השפעת מערכות ה - PASS על תפקודים של ילד

השפעת מערכות ה - PASS על תפקודים של ילד 

זהו חלק שלישי בסדרה של פוסטים שמציגה את מודל ה - PASS.

החלק הראשון  מתייחס למערכת האמונות של פסיכולוגים וקליינטים על משכל ומבחני משכל ונמצא כאן.    

החלק השני, שנמצא כאן, מתייחס לתאוריות על משכל ומציג את תאורית ה – PASS.

בתאורית ה – PASS יש שני דגשים חשובים:

1.       דגש על תהליך העיבוד ולא על האופנות (MODALITY).

עיבוד סימולטני יכול להיעשות הן עם גירויים חזותיים והן עם גירויים מילוליים.  למשל, הבנת הנקרא דורשת עיבוד סימולטני (כדי לחבר את האלמנטים השונים בטקסט וליצור מהם תמונה שלמה).  אבל העיבוד הסימולטני נערך על גירוי מילולי, שהוא רצפי במהותו (אמנם הטקסט הכתוב הוא חזותי אבל התוכן הוא שפתי).

באותו אופן, גם עיבוד סדרתי יכול להיעשות הן עם גירויים חזותיים והן עם גירויים מילוליים.  למשל, במבחן "תנועות יד" מתוך מבחן הקאופמן הילד צריך לחזור על רצף תנועות יד שאנו עושים.  תהליך העיבוד כאן הוא סדרתי אך הגירוי הוא חזותי. 

2.       דגש על תהליך העיבוד ולא על המבחן.

אמנם קיימים במבחן הקאופמן ובמבחן CAS תת מבחנים שממופים לעיבוד סדרתי ותת מבחנים אחרים שממופים לעיבוד סימולטני, אבל מפתחי התאוריה מדגישים את החשיבות שבהסתכלות על תהליך העבודה של הילד עם המבחן ולא רק על המיפוי שלו.

הילד יכול לעבוד באופן רצפי במשימות "סימולטניות".  לדוגמה, במבחן הרכבת עצמים יש ילדים שאינם רואים מה יהיה האובייקט השלם שיתקבל.  הם עובדים תוך התמקדות בפרטים, מתאימים חלק לחלק לפי קווי המתאר, ורק כשהאובייקט מורכב הם רואים לפתע מה הוא.  כך, הם מבצעים את המשימה הזו, ש"מזמנת" עיבוד סימולטני, באופן רצפי/סדרתי.

גם מבחן RCFT "מזמין" עיבוד סימולנטי, בו האדם מבחין בין האלמנטים המרכזיים והשוליים בגירוי ומעתיק אותו מתוך הבחנה זו.  אולם יש ילדים שעובדים במבחן באופן סדרתי, ומעתיקים את הגירוי משמאל לימין, למשל. 

הילד יכול לעבוד באופן סימולטני במשימות "רצפיות".  למשל, מבחן REY – AVLT "מזמין" תהליך עיבוד רצפי.  אך יש ילדים שיבצעו אותו באמצעות יצירת מקבצים של מלים בעלות מרכיב סמנטי משותף (למשל, מלים שקשורות לבית ספר).

במקרים בהם הילד עובד באופן שונה מסגנון העבודה שהמבחן "מזמן", התוצר עלול להיות לא אופטימלי, או שעשוי להיות תוצר טוב, אך הוא יתקבל במחיר של זמן ואנרגיה.  לכן חשובה הסתכלות איכותנית על תהליך העבודה של הילד עם המבחן ולא רק הסתכלות בתוצר הסופי.  הסתכלות על התהליך מאפשרת לנו לראות חוזקות או קשיים בתהליכים רצפיים או סימולטנים.

***

שון קרול טוען, שתאוריות שונות יכולות להיות נכונות בעת ובעונה אחת, כל תאוריה נכונה בתחום היישומי שלה.  לכן חשוב פחות לשאול איזו תאוריה יותר נכונה, אלא איזו תאוריה היא יותר שימושית. 

אנו משתמשים בתאוריות על משכל כאשר אנו עובדים עם מודל העבודה שלנו, אותו אציג הפעם עם דוגמאות מתאורית ה - PASS.   המודל מכיל שלושה מרכיבים:  היכולות הקוגניטיביות, היכולות הרגשיות והתפקוד של הילד:  תפקודו הכללי בבית הספר, תפקודו בקריאה, כתיבה וחשבון ותפקודו במישור החברתי והרגשי.

כשאנו עובדים עם המודל, אנו חותרים להסביר כיצד היכולות הקוגניטיביות משפיעות על התפקוד של הילד, כיצד היכולות הרגשיות משפיעות על התפקוד של הילד, כיצד היכולות הקוגניטיביות משפיעות על היכולות הרגשיות, וכיצד היכולות הרגשיות משפיעות על היכולות הקוגניטיביות.

לדוגמה, כאשר יש לילד הנמכה במערכת התכנון, הוא יתקשה לתכנן סדר עדיפויות בהכנת שיעורי בית, ויתקשה להפעיל בקרה על תהליך עבודתו.  כך מערכת התכנון תשפיע על תפקודו הלימודי.  איך היא תשפיע על תפקודו החברתי והרגשי?  כשמערכת התכנון נמוכה, עשוי להיות לילד קושי לדחות סיפוקים ולשלוט בדחפים, ועשוי להיות לו קושי להגיב בגמישות לשינויים. 

כדוגמה להשפעת הקוגניציה על העולם הרגשי, נוכל לחשוב על מצב בו יש לילד פגיעה בעיבוד הסימולטני.  פגיעה כזו עלולה לפגום ביכולת שלו להבין שפת גוף וניואנסים במצבים חברתיים, וביכולת שלו לתפוס מצב חברתי מכמה נקודות מבט בו זמנית.  ילד עם פגיעה בעיבוד הרצפי, לעומת זאת, עלול לתפוס את העולם ככאוטי, כמפתיע.  הוא יתקשה לצפות את הדבר הבא, גם כשהוא שגרתי, והחוויה שלו תהיה רצופת קטיעות. 

כדוגמה להשפעה של היכולות הרגשיות על הקוגניציה נוכל לחשוב על מצב מתמשך של   Stress  שעלול לגרום לפגיעה במערכות הקשב והתכנון. 

כעת נפעיל את מודל העבודה שלנו על תחום הקריאה, ונראה את הקשר בין מערכות ה – PASS השונות לבין קריאה.   (לחצו על השקופית להגדלה)

מערכת התכנון קשורה להבנת הנקרא.  היא מאפשרת אינטגרציה של מידע ושל רעיונות בזמן הקריאה, תוך בקרה ושליטה בקשב.  היא קשורה גם להבעה בכתב, בהיבט של תכנון המבע, אירגון, בקרה על תהליך הכתיבה ואינטגרציה של הרעיונות המובעים בכתב.

מערכת הקשב מסייעת לנו לעשות אינהיביציה להסחות במהלך הקריאה, ולהתרכז בנקרא לאורך זמן. 

מערכת העיבוד הסימולטני מאפשרת קריאה גלובלית אוטומטית של מלים בודדות.  היא מאפשרת לנו לעבד דקדוק ברמה של מלה בודדת (להבין כיצד החלקים השונים של המלה "התלבשתי" למשל משתלבים זה בזה ליצירת המשמעות השלמה), והיא מאפשרת לנו לעבד דקדוק ברמת הבנת קשרים ויחסים בין מלים.  גם מערכת העיבוד הסימולטני מסייעת לנו להבין את הנקרא.

מערכת העיבוד הרצפי מאפשרת לנו לרכוש את רצף האותיות, לפענח מלים בודדות בקריאה מצרפת (אות אות), לקרוא מלות תפל, להפיק ולהבין תחביר (בו רצף המלים במשפט משפיע על המשמעות), ולאיית.

מנקודת מבט של תאורית ה – PASS, ילד שמתקשה לדייק בפענוח מלים בודדות עלול לעשות זאת בשל הנמכה בעיבוד רצפי.  אם אכן נמצא הנמכה כזו, נוכל להמליץ, למשל, להפוך את המשימה לסימולטנית:  ללמד את הילד לקרוא מלים שלמות באמצעות הברקה.

מנקודת מבט של מודל CHC , ילד שמתקשה לדייק בפענוח מלים בודדות עלול לעשות זאת בשל הנמכה בשיום מהיר, למשל.  שיום מהיר שייך לאחסון ושליפה לטווח ארוך והוא קשור ליכולת לחבר בין צליל לסמל.  אם אכן נמצא הנמכה כזו, נוכל להמליץ, למשל לעבוד עם תומכי זיכרון.

אילו קווי דמיון ושוני ניתן למצוא בין מודל ה – PASS לבין מודל CHC?

יש הבדל בין המודלים במקום של הקשב:  במודל ה – PASS הקשב נחשב לחלק מהמשכל (ופסיכולוגים רבים יסכימו לראיה זו).  במודל CHC הקשב אינו חלק מהמשכל.

הבדל נוסף הוא במקום של תחומי ההישג:  כפי שראינו קודם, מודל ה – PASS מדגיש את תהליך העיבוד ולא את התוכן.  במודל CHC קיימות מספר יכולות רחבות המתייחסות לתכנים הנלמדים בלמידה פורמלית.  קריאה, כתיבה וחשבון הם חלק מהמשכל ב – CHC אך לא ב – PASS.    גם ידע מגובש נתפס ב – PASS כתוצר של הפעלת תהליכי עיבוד ולא כחלק מהמשכל.  יש לכך השלכות על עבודה דיאגנוסטית עם ילדים בעלי שוני תרבותי.  מבחן משכל שלא כולל תחומי הישג שנשענים על למידה פורמלית יכול להיות מבחן הוגן יותר תרבותית.  ואכן מבחן הקאופמן מתהדר בכך שההבדלים בין קבוצות מיעוט לבין הקבוצה הדומיננטית הם נמוכים יותר בו.      

דבר אחרון, ב – PASS מושם דגש על תפקודים ניהוליים כמערכת נפרדת (מערכת התכנון).  ב – CHC תפקודים ניהוליים הם חלק מהיכולת הפלואידית.

שתי התאוריות רואות את המשכל כנמצא בתוך המוח.

וכאן אנו מגיעים לחלק השלישי של ההרצאה, בו נפרוץ את גבולות המשכל ונוציא אותו (גם) אל מחוץ למוח.

נושא זה יוצג בחלק הרביעי.