הביצוע ב – TMT. הביצוע במבחן CONNECTIONS הושפע באופן בינוני עד גבוה ממהירות העיבוד, הן בחלק א' והן בחלק
ב'. מהירות העיבוד משפיעה ככל הנראה בשל
הדרישה לתגובה מהירה בשני החלקים. הביצוע
במבחן CONNECTIONS הושפע באופן בינוני עד גבוה מהיכולת הפלואידית, הן
בחלק א' והן בחלק ב'. היכולת הפלואידית
משפיעה כנראה בשל הצורך לשמור את המיקום על הרצף הנוכחי בעודנו מחפשים את האלמנט
הבא ברצף, מה שנדרש בשני חלקי המבחן. היה
קשר מיוחד בין היכולת הפלואידית לביצוע בחלק ב', מה שרומז על כך שהיכולת הפלואידית
משפיעה על היכולת להחליף בין שני הרצפים. אבל
לא היה קשר בין היכולת הפלואידית לבין ציון ההפרש במהירות הביצוע בין שני חלקי
המבחן. ציון ההפרש בין חלק א' לחלק ב' שיקף
בעיקר מהירות.
בנוסף לכך, לא
היה קשר משמעותי בין זיכרון עבודה לבין הביצוע במבחן CONNECTIONS.
לדעתי, זיכרון העבודה נבדק פה במשימות מורכבות מאד, ולכן הוא דמה עוד יותר
מהרגיל למשימות פלואידיות. ייתכן שזו
הסיבה שהוא לא השפיע על הביצוע מעבר להשפעה של היכולת הפלואידית.
מאידך, גם במחקרים אחרים, כמו זה של Hoelzle שפרטיו מופיעים למטה, נמצא
שמבחן TMT בודק מהירות
עיבוד (ולא זיכרון עבודה).
Hoelzle,
J. B. (2008). Neuropsychological
assessment and the Cattell-Horn-Carroll (CHC) cognitive abilities model.
ProQuest. PAGE 114
http://utdr.utoledo.edu/cgi/viewcontent.cgi?article=2213&context=theses-dissertations
Sunday, March 6, 2016
האם קשה יותר לקרוא בערבית מאשר בשפות אחרות?
כנראה שכן.
במחקר על קוראים מיומנים, נמצא שלדוברי ערבית נדרש זמן רב יותר לזהות
מלים בערבית (להחליט אם רצף אותיות מוקרן הוא מלה או לא מלה) מאשר נדרש לדוברי
עברית לזהות מלים בעברית ולדוברי אנגלית לזהות מלים באנגלית. ומה שיותר מדהים מזה: לדוברי
ערבית נדרש זמן רב יותר לזהות מלים בערבית מאשר לזהות מלים בעברית! כאשר אותן מלים הושמעו (הוצגו באופן שמיעתי),
דוברי ערבית זיהו את המלים בערבית מהר יותר מאשר את המלים בעברית. ההבדל היה רק בזיהוי מלים כתובות.
במחקר שהשווה בין קריאה בערבית ובצרפתית, נמצא שהזמן בו הקורא מביט
בכל מלה בערבית הוא ארוך יותר במובהק (342 מילישניות) מאשר בצרפתית (215
מילישניות). תופעה זו נמצאה גם בהשוואה
בין קריאה בעברית לבין קריאה באנגלית (בעברית מביטים יותר בכל מלה).
זיהוי מלים איטי מפריע ליכולת
של הקורא לשמור יחידות גדולות של טקסט בזיכרון העבודה, מה שמפריע ליעילות הקריאה
ועלול לפגום גם בהבנת הנקרא.
למה זיהוי מלים בערבית הוא איטי יותר?
משלוש סיבות: דיגלוסיה,
מורפולוגיה ואורתוגרפיה.
דיגלוסיה: דיגלוסיה
הוא מצב בו השפה הדבורה והשפה הכתובה, הספרותית, שונות זו מזו מאד בתחביר, בדקדוק,
ובאוצר המלים. השפה הדבורה משמשת לתקשורת
יומיומית ואילו השפה הספרותית נלמדת בבית הספר ואינה נרכשת באופן טבעי ללא הוראה
פורמלית. שפה זו משמשת לתקשורת פורמלית
ומופיעה בספרות ובעיתונות. בשפה הערבית
קיימת דיגלוסיה. כך ילד בכיתה א' לומד
לקרוא בערבית ספרותית, שפה שהוא אינו דובר אותה, שלא נחשף אליה, ושהיא שונה לגמרי
מהערבית המדוברת. מצב זה דומה לרכישת
קריאה בשפה שניה. חוקרים טוענים שמצב זה
פוגם ביכולת של ילדים לרכוש קריאה בערבית.
מורפולוגיה: מורפמה היא יחידת המשמעות הקטנה ביותר
במלה. במלה "ביתך" למשל קיימות
שתי מורפמות: "בית",
"ך"(מציינת שייכות לאדם אחד). המורפולוגיה
של הערבית (והעברית) היא דחוסה (ניתן לומר בעברית ובערבית במלה אחת מה שנדרש לעתים
משפט שלם כדי לומר באנגלית או בצרפתית. למשל: "הסתרקתי" – "I COMBED MY HAIR"). לכן הקריאה בערבית וגם בעברית דורשת מהקורא לפרק
כל מלה ליותר מרכיבים, לנתח כל מלה לעומק רב יותר, כדי להגיע למשמעות המדויקת שלה. החוקרים שר ולייקין, טוענים שהבדלים בידע
מורפולוגי הם כנראה המקור להבדלים בינאישיים ביכולת הקריאה בעברית, מכיוון ששורשי
המלים לא מאד גלויים לעין. למשל השורש
"ס.ר.ק" לא מאד גלוי לעין במלה "הסתרקתי" ונדרש ידע מורפולוגי
כדי לחלצו (ידע על ההתבטאות של מבנה הפועל "התפעל" במלה זו).
אורתוגרפיה: אורתוגרפיה היא הדרך בה כללי השפה באים לידי ביטוי בכתב, כלומר מערכת
כללי הכתיב. אורתוגרפיה היא גם מערכת
הסימנים הגרפים המשמשים לכתיבה (אותיות, ניקוד).
האורתוגרפיה הערבית כוללת 17 אותיות, וכאשר מוסיפים את הנקודות שנמצאות מעל
או מתחת לאותיות שונות מגיעים ל – 28 אותיות.
כך, הנקודות באורתוגרפיה הערבית מאד חשובות והן נבדלות במספרן (אחת, שתיים
או שלוש) ובמיקומן (מתחת או מעל לאות).
הצורה של כל אות משתנה בהתאם למקומה במלה.
ל – 22 מתוך 28 האותיות יש ארבע צורות שונות. בנוסף לכך ניתן לכתוב בערבית מנוקדת ולא
מנוקדת. בערבית מנוקדת האורתוגרפיה שקופה
(יש התאמה 1:1 בין האותיות והצלילים שלהן.
אומרים את המלה בדיוק כפי שכותבים אותה).
בערבית לא מנוקדת האורתוגרפיה לא שקופה.
ולכן הקורא צריך להסיק את משמעות המלה מתוך ההקשר או הידע הלשוני המוקדם
שלו לגבי דקדוק ותחביר (כמו בעברית).
במחקר של אבראהים, אביתר ואהרון –פרץ שפרטיו
מופיעים למטה, נבדקה מהירות הפענוח האורתוגרפי בערבית בדרך מקורית: באמצעות מבחן TRAIL MAKING TEST – TMT. במחקר השתתפו שלושים תלמידים בכיתה י' (15 בנים
ו – 15 בנות בני 15). כולם היו דוברי
ערבית בשפת אם שלמדו בבתי ספר ערביים, בהם שפת ההוראה היא ערבית ועברית נלמדת כשפה
שניה. לתלמידים הללו לא היו ליקויי למידה,
הפרעת קשב או קשיים אחרים.
החוקרים השתמשו בגירסה מילולית וחזותית של מבחן TMT. בגירסה המילולית, המשתתפים היו צריכים לומר את 13 האותיות הראשונות של האלפבית לסירוגין עם המספרים מ – 1 עד 13, פעם אחת בעברית ופעם אחת בערבית. הגירסה החזותית בוצעה אף היא בערבית (חיבור בקו לסירוגין של ספרות ואותיות בערבית) ובעברית (חיבור בקו לסירוגין של ספרות ואותיות עבריות).
החוקרים השתמשו בגירסה מילולית וחזותית של מבחן TMT. בגירסה המילולית, המשתתפים היו צריכים לומר את 13 האותיות הראשונות של האלפבית לסירוגין עם המספרים מ – 1 עד 13, פעם אחת בעברית ופעם אחת בערבית. הגירסה החזותית בוצעה אף היא בערבית (חיבור בקו לסירוגין של ספרות ואותיות בערבית) ובעברית (חיבור בקו לסירוגין של ספרות ואותיות עבריות).
הביצוע ב – TMT המילולי
היה זהה בעברית ובערבית, אבל הביצוע ב- TMT החזותי היה איטי
הרבה יותר בערבית מאשר בעברית! זיכרו,
מדובר בבני נוער דוברי ערבית בשפת אם! כלומר,
דוברי ערבית מעבדים אורתוגרפיה ערבית באופן איטי יותר מאשר אורתוגרפיה עברית. זאת ככל הנראה מכיוון שקשה יותר לזהות אותיות
בערבית מאשר אותיות בעברית, כתוצאה מהמורכבות החזותית הגדולה יותר שלהן.
מקורות:
Ibrahim, R., Eviatar, Z., & Aharon-Peretz, J.
(2002). The characteristics
of arabic orthography slow its processing. Neuropsychology, 16(3), 322.
Jabbour,
M., Ibrahim, R., & Shany, M. The
contribution of phonological awareness and naming speed to reading vowelized
and unvowelized texts in Arabic. Journal:
Journal of Advances in Linguistics, 5(2). http://citeseerx.ist.psu.edu/viewdoc/download?doi=10.1.1.674.9945&rep=rep1&type=pdf
Monday, November 30, 2015
נורמות ישראליות למבחנים הבודקים מהירות עיבוד (הכוללות מדדי דיוק), ולמבחן זכירת ספרות קדימה ואחורנית
Vakil, E., Blachstein, H., Sheinman, M., & Greenstein,
Y. (2008). Developmental
changes in attention tests norms: Implications for the structure of attention. Child Neuropsychology, 15(1),
21-39. https://faculty.biu.ac.il/~vakil/papers/Vakil2009.pdf
איני נוהגת לפרסם בבלוג זה נורמות למבחנים או חומרים גולמיים, בשל חשש
להפרת זכויות יוצרים ולפגיעה בסודיות המבחן.
אולם מאמר זה פתוח ברשת. זהו מאמר לא
חדש, אך התברר לי שיש רבים שאינם מכירים אותו.
המאמר מדווח על מחקר ישראלי שביצעו בין השאר פרופ' אלי וקיל ומאשה
שינמן היקרה, מנהלת לשעבר של שפ"ח מעלה אדומים ויו"ר לשעבר של הועדה
הארצית לליקויי למידה של שפ"י. במחקר
השתתפו 809 ילדים בגילאי 8-17 שהגיעו מ – 14 בתי ספר בישראל, ברמה סוציו אקונומית
בינונית. השתתפו במחקר ילדים שהמורים שלהם
הגדירו כבעלי הישגים ממוצעים וללא לקות למידה או הפרעות קשב.
במאמר נורמות ישראליות למבחנים
הבאים:
TRAIL MAKING TEST - נורמות למהירות ולדיוק,
נפרדות לבנים ולבנות.
DIGIT CANCELLATION TEST – נורמות
למהירות ולדיוק, נפרדות לבנים ולבנות.
מבחן קידוד – נורמות נפרדות
לבנים ולבנות.
ומבחן זכירת ספרות – נורמות
נפרדות לזכירת ספרות קדימה ולזכירת ספרות לאחור, ונפרדות לבנים ולבנות.
מבחן זכירת ספרות WISCR95– בודק בהמשגה לפי CHC את היכולת הרחבה זיכרון לטווח קצר. הנורמות במאמר זה מסייעות לנו לאמוד בנפרד את היכולות הצרות טווח זיכרון
וזיכרון עבודה. טווח זיכרון היא היכולת לקדד
מידע, לשמור אותו במודעות המיידית ולהפיק אותו בטווח המיידי בסדר הצגתו. הדגש הוא על קיבולת הזיכרון לטווח קצר. זכירת ספרות קדימה מודדת יכולת זו. זיכרון עבודה היא היכולת לאחסן באופן זמני ולבצע פעולות
קוגניטיביות על מידע שדורש פיצול קשב וניהול הקיבולת המוגבלת של הזיכרון לטווח
קצר. הדגש הוא על היכולת לבצע
מניפולציה בפריטים הנמצאים בזיכרון לטווח קצר. זכירות ספרות אחורנית מודד יכולת זו.
לגבי שלושת המבחנים האחרים, המחברים מונים כישורים רבים שכל אחד מהם
בודק. כאשר אנו מבצעים ניתוח CHC, אנחנו מתייחסים קודם כל ליכולת הקוגניטיבית העיקרית שכל מבחן בודק
(אחרת היינו עלולים להגיע למצב בו כל מבחן בודק כמעט הכל, והמשמעות של סיווג המבחנים
ליכולות שונות היתה פוחתת). על פי סיווגי CHC (שבוצעו לפי ניתוחי
גורמים), מבחני TRAIL
MAKING TEST, DIGIT CANCELLATION TEST וקידוד
בודקים מהירות עיבוד, ומבחן זכירת ספרות בודק זיכרון לטווח קצר.
ניזכר שמהירות
עיבוד היא הקצב והשטף שבהם אדם יכול לבצע משימה שקצב הביצוע בה נתון לשליטתו,
ושדורשת משאבי קשב. מהירות העיבוד נבדקת
באמצעות משימות בהן כל הגירויים מוצגים ביחד, הילד שולט על קצב העבודה שלו, נדרשת
שמירה על קשב מתמשך, ואין מימד של שליפה מהזיכרון. אנשים בעלי מהירות עיבוד
טובה יכולים להפוך משימות חדשות לאוטומטיות מהר יותר, כך שיוכלו לבצען עם פחות
משאבי קשב.
כך שמהירות עיבוד קשורה מאד
לקשב, ולכן אין להתפלא על כך שחלק מהמבחנים הבודקים קשב בודקים גם את מהירות
העיבוד.
הנה מידע על שלושת המבחנים מתוך מאמר זה:
TMT ) TRAIL MAKING TEST ) – בודק
סריקה חזותית, מהירות עיבוד, קשב מתמקד ומתפצל, זיכרון עבודה, גמישות קוגניטיבית
והסטת SHIFTING של הקשב. חלק מתהליכים
אלה נחשבים למרכיבים של תפקודים ניהוליים.
חלק א' מודד בעיקר סריקה חזותית, מהירות מוטורית וקשב מתמקד, בעוד שחלק ב'
מודד בעיקר גמישות קוגניטיבית והחלפת סט, וגם קשב מתפצל. אצל
ילדים, הביצוע ב – TMT נמצא במתאם עם מבחנים שבודקים
תפקודים ניהוליים, כמו מגדל לונדון ו – RCFT (מעניין לחשוב על מבחן RCFT בהקשר של תפקודים ניהוליים). יש הטוענים שחלק ב' מורכב יותר חזותית, ודורש
יותר עיבוד ויזו מרחבי.
במחקר זה, הילדים
התבקשו לעבוד במבחן TMT באופן מהיר ומדויק ככל יכולתם בלי להרים את העפרון מהדף. כאשר הילד ביצע טעות, הבוחן הסב את תשומת לבו
לכך, וביקש ממנו לתקן אותה. הנורמות רלוונטיות לתנאי העברה אלה.
מבחן
ביטול ספרות – DIGIT
CANCELLATION TEST - מודד קשב מתמקד, סלקטיבי
ומתמשך, מהירות עיבוד מידע, זיכרון לטווח קצר וגמישות קוגניטיבית.
תת מבחן קידוד WISCR95- במחקר זה, במבחן קידוד, ברגע שהילד
דילג על מספר, הוא הוזהר על ידי הבוחן. אם
הילד ביצע טעויות נוספות הבוחן רשם זאת אך לא הזהיר אותו שוב. זה שונה מההנחיות במדריך למבחן, ולכן יש
להשתמש בנורמות רק אם העברנו את המבחן בתנאי העברה אלה.
תת מבחן קידוד בוחן מהירות עיבוד, מעקב וסריקה חזותית, תיאום ויזו
מוטורי, קשב מתמשך ומתמקד, זיכרון לטווח קצר, גמישות קוגניטיבית ויכולת ללמוד
משימה חדשה. במבוגרים, מבחן זה מושפע
בעיקר ממהירות תפיסתית וגרפו מוטורית ומיעילות הסריקה החזותית, בעוד שהזיכרון
לטווח קצר תורם תרומה צנועה לביצוע. בילדים, מבחן זה בוחן את מהירות התגובה.
מבחן קידוד נחשב לדורש משאבים רבים
- זיכרון, מעקב חזותי, כישורים תפיסתיים- מוטורים, ועבודה מהירה. הבדלי גיל בביצוע במבחן קידוד עשויים לשקף את הבשלות
הנדרשת לאינטגרציה יעילה של כל הכישורים הללו. במבחנים אחרים שבודקים קשב מתמשך, מוצאים דפוס
של שיפור מהיר עד גיל 10, ושיפור איטי יותר מעל גיל זה.
מעבר לעניין הבשלות, השפעה משנית על הביצוע במבחני קידוד ו - CANCELLATION נובעת מנסיון בית ספרי. מבחני קידוד ו – CANCELLATION, עם הדרישות שלהם לסריקה שיטתית, דומים
לפעילויות למידה בכיתה (למשל, קריאה, כתיבה, העתקה מהלוח) יותר מאשר שני המבחנים
האחרים. כך, נסיון בית ספרי עשוי לבוא
לידי ביטוי רב יותר בביצוע של מבחני קשב ספציפיים אלה מאשר באחרים. שלא כמו מבחן TMT, מבחן ה – CANCELLATION דורש סריקה רצפית בקווים אופקיים, בדומה למה
שנדרש לקריאה ולכתיבה.
Subscribe to:
Posts (Atom)



