ניתוח גורמים על ששה מבחני משכל תומך בשימוש במודל ה - CHC

Caemmerer, J. M., Keith, T. Z., & Reynolds, M. R. (2020). Beyond individual intelligence tests: Application of Cattell-Horn-Carroll Theory. Intelligence, 79, 101433.

החוקרים Caemmerer, Keith  & Reynolds ערכו ניתוח גורמים מאשש על ששה מבחני משכל שכללו ביחד 66 תת מבחנים, במטרה לבדוק האם תת המבחנים בודקים את יכולות ה – CHC הרחבות אותן הם אמורים לבדוק. 

נזכיר, שכאשר עורכים ניתוח גורמים מאשש, "כופים" על הנתונים את המבנה התיאורטי, במקרה זה מבנה של 7 יכולות CHC רחבות, ובודקים את מידת ההתאמה של הנתונים למודל הקיים.  זאת בניגוד לניתוח גורמים מגשש בו לא מניחים מראש את קיומו של שום מודל, ובודקים לאילו מקבצים המבחנים מתקבצים.  כל מקבץ כזה מוגדר כיכולת רחבה, ושם היכולת הוא ההיבט המשותף למבחנים השייכים אליה.  

קמרר ושותפיה השתמשו בנתונים של כמעט 4000 ילדים בני 6-18 ממדגמי התקנון של המבחנים השונים.  המבחנים היו KABC-II (מבחן קאופמן במהדורה שניה) ומבחן ההישגים של קאופמן, WISC במהדורות 3,4 ו - 5 ומבחן ההישגים של הוכסלר,  III-  WJ(מבחן הוודקוק שיוצא כעת במהדורה הישראלית) ומבחן המשכל   II-DAS (Differential Ability Scale).

כדי לערוך ניתוח גורמים מאשש באופן אופטימלי, כל ילד צריך לעבור את כל המבחנים.  אך מצב זה לא קיים ואינו מציאותי.  במקום זאת, כל ילד שנתוניו נכללו במחקר עבר שניים או שלושה מהמבחנים הללו, וילדים שונים עברו שילובים שונים של מבחנים.  החוקרים הציעו שיטה סטטיסטית לנתח את הנתונים באופן שמתגבר על נתונים חסרים (כלומר, על העובדה שכל ילד עבר סט חלקי של המבחנים).

מכיוון שרק מבחן הוודקוק בדק את העיבוד השמיעתי, יכולת זו לא נכללה בניתוח הגורמים.  נכללו היכולות ידע מגובש, יכולת פלואידית, עיבוד חזותי, זיכרון עבודה, מהירות עיבוד ואחסון ושליפה לטווח ארוך.  כל אחת מהיכולות הללו נמדדה באמצעות 8-15 תת מבחנים מתוך כל מבחני המשכל וההישגים הללו. 

הנה ממצאים מרכזיים בתוספת כמה דברים שבלטו לי מתוך הסתכלות בנתונים:

טעינות היכולות הרחבות על רמת המשכל הכללית (g)

היכולת הפלואידית היתה המדד הטוב ביותר של רמת המשכל הכללית ובעצם לא ניתן היה להבחין בינה לבין רמת המשכל הכללית.  העיבוד החזותי היה היכולת השניה בעלת הטעינות הגבוהה ביותר עם רמת המשכל הכללית.  יתכן שהדבר נובע ממתאם גבוה מאד- של 0.9 - שנמצא בין היכולת הפלואידית לעיבוד החזותי.  אני משערת שהקירבה בין שתי היכולות הללו נובעת מכך שהיכולת הפלואידית נמדדת לעתים קרובות באמצעות מבחנים שלא רק מציגים גירויים חזותיים אלא גם דורשים מניפולציה בגירויים אלה.

היכולת השלישית במידת הטעינות שלה על רמת המשכל הכללית היא הידע המגובש, ולאחריה בסדר יורד אחסון ושליפה לטווח ארוך, זיכרון עבודה/זיכרון לטווח קצר ולבסוף מהירות עיבוד. 

ממצאים אלה סותרים ממצאים של מחקרים אחרים שהראו שזיכרון העבודה הוא מדד חזק מאד של רמת המשכל הכללית.  

מתאמים בין היכולות הרחבות

המתאם הגבוה ביותר שנמצא הוא כאמור בין היכולת הפלואידית לעיבוד החזותי (0.9).  המתאם הנמוך ביותר הוא בין הידע המגובש למהירות העיבוד (0.42).  בסך הכל ניתן לומר שקיימים מתאמים בינוניים עד גבוהים בין היכולות הרחבות.  משמעות הדבר היא שהן לא בודקות דברים שונים לחלוטין, שהגבולות ביניהן מטושטשים, ושיש לכולן גורם משותף (רמת המשכל הכללית).    

טעינויות/שיוכים של תת מבחנים ליכולות רחבות

אתייחס כאן רק לתת מבחנים מתוך מבחני המשכל המוכרים לנו.  באופן כללי מרבית תת המבחנים הם בעלי טעינות של 0.6 ומעלה על היכולת אותה הם בודקים.  טעינות של תת מבחן על יכולת היא המתאם בין תת המבחן לבין היכולת.

מבחנים בעלי טעינות של מעל 0.6 עם היכולת הרחבה קיבולת זיכרון העבודה:  מבחני זיכרון עבודה שמיעתי וזכירת ספרות לאחור מהוודקוק, מבחני זכירת ספרות וסדר מלים מהקאופמן, מבחני זכירת ספרות ואותיות- מספרים מהוכסלר. 

מבחן חשבון מהוכסלר ומבחן תנועות יד מהקאופמן היו בעלי טעינות נמוכה על היכולת הזו.

מבחנים שהיו טעונים מעל 0.7 על הידע המגובש:  מבחני הבנה, צד שווה, אוצר מלים וידיעות מהוכסלר, מבחני הבנה מילולית וידע כללי מהוודקוק. 

מבחנים שהיו טעונים מעל 0.6 על העיבוד החזותי:  מבחן משולשים מהקאופמן, מבחני קוביות והרכבת עצמים מהוכסלר, מבחן עיבוד מרחבי מהוודקוק. 

מבחן השלמת תמונות מהוכסלר ומבחן השלמת גשטלט מהקאופמן היו בעלי טעינות נמוכה על היכולת הזו.  מבחן זיהוי ציורים מהוודקוק לא היה טעון על העיבוד החזותי. 

מבחנים שהיו טעונים 0.6 ומעלה על היכולת הפלואידית:  מבחן מטריצות מהוכסלר ומבחן אנלוגיות צורניות מהקאופמן, מבחני יצירת מושגים ואנליזה-סינתזה מהוודקוק. 

מבחני החשבון והמושגים החזותיים מהוכסלר היו בעלי טעינות נמוכה יותר על היכולת הזו (0.47 ו – 0.52 בהתאמה).

מבחנים שהיו טעונים 0.7 ומעלה על אחסון ושליפה לטווח ארוך:  מבחן למידה חזותית שמיעתית מתוך הוודקוק. 

מבחנים שהיו טעונים 0.5 ומעלה על מהירות העיבוד:  מבחני קידוד ואיתור סימנים מהוכסלר, מבחני מהירות החלטה והתאמה חזותית מהוודקוק. 

באופן כללי ניתן לומר שמבחני חשבון והשלמת תמונות מהוכסלר ומבחני תנועות יד והשלמת גשטלט  מהקאופמן הם מבחנים מורכבים, שכל אחד מהם בודק יותר מיכולת קוגניטיבית אחת.  נזכור שאין מבחנים שהם מדדים נקיים לחלוטין של יכולת אחת בלבד, אך מבחנים אלה הם ככל הנראה מדדים פחות נקיים של יכולת אחת ממבחנים אחרים. 

החוקרים מסיקים שניתוח גורמים זה תומך בסיווגי המבחנים לפי יכולות ה – CHC.    כמו כן הם מסיקים שששת מבחני המשכל הללו בודקים את היכולות הרחבות של ה – CHC באופן דומה (ניתן להניח שתת מבחנים שבודקים אותה יכולת במבחני משכל שונים אכן בודקים אותה יכולת).