The Flynn Effect and IQ Disparities Among Races, Ethnicities, and Nations: Are There Common Links?

Connecting the Flynn Effect to racial, ethnic, and national disparities in IQ

By Scott Barry Kaufman

https://www.psychologytoday.com/us/blog/beautiful-minds/201008/the-flynn-effect-and-iq-disparities-among-races-ethnicities-and-nations

 …The importance of being able to read for performance on an IQ test cannot be understated. Instead of measuring ‘intelligence' in an illiterate test-taker, the test is measuring that person's inability to read. While ‘intelligence' may certainly influence an individual's ability to read, society has a lot of influence on how many inhabitants even get the chance to read in the first place regardless of the intelligence level of any single individual. Therefore, reading skills may exert important effects on particular races and nationalities that have historically undergone much discrimination and as a result, limited opportunity for literacy development.

…Psychologist  David Marks systematically analyzed the association between literacy skills and IQ across time, nationality, and race (Marks, 2010)…He found that the higher the literacy rate of a population, the higher that population's mean IQ, and the higher that population's mean IQ, the higher the literacy rate of that population. When literacy rates declined, mean IQ also declined. Marks also found evidence for unequal improvements across the entire IQ spectrum: the greatest effects of increased literacy rates were on those in the lower half of the IQ distribution.

…It should also be noted that Mark's findings only speak to populations (not individuals) and do not say much about causation. The findings can only definitively say that some not-yet-identified variable is causing both literacy and IQ scores to change. To really test for causation, future experimental studies should be conducted to look at the effect of literacy intervention on IQ scores in comparison with a control group not receiving literacy intervention and should also investigate intervening variables that affect both literacy and IQ. Still, the result that population level literacy changes with population IQ is suggestive that increased literacy is causing increased IQ.

…The Marks study suggests a crucial environmental factor is literacy. If this is so, then interventions that increase literacy will also narrow the IQ gap found between different races and nationalities.

More about the dual process theory of reasoning

Intelligence and the Cognitive Unconscious. Scott Barry Kaufman

http://www.scottbarrykaufman.com/wp-content/uploads/2011/06/Kaufman-2011.pdf

This is an interesting chapter written by Scott Barry Kaufman about the dual process theory of reasoning.  Kaufman is one of the developers of this theory.  The theory is thought provoking and is relevant to what we  psychologists do and don't assess when we assess children.

The theory is based upon a distinction between two kinds of processes or systems.  In the table below I gathered features of both systems.  The information in the table gives us a preliminary picture about the nature of these systems:

System/process 2/B	System/process 1/A
Slow information processing	Fast  information processing
Can de-contextualize task representations and generalize from the specific context	Influenced by context
Abstract reasoning and meta-reasoning (the ability to reason about reason)	Concrete
A system that is evolutionarily new, and is found only in humans.	Influenced by biology.  A system that is found in animals as well.  A system that is evolutionarily old.
Uses information to change behavior and plan for the future.	Influenced by past experience.
	Helps to integrate new stimuli and knowledge into existing knowledge structures.
Activated when reasoning in the existing routes is not sufficient, and new reasoning is required.  Can inhibit system 1.  Includes executive functions (changing behavior according to feedback, cognitive inhibition and mental flexibility).	The default mode of reasoning – thinking in existing structures and routes.
Limited by working memory capacity and by processing speed.  Requires effort and attention.	Not limited by working memory capacity and by processing speed.  Does not require effort or attention.
Correlated with g.  individual differences in system 2 are related to individual differences in g.	Not correlated with g.
More affected by aging than system 1.
Reasonable.  Activated when intuition contradicts reason.	Intuitive
Controlled	Spontaneous
Conscious	Unconscious (can also be conscious, like when daydreaming).
Rule based	Associative
One central process	A set of autonomic systems that are partly innate and partly acquired through practice.  Is related to specific modules of information processing, like three dimensional processing, syntax processing, phonological processing and theory of mind.
Explicit	Implicit

The model assumes that the two processes are working  together harmoniously and in constant interaction, although they sometimes compete.  Both kinds of processes are conducive to intelligent behavior.  Different strategies along the continuum between pure intuition and a cold rational analysis will be applied in different decision making circumstances. The dual process theory does not place any of the two systems as more important than the other.  What's important is the ability to flexibly move between cognition modes according to task demands.

Controlled processes can rely on automatic processes, for example selective attention processes.  Controlled processes can inhibit automatic processes, when it's needed.  Automatic processes supply content to controlled processes.

It is argued, that decisions about relatively simple matters (like choosing which question to answer on a test based on one's knowledge) are made better with process 2 reasoning.  Decisions about relatively complex matters (like where to live, whom to marry, which career to choose, and also dealing with everyday social situations) are better made with process 1 reasoning.

Experts acquire knowledge that enables them to make fast, intuitive and efficient decisions (system 1), while beginners in the same field rely more on effortful reasoning (system 2).

There are individual differences in the ability and the tendency to engage in system 1 or system 2 reasoning.  Since cognitive abilities are not static but change through the life course, the more a person engages in a specific mode of thought, the better he will be in this mode of thought, and the more he will want to engage in it. 

Creativity and latent inhibition – in daily life it is important to distinguish automatically between stimuli that are relevant or irrelevant to the task at hand, and to filter out irrelevant information.  This is latent inhibition.  Apparently, people who have lowered latent inhibition have a higher chance of seeing and creating connections that others don't see.  This ability, combined with a high g, can lead to creative achievement.  As far as I understand, we are talking here about a lowered ability of system 2 to inhibit system 1.

The creative process begins with conscious thinking about a problem, and then unconscious work, and later, if there is insight, another phase of conscious work.  The creative process involves both systems.

עוד על התאוריה הדואלית של החשיבה

Intelligence and the Cognitive Unconscious. Scott Barry Kaufman

http://www.scottbarrykaufman.com/wp-content/uploads/2011/06/Kaufman-2011.pdf

 מאמר/ פרק מעניין מאד שכתב סקוט בארי קאופמן על התאוריה הדואלית של החשיבה, שהוא אחד

 ממפתחיה.  התאוריה הזו מעניינת מאד בגלל המבט שלה על המשכל.  היא מעוררת מחשבה לגבי מה אנו כפסיכולוגים בודקים ומה אנו לא בודקים כאשר אנו מאבחנים ילדים.

התאוריה מושתתת על הבחנה בין שני סוגי תהליכי עיבוד או מערכות.  ריכזתי בטבלה למטה מאפיינים של 

שתי המערכות.  

המידע בטבלה נותן לנו תמונה ראשונית על מהותן של מערכות אלה:

תהליכים/מערכת מסוג  2 / ב / B	תהליכים/מערכת מסוג 1 / א / A
עיבוד מידע איטי	עיבוד מידע מהיר
יכולה להפוך ייצוגים של משימות לנטולי הקשר, להכליל מעבר להקשר הספציפי.	מושפעת מהקשר
חשיבה מופשטת ומטא-חשיבה (יכולת לחשוב על החשיבה)	קונקרטית
מערכת חדשה מבחינה אבולוציונית.  נמצאת רק אצל בני אדם.	מושפעת מביולוגיה.  מערכת שנמצאת גם אצל חיות.  מערכת קדומה מבחינה אבולוציונית.
משתמשת במידע כדי לשנות התנהגות ולתכנן לעתיד.	מושפעת מנסיון העבר.
	עוזרת בהטמעה של ידע וגירויים חדשים לתוך מבני ידע קיימים.
נכנסת לפעולה כאשר חשיבה בערוצים הקיימים לא נותנת פתרון, וכאשר נדרשת חשיבה חדשה.  יכולה לעשות אינהיביציה למערכת מסוג 1.  כוללת תפקודים ניהוליים (שינוי התנהגות בהתאם למשוב, אינהיביציה קוגניטיבית וגמישות מנטלית).	"ברירת המחדל" של החשיבה  - חשיבה במבנים ובערוצים קיימים.
מוגבלת על ידי זיכרון העבודה ומהירות העיבוד.  דורשת מאמץ והשקעה של קשב.	אינה מוגבלת על ידי זיכרון העבודה ומהירות העיבוד, אינה דורשת מאמץ או השקעה של קשב.
נמצאת במתאם עם רמת המשכל הפסיכומטרית הנמדדת.  הבדלים בינאישיים במערכת 2 קשורים להבדלים בינאישיים ברמת המשכל הכללית.	אינה נמצאת במתאם עם רמת המשכל הפסיכומטרית.
נפגעת יותר ממערכת 1 בזיקנה.
הגיונית.  נכנסת לפעולה כאשר האינטואיציות נוגדות את ההגיון.	אינטואיטיבית
נשלטת	ספונטנית
מודעת	לא מודעת (יכולה גם להיות מודעת, כמו למשל בעת חלימה בהקיץ)
מבוססת כללים	אסוציאטיבית
מערכת אחת מרכזית.	סט של מערכות אוטונומיות שחלקן מולדות וחלקן נרכשות באמצעות תירגול.  קשור למודולות ספציפיות לעיבוד מידע, כמו תפיסה של מרחב תלת מימדי, הבנת תחביר, קידוד פונולוגי, ו – THEORY OF MIND
אקספליציטית	אימפליציטית

 המודל מניח ששתי המערכות עובדות ביחד בדרך כלל בהרמוניה ומתוך אינטראקציה מתמדת, אם כי לעתים הן מתחרות זו בזו.  שני סוגי התהליכים תורמים ביחד להתנהגות אינטליגנטית.  מצבים שונים של קבלת החלטות ישענו על אסטרטגיות שונות על פני הרצף שבין אינטואיציה טהורה וניתוח רציונלי קר.  התאוריה הדואלית אינה מציבה אף אחת משתי המערכות כחשובה יותר מהשניה.  מה שחשוב זו היכולת לעבור בגמישות בין אופני קוגניציה בהתאם לדרישות המשימה. 

התהליכים הנשלטים נשענים גם על תהליכים אוטומטים, למשל תהליכים קשב סלקטיבי.  התהליכים הנשלטים יכולים לעשות אינהיביציה לתהליכים האוטומטים, כאשר זה נדרש.  התהליכים האוטומטים מספקים תוכן לתהליכי העיבוד המודעים.

יש טענה, שהחלטות על עניינים פשוטים יחסית (למשל, על איזו שאלה לבחור להשיב במבחן בהתבסס על הידע שיש לי) נעשות טוב יותר באמצעות חשיבה מסוג מערכת 2, בעוד שהחלטות על דברים מורכבים (היכן לגור, עם מי להתחתן, באיזו קריירה לבחור, וגם התמודדות במצבים חברתיים יומיומיים) נעשות טוב יותר באמצעות מערכת 1.    

בהיבט אחר, מומחים רוכשים ידע שמאפשר להם לקבל החלטות מהירות , אינטואיטיביות ויעילות (מערכת 1), בעוד שמתחילים באותו תחום צריכים להישען יותר על חשיבה מאומצת ומכוונת (מערכת 2). 

יש הבדלים בין אנשים ביכולת ובנטיה לעסוק בתהליכי חשיבה מסוג 1 או מסוג 2.  מכיוון שהיכולות הקוגניטיביות אינן סטטיות אלא משתנות במהלך החיים, ככל שאדם עוסק יותר בצורת חשיבה מסוימת, כך 

הוא יפתח יותר כישורים בסוג חשיבה זה, ואז גם ירצה יותר לעסוק בזה.  

יצירתיות ואינהיביציה לטנטית (סמויה) – חשוב בחיי היומיום להבחין באופן אוטומטי בין גירויים רלוונטים 

לבלתי רלוונטים למה שאנו עוסקים בו, ולא לאפשר למידע לא רלוונטי להיכנס למודעות שלנו.  זו היכולת לבצע אינהיביציה סמויה.   מסתבר, שדווקא כאשר אדם יכול לחסום פחות טוב אסוציאציות וגירויים חיצוניים שמסיחים את דעתו בעת ביצוע המשימה, כלומר כאשר האינהיביציה הלטנטית שלו מופחתת,  יש לו סיכוי רב יותר לתפוס וליצור קישורים שאחרים לא רואים.  היכולת הזו, בשילוב עם רמת משכל גבוהה, יכולה להוביל להישגים יצירתיים.  למיטב הבנתי, מדובר כאן על יכולת מופחתת לבצע באמצעות מערכת 2 אינהיביציה על מערכת 1.

התהליך היצירתי מתחיל בחשיבה מודעת על בעיה, לאחר מכן עבודה לא מודעת, ולאחר מכן, אם יש תובנה, שלב נוסף של עבודה מודעת.  כלומר, הוא מערב את שתי המערכות. 

Scott Barry Kaufman - creativity and the brain

 הרצאה מעניינת של הפסיכולוג הקוגניטיבי סקוט בארי קאופמן על יצירתיות והמוח

An interesting lecture by cognitive psychologist Scott Barry Kaufman about creativity and the brain

https://www.youtube.com/watch?v=zpWLZntADdI

וכאן סיפורו האישי המרגש ומעורר ההשראה של קאופמן, שלמד בחינוך המיוחד עד כיתה ט' – עד שאחת המורות ראתה אותו והאמינה בו.  קאופמן חזר לחינוך הרגיל והחל את דרכו להיות חוקר בתחום היצירתיות. 

And here is  Kaufman's  moving and inspiring  personal story.  He studied in special education until in 9^th grade one of the teachers saw him and believed in him.  He returned to a regular classroom and began his journey to be a creativity scholar.

https://www.youtube.com/watch?v=HQ6fW_GDEpA