מבחן הוודקוק ג'ונסון 5

 

 

בפברואר 2025, בעת שהיינו עסוקים במלחמה, יצא מבחן הוודקוק 5 במהדורה שרובה ממוחשבת. הבוחן עובד עם מחשב, הילד עובד עם טאבלט, ויש גם חוברת עבודה לילד, בעיקר עבור מבחנים שבודקים קריאה, כתיבה וחשבון (נזכור, שמבחני משכל אמריקנים כוללים בטריה של מבחנים קוגניטיבים ובטריה של מבחני הישג). הטאבלט והמחשב מתקשרים זה עם זה במהלך העברת הבחינה, כך שהבוחן יכול, למשל, להצביע על חלקים בגירוי שמוצג על מסך המחשב שלו, והילד יראה היכן הבוחן מצביע על מסך הטאבלט שלו.

חלק מההנחיות המסובכות מועבר לילד בוידאו. המיחשוב משחרר את הפסיכולוג מדאגה לדברים כמו נקודות התחלה ועצירה ומאפשר לו להיות פנוי יותר אל הילד הנבדק. מכיוון שהעברת המבחן דורשת תשומת לב לפרטים רבים, טעויות העברה הן די נפוצות. ההעברה הממוחשבת מונעת הרבה מהטעויות.  לדברי מחברי המבחן, הילדים נהנים מהאינטראקציה עם הטאבלט. כמובן שהמבחן הרבה פחות כבד, וקל יותר לעדכן אותו.

המבחן ניתן גם להעברה מרחוק, כאשר הבוחן והילד נמצאים במקומות שונים לחלוטין. אך הנורמות נעשו על העברה בה הבוחן והילד יושבים זה לצד זה.

התוכנה מאפשרת לפסיכולוג לבחור מראש אילו תתי מבחנים הילד יעבור. לאחר הבחירה, התוכנה מציגה לפסיכולוג את הזמן הכולל שיידרש כדי להעביר את כל המבחנים שנבחרו, ובמהלך הפגישה, התוכנה מציגה לילד את תתי המבחנים שנבחרו בזה אחר זה.  

מעבר למיחשוב, המבחן עבר מספר שינויים מעניינים מבחינה תיאורטית. לכן, למרות שאין לנו סיכוי להשתמש בו בעתיד הקרוב, כדאי להכיר אותו.

רמת המשכל הכללית נבדקת באמצעות שמונה מבחנים: אוצר מילים (ידע מגובש), מטריצות (יכולת פלואידית), עיבוד מרחבי (עיבוד חזותי), זכירת סיפור (יעילות למידה), שטף סמנטי (שטף שליפה), קשב מילולי (קיבולת זיכרון עבודה), התאמה חזותית (מהירות עיבוד) ואנלוגיות מילוליות (ידע מגובש ויכולת פלואידית).

שימו לב, שאף מבחן שבודק עיבוד שמיעתי אינו בודק את רמת המשכל הכללית! הסיבות לשינוי זה אינן משכנעות לדעתי. סיבה אחת היא שתחום העיבוד השמיעתי לא נחקר מספיק כיכולת של המשכל. סיבה שניה היא שהנמכה בעיבוד שמיעתי מנמיכה את רמת המשכל הכללית. ניתן לטעון כך לגבי כל יכולת. למרות שעיבוד שמיעתי אינו בודק את רמת המשכל הכללית, כמות המבחנים שבודקים עיבוד שמיעתי גדלה, וניתן לקבל מדד של יכולת העיבוד השמיעתי.

מלבד רמת המשכל הכללית, המבחן בודק שמונה יכולות CHC רחבות (ידע מגובש, יכולת פלואידית, עיבוד חזותי, עיבוד שמיעתי יעלות למידה, שטף שליפה, קיבולת זיכרון עבודה ומהירות עיבוד) באמצעות שני מבחנים לכל יכולת. חלק מהמבחנים שאנו מכירים כבר אינם משמשים כמדדים עיקריים של היכולות הרחבות אך עדיין קיימים כמבחנים שניתן להוסיף.

הוספתי הסברים לשינויים ותיאורים של המבחנים החדשים, כאשר מצאתי כאלה:

ידע מגובש נבדק על ידי מבחן אוצר מילים ומבחן אנלוגיות מילוליות (מבחן 1ד). מקגרו מציין ממצא שהיה כבר ידוע לנו, שמבחן ידע כללי נשען מאד חזק על אוצר מילים ולמעשה בודק אותו. לכן, כדי להימנע מכפילות, מבחן זה עבר לבטרית המבחנים הנוספים.

היכולת הפלואידית נבדקת על ידי מבחן מטריצות ומבחן אנליזה סינתזה. גם מבחן אנלוגיות מילוליות (מבחן 1ד) בודק את היכולת הפלואידית (וכן את הידע המגובש). מבחן יצירת כללים דורש הנחיות מילוליות מורכבות ולכן עלול להיפגע אצל ילדים עם קשיים בשפה או שאינם שולטים בשפה. המבחן דורש גם יכולת להפיק תועלת ממשוב. מבחן סדרות מספרים מושפע גם מידע חשבוני. לעומת זאת, מבחן מטריצות אינו טעון בשפה, אינו כולל משוב ומושפע (אולי) פחות מידע מוקדם. לכן מבחן יצירת כללים ומבחן סדרות מספרים הועברו לבטרית המבחנים הנוספים שבודקים את היכולת הפלואידית.

העיבוד החזותי נבדק על ידי מבחן עיבוד מרחבי ומבחן סיבוב עצמים. מבחן זיהוי ציורים לא קיים יותר בוודקוק. מקגרו טוען שבמחקרים על מבחן הוודקוק3, בו אנו משתמשים, מבחן זיהוי ציורים התגלה כסמן חלש של העיבוד החזותי. נשים לב, שהיכולת הרחבה עיבוד חזותי נמדדת באופן צר, באמצעות שני מבחנים שבודקים את היכולת הצרה ויזואליזציה. מקגרו מסביר שהדבר נעשה מכיוון שויזואליזציה היא הלב של העיבוד החזותי, ומכיוון שהמחברים החליטו להעדיף מבחנים מורכבים על פני מבחנים פשוטים יותר שבודקים את היכולת הרחבה באופן רחב יותר.

העיבוד השמיעתי נבדק על ידי המבחנים מיזוג צלילים וסגמנטציה.

יעילות בלמידה נבדקת על ידי מבחן זכירת סיפור ועל ידי מבחן הבנת סיפור (הילד מאזין לסיפור ומשיב על שאלות עליו). כך, יעילות בלמידה בודקת יכולת ללמוד ולשלוף מידע בעל משמעות סמנטית, שזו למעשה יכולת צרה, אך משמעותית מאד ללמידה בבי"ס. מבחן למידה חזותית שמיעתית אינו מסווג יותר ליעילות בלמידה! מקגרו מסביר שבניתוח גורמים של מבחן וודקוק5 התברר שהוא לא בודק יעילות למידה, אלא יכולת פלואידית ועיבוד חזותי, עד כמה שזה נשמע מוזר. המבחן עבר לבטרית המבחנים הנוספים.

שטף שליפה נבדק על ידי מבחן שטף סמנטי ועל ידי מבחן שטף פונמי.

קיבולת זיכרון העבודה נבדקת על ידי מבחן קשב ורבלי ומבחן זכירת ספרות לאחור.

מהירות עיבוד נבדקת על ידי מבחן התאמה חזותית של מספרים ומבחן התאמה חזותית של רצפי אותיות.

מבחנים נוספים שקיימים בבטרית המבחנים הקוגניטיבים:

ידע מגובש: ידיעות כלליות, אוצר מילים על פי תמונה, הבנה.  

יכולת פלואידית: יצירת כללים, סדרות מספרים, למידה חזותית שמיעתית ומבחן הבנת הנחיות.  

עיבוד חזותי: למידה חזותית שמיעתית (אולי בגלל היבטים של זיכרון אסוציאטיבי חזותי שיש במבחן, בו הילד לומד אסוציאציה, קישור, בין גירוי חזותי לגירוי שמיעתי), זיכרון עבודה חזותי (הילד רואה ריבועים מפוזרים באופן רנדומלי על פני המסך. בתוך חלק מהריבועים יש נקודות. הגירוי נעלם ומופיעה משימת הסחה קצרה. לאחר מכן מופיע מסך חדש עם אותם ריבועים כשכולם ריקים. הילד צריך לגעת בריבועים בהם היו קודם נקודות. מקגרו מדגים את המבחן באחד הסרטונים שפרטיו למטה, והוא די קשה), שיום מהיר של כמויות.

עיבוד שמיעתי: חזרה על מילות תפל, היפוך צלילים (האזן לצלילים במילה ראש: r-o-sh. אם נגיד את המילה ראש מהסוף להתחלה, איזו מילה נקבל? והתשובה היא שור), שיום מהיר של פונמות, השמטת צלילים, החלפת צלילים (החלף את הצליל ל במילה "כלב" בצליל ש. מה המילה שמתקבלת? והתשובה היא "קשב". מקגרו מציין שהביצוע במבחן מגיע לשיאו בגיל 12, ולאחר מכן אין שיפור בביצוע עם העליה בגיל).

שטף שליפה: שיום מהיר של עצמים, שיום מהיר של אותיות, שיום מהיר של פונמות, שיום מהיר של ספרות. מקגרו מציין, שבניתוח גורמים מבחני שיום מהיר מודדים יותר מהירות עיבוד מאשר שטף שליפה. לכן הם כלולים גם במבחנים הנוספים המודדים מהירות עיבוד.

קיבולת זיכרון עבודה: זיכרון עבודה חזותי, חזרה על מילות תפל, זכירת חיות ומספרים, הבנת הנחיות.   

מהירות עיבוד: מחיקת סמלים (זהו מבחן דמוי סטרופ, בו הילד רואה דף עמוס בעיגולים, משולשים וכוכבים בצבעים שונים. הוא צריך לגעת בכל הגירויים שאינם גירוי המטרה, למשל משולש כחול, כמה שיותר מהר. לעתים יש שלוש מטרות, למשל משולש כחול, כוכב ורוד ועיגול צהוב, ואז הילד צריך לגעת בכל הגירויים שאינם אחת משלוש המטרות. מקגרו מדגים את המבחן באחד הסרטונים שקישוריהם מופיעים בסוף הפוסט הזה, והוא בהחלט דורש הרבה מאד אינהיביציה ובודק גם תפקודים ניהוליים ושליטה בקשב. המבחן מאפשר לראות שגיאות של השמטה, שמצביעות על קושי לשמור על הקשב, ושגיאות של הוספה, המעידות על קושי לעכב תגובה. שני סוגי השגיאות נלקחים בחשבון בציינון של המבחן. הציון מופחת יותר בשל שגיאות של הוספה מאשר של השמטה, כדי לשים דגש על אינהיביציה). מהירות עיבוד נבדקת גם על ידי מבחני השיום המהיר: שיום מהיר של עצמים, שיום מהיר של אותיות, שיום מהיר של ספרות, שיום מהיר של כמויות (הילד צריך לומר במהירות האפשרית כמה נקודות יש במקבצי נקודות המוצגים בפניו בצורה מסודרת, כמו בקוביה. המקבצים מכילים עד תשע נקודות). 

בטרית מבחני ההישג בודקת את הקריאה, הכתיבה והחשבון. מכיוון שהגבולות בין היכולות הקוגניטיביות ובינן לבין תחומי ההישג מטושטשים, חלק ממבחני ההישג בודקים גם יכולות קוגניטיביות.

כישורי קריאה בסיסיים נבדקים על ידי מבחן קריאת מילים בודדות ומבחן קריאת מילות תפל.

שטף קריאה נבדק על ידי מבחן שטף בקריאת משפטים ומבחן שטף בקריאת מילים (הילד קורא ארבע מילים וצריך לגעת בשתי מילים שהולכות ביחד. למשל,  הילד רואה את המילים עט, אדום, שועל, עפרון וצריך לגעת בעט ובעפרון). 

הבנת הנקרא נבדקת על ידי מבחן הבנת טקסט ומבחן הבנת פיסקאות (הילד קורא סיפורים קצרים בקריאה דמומה ומשיב על שאלות הבנה שהבוחן מקריא לו).

איות נבדק באמצעות מבחן איות ומבחן איות צלילים

הבעה בכתב נבדקת על ידי מבחן דגימות שפה כתובה (הילד מקבל מספר מילים וצריך לכתוב משפט הכולל אותן, או שהוא מקבל התחלה של משפט כתוב וצריך להמשיך אותו. המבחן מאפשר להתרשם מאיכות הכתב, איכות הדקדוק, אוצר המילים, ההבנה ויכולת ההבעה בכתב של הילדה), מבחן שטף בכתיבת משפטים (הילד כותב משפטים שמוכתבים לו. הצינון מבוסס על הדיוק בתוכן, איות ופיסוק), ומבחן שטף בכתיבת אותיות (הילד צריך לכתוב את הא-ב ולאחר מכן להעתיק אותו. נבדקת האוטומטיות בכתיבת האותיות, גורם שמשפיע מאד על יכולת הכתיבה ועל איכות ההבעה בכתב).

למעשה הבטריה הקוגניטיבית בצירוף בטרית מבחני ההישג מאפשרת לבצע כמה השוואות מעניינות: זכירת סיפור שהוקרא לילד לעומת זכירת סיפור שהילד קרא, הבנת סיפור שהוקרא לילד לעומת הבנת סיפור שהילד קרא, הבנת משפטים המושמעים לילד לעומת הבנת משפטים שהילד קרא, משפטים שהילד משלים בעל פה או מחבר בעל פה, לעומת משפטים שהילד משלים בכתב או מחבר בכתב, חזרה בעל פה על מילות תפל שהושמעו לילד לעומת קריאת מילות תפל.

מיומנויות חישוב נבדקות על ידי מבחן חישוב ומבחן שטף חשבוני.

תפיסת כמות נבדקת על ידי מבחן השוואה בין כמויות (איפה-מבין שתי אפשרויות-יש יותר קווים או עיגולים ובפריטים מתקדמים: איזה מספר גדול יותר)  ומבחן תפיסת כמות.

פתרון בעיות חשבוניות נבדק על ידי מבחן בעיות יישומיות ומבחן זיהוי בעיות חשבוניות (הילד מאזין לבעיות חשבוניות, וצריך לתאר מה חסר או שגוי בבעיה ומה צריך לתקן. למשל, הילד רואה תמונה של פיל וחתול והבוחן אומר: מרי ראתה תמונה של פיל ושל חתול, והתבקשה להצביע על החיה הגדולה יותר. היא הצביעה על החתול. מה לא בסדר?).

כחלק מבטרית מבחני ההישג, קיימים מבחנים שבודקים שפה דבורה, הבנת הנשמע, הבעה בעל פה ואוצר מילים. למשל, הילד רואה תמונה וצריך לומר משפט שלם שמתאר מה קורה בתמונה. במבחן אחר, הילד מוסיף משפט שחסר בסיפור.

 

התרשמותי הכללית: המיחשוב של המבחן מקסים ומתבקש. אבל כמות המדדים והאפשרויות השונות היא עצומה ומבלבלת, עד כדי כך שגיליתי אפילו סתירות קטנות בין המצגות של מחברי המבחן. נדרש לדעתי לבצע פישוט גדול של המבחן, שיכלול הרבה פחות מבחנים והרבה פחות מדדים, אך שכל מדד שישאר יהיה חזק מאד מבחינה סטטיסטית.

מקורות:

 

פרזנטציות של  ד"ר KATY GENSEKE, מנהלת פיתוח ומוצרים קלינים בחברת ריברסייד, המוציאה לאור של הוודקוק, ד"ר ERICA LAFORTE פרופ' באוניברסיטת נורתווסטרן, ד"ר NANCY MATHER שמפתחת את מבחני ההישג של מבחן הוודקוק וקאוין מקגרו, אחד מהמפתחים של ה – CHC ושל מבחן הוודקוק:

https://www.youtube.com/watch?v=w8nQq7qspnY

https://www.youtube.com/watch?v=MP2UocWrsIE

https://www.youtube.com/watch?v=uKckekQzqCA

https://www.youtube.com/watch?v=ohDhwi8t3Ic

https://www.youtube.com/watch?v=AHOX_mRE9FQ&t=1323s

LaForte, E.M., Dailey, D., & McGrew, K.S.(2025). WJ V Technical Abstract. Riverside Assessments, LLC.

https://info.riversideinsights.com/hubfs/Clinical%20-%20Sales%20and%20Services%20Collateral/WJ%20V/WJ%20V%20Technical%20Abstract.pdf?hsLang=en

 

CHC Theory Revised

כאן תמצאו סדרת שקופיות עם גרפיקה מאירת עיניים שמציגות את מחשבותיהם של קאוין מקגרו וג'ואל שניידר לגבי מודל ה – CHC.  סדרת השקופיות נכתבה ע"י שניידר ומקגרו במאי 2018. 

CHC Theory Revised: A Visual-Graphic Summary of Schneider and McGrew’s 2018 CHC Update Chapter 

Dr. Kevin S. McGrew, Director, Institute for Applied Psychometrics (IAP)

 Dr. W. Joel Schneider, Associate Professor, Temple University

http://www.iapsych.com/mindhubpub4.pdf

ראיון עם ד"ר קאוין מקגרו

https://youtu.be/EAikQVqvqnY

הראיון בוצע על ידי פסיכולוגיות חינוכיות.

קאוין מקגרו מציג חידושים בתאורית CHC:

9:39-15:15  שינויים ביכולת הרחבה זיכרון לטווח קצר – הפיכתה ליכולת הרחבה "קיבולת זיכרון העבודה".  שינויים ביכולת הרחבה "אחסון ושליפה לטווח ארוך" ופיצולה לשתי יכולות רחבות:  "יעילות למידה" ו – "שטף בשליפה" (ראו פירוט בפוסט הקודם). 

19:00-20:59  מודל אקרמן לקיבוץ היכולות  PPIK=PROCESS, PERSONALITY, INTERESTS AND KNOWLEDGE. .  המודל מתייחס לאינטליגנציה אצל מבוגרים (אך אני חושבת שכוחו יפה גם אצל צעירים) ומשלב בין תכונות אישיות לבין תהליכים קוגניטיבים.  המודל מרחיב את המקום של הידע המגובש ושל ידע המומחה שצובר האדם במהלך חייו במשכל (ומצמצם את המקום של היכולת הפלואידית).  אדם צובר ידע באמצעות השקעה של יכולות קוגניטיביות, יכולות רגשיות – אישיותיות ומשאבי מוטיוציה.  תחומי עניין ותכונות אישיות (למשל, פתיחות) מושפעות במידה מסוימת על ידי המשכל, ומצד שני משפיעות על המשכל, מכיוון שהן משפיעות על היכולת לצבור ידע ועל סוג הידע שצוברים.

ניתן להמשיג את יכולות ה – CHC באמצעות שני היבטים של מודל זה:

אינטליגנציה כידע – מערכות ידע נרכש (ידע מגובש, ידע מומחה, קריאה וכתיבה, יכולת כמותית)

אינטליגנציה כתהליך – תהליכים קוגניטיבים נשלטים ומאומצים.  מה שכהנמן ואחרים מכנים "מערכת מסוג 2":  יכולת פלואידית, זיכרון עבודה, עיבוד חזותי ושמיעתי, יעילות בלמידה (אני חושבת שעיבוד חזותי ושמיעתי לא בדיוק מתאימים כאן, כי הם בחלקם אוטומטים).

אינטליגנציה כתהליך  - בהיבט של מהירות ושטף.  מערכת מסוג 1.  תהליכים אוטומטים ומהירים:  שטף בשליפה, מהירות עיבוד וזמן תגובה.

21:40-24:13  חידושים תיאורטים בתחום העיבוד החזותי

בדרך כלל משימות של עיבוד חזותי בודקות את היכולת לבצע מניפולציות אלוצנטריות במידע חזותי.  כלומר, הצופה (הילד שמבצע את המבחן) נמצא במקום קבוע והוא עושה מניפולציות באובייקט – למשל מסובב אותו ברוטציה מנטלית.  זו בדיקה של היכולת המרחבית בסקאלה קטנה.

אבל יש מימד נוסף במשימות של עיבוד חזותי, מימד שעדיין לא נבדק במבחני משכל.  אלה משימות שבודקות יכולת מרחבית בסקאלה גדולה, ובודקות יכולת לבצע מניפולציות אגוצנטריות במידע חזותי מרחבי.  כלומר, האובייקטים קבועים והצופה (הילד שמבצע את המבחן) מסתובב סביבם.  נקודת המבט של הצופה משתנה ביחס לסביבה הרחבה והיחסים בין האובייקטים קבועים.  אלה משימות כמו למצוא דרך במבוך, הדורשות חוש כיוון ויכולת ניווט. 

מימד נוסף של משימות בתחום העיבוד החזותי הוא הבחנה בין משימות סטטיות לבין משימות דינמיות.  המבחנים בהם אנו משתמשים לבדיקת עיבוד חזותי (כמו קוביות או אפילו מבחן רוטציה בקוביות כפי שיהיה לנו במבחן הוודקוק) הם סטטים.  מבחנים דינמים בודקים את היכולת של הילד להעריך מתי אובייקט נע יגיע ליעד מסוים.  מבחנים אלה  קשורים ליכולת לתפוס כדור, לשחק במשחק וידאו, להיות פקח טיסה וכדומה. 

מבחנים שבודקים עיבוד חזותי באופן דינמי ואגוצנטרי יהיו מן הסתם מבחנים ממוחשבים, שיוכלו לכלול אובייקטים שנעים על המסך ומציאות וירטואלית.  מבחני משכל ממוחשבים יפתחו בפנינו מגוון של אפשרויות לבדיקה של כל מיני תכונות שלא יכלנו לבדוק עד כה.

26:45-31:30  קריטריונים ליכולות רחבות חדשות

כדי שיכולת רחבה מוצעת "תתקבל" לתאורית CHC גיבשו מקגרו ושניידר את הקריטריונים הבאים: 

ליכולת החדשה צריך להיות תחום תוכן מוגדר היטב.

ניתן למדוד אותה בעזרת מבחנים מגוונים ובעלי תוקף.

המבחנים חייבים לעזור לנבא קריטריון חשוב (בחיים האמיתיים) שלא ניתן לנבא בעזרת הכלים הקיימים.

היכולת החדשה חייבת להיות קשורה לתפקודים נוירולוגים ספציפים. 

היכולת החדשה חייבת להיות קשורה באופן הגיוני לפונקציות שהתפתחו אצל בני האדם כדי לעזור להם לשרוד ולהתרבות.

מקגרו מגלה שאינטליגנציה רגשית עומדת בקריטריונים הללו ולכן התקבלה כיכולת CHC חדשה!  מקגרו רומז על כך שהוא לא מאד אוהב את זה (אך לא מסביר למה).  באותה הזדמנות מקגרו קורא להקמה של צוות שיפתח את ה – CHC (בשונה מהמצב הנוכחי בו מי שמפתח את התאוריה הם בעצם הוא ושניידר...).

Kevin McGrew in a short video about WJ4!

  

In this five minute video Dr. Kevin McGrew talks about the WJ4 test that is currently being published.  McGrew  says, that one of the goals of the 4^th version was to increase the cognitive complexity of the tests.  One of the ways to do that is by increasing the working memory demands of tests. The test developers created tasks that require the performance of many simple tasks all at once.  These kinds of tasks increase working memory demands.  That's what caused Auditory ability to have the highest g loading in the WJ4.  McGrew also tells about his and his colleagues' efforts to strive to improve the CHC model which is supposed to be an evolving model.

https://www.youtube.com/watch?v=QIubobDwTmA

The video is nice, but those who want to delve deeper should watch this presentation in which McGrew presents the WJ4 changes elaborately.

http://www.slideshare.net/iapsych/wj-iv-nasp-2014-workshop-cognitive-and-oral-language-batteries-by-dr-kevin-mcgrew

קאוין מקגרו בסרטון על הוודקוק ג'ונסון 4

הנה סרטון קצר של חמש דקות בו קאוין מקגרו מדבר על מבחן 4WJ  שיוצא בימים אלה לשוק.  מקגרו מספר, שאחת המטרות של גירסה 4 היא להגדיל את המורכבות הקוגניטיבית של המבחנים השונים, בין השאר באמצעות העמסה על זיכרון העבודה.  כך יצרו המפתחים משימות שדורשות לבצע הרבה פעולות פשוטות בעת ובעונה אחת.  בצורה כזו נוצרת העמסה על זיכרון העבודה.  כך נהגו במבחני העיבוד השמיעתי וזה מה שגרם לעיבוד השמיעתי להיות היכולת הטעונה ביותר ב – g במבחן הוודקוק 4.  מקגרו גם מספר בסרטון על החתירה הבלתי פוסקת שלו ושל חבריו לשפר את מודל ה – CHC , החורת על דגלו להיות מודל דינמי ומתפתח.

https://www.youtube.com/watch?v=QIubobDwTmA

הסרטון נחמד, אך מי שרוצה להעמיק עוד קצת מוזמן למצגת זו בה מקגרו מציג את השינויים בוודקוק 4 באופן מפורט יותר.

http://www.slideshare.net/iapsych/wj-iv-nasp-2014-workshop-cognitive-and-oral-language-batteries-by-dr-kevin-mcgrew