אפקטים של תקרה במבחני וכסלר וודקוק אצל ילדים מחוננים – עוד סיבה לא לפרש פערים בין תת מבחנים ובין יכולות

 

 

ילדה בת 12 וחצי נבחנה במבחן WISCR95 וקיבלה ציון גלם מקסימלי בכל אחד מתת המבחנים.  האם היא תקבל את ציון התקן 19 בכל אחד מהם?  לא!  הנה הציונים שהיא תקבל, עם המרה שלהם לסקאלה של מבחן הוודקוק (ממוצע 100 וסטית תקן 15).  הנתונים הללו הם לפי טבלת הנורמות הנמצאת בעמוד 267 במדריך למבחן.  ציון הצד המילולי של ילדה זו הוא 156 וכך גם ציון הצד הביצועי, ורמת המשכל הכללית שלה היא 160.

 

מבחן	ציון גלם מקסימלי שניתן לקבל במבחן	ציון תקן (ממוצע 10 וסטית תקן 3)	המרה לסקאלה של ממוצע 100 וסטית תקן 15
ידיעות כלליות	28	17	135
צד שווה	32	19	145
חשבון	24	16	130
אוצר מלים	50	18	140
הבנה	28	17	135
זכירת ספרות	28	19	145
השלמת תמונות	25	15	125
סדירת תמונות	48	17	135
סידור קוביות	55	16	130
הרכבת עצמים	44	16	130
קידוד	119	19	145

 

 מה קורה עם תת המבחנים? למה הילדה לא קיבלה ציון תקן 19 בכל אחד מהם?  פסיכולוג שרגיל לפרש פערים בין תת מבחנים עומד במקרה כזה נבוך:  כיצד יפרש למה הילדה קיבלה בתת מבחן השלמת תמונות "רק" 15 ולעומת זאת בצד שווה 19?  אולי הוא יכתוב פרשנות כזו: "היכולת של הילדה לשים לב לפרטים נמוכה מהיכולת שלה לראות את השלם. לילדה יש חשיבה מופשטת מעולה וזו באה לעתים על חשבון תשומת לב לפרטים"?  הפרשנות הזו אולי נשמעת חכמה ומתוחכמת, אך האם היא מתארת את המציאות של הילדה?

התופעה שאנו רואים כאן מאפיינת את המבחן ולא את הילדה. הציון 15 בהשלמת תמונות עבור ביצוע מושלם במבחן זה רומז על כך שבתת מבחן זה יש "אפקט תקרה", כלומר שהפריטים בו לא מספיק קשים עבור תלמידים בעלי יכולת גבוהה ולא מצליחים להבחין בין ילדים אלה. 

לכן פסיכולוג שיפרש פערים בין תת מבחנים אצל ילדה זו יפרש תכונה שקשורה למבחן ולא לילדה.  באופן כללי לא נכון לפרש פערים בין תת מבחנים (ראו עוד על כך כאן:  http://beyondiq.blogspot.com/2021/02/blog-post_6.html)

ומקרה זה, בו הילדה קיבלה ציוני גלם (ותקן) מקסימלים, מוסיף עוד סיבה לכך.

כעבור 26 שנה, אותו פסיכולוג מתמיד בודק במבחן הוודקוק עוד ילדה בת 12 וחצי, שמקבלת ציון גלם מקסימלי בכל אחד מהמבחנים.  רמת המשכל הכללית של ילדה זו היא 150.  איך ייראה פלט הציונים שלה?  הנה טבלת היכולות הרחבות:

 

	ציון גלם	ציון תקן	אחוזון	רווח בר סמך (רמת ביטחון 68%)
יכולות CHC  רחבות
ידע מגובש		150	100	(146 - 150)
מבחן 1: הבנה מילולית		150	100	(146 - 150)
מבחן 8: ידע כללי		150	100	(145 - 150)
אחסון ושליפה לטווח ארוך		150	100	(144 - 150)
מבחן 2: למידה חזותית-שמיעתית	0	129	97	(125 - 132)
מבחן 9: שטף סמנטי	100	150	100	(142 - 150)
עיבוד חזותי		150	100	(143 - 150)
מבחן 3: עיבוד מרחבי	33	140	100	(133 - 147)
מבחן 10: זיהוי ציורים	23	143	100	(133 - 150)
עיבוד שמיעתי		147	100	(141 - 150)
מבחן 4: מיזוג צלילים	32	130	98	(125 - 136)
מבחן 11: מילים לא שלמות	30	150	100	(142 - 150)
יכולת פלואידית		127	96	(123 - 130)
מבחן 5: יצירת כללים	40	121	92	(117 - 125)
מבחן 12: אנליזה - סינתזה	35	125	95	(120 - 131)
מהירות עיבוד		137	99	(133 - 141)
מבחן 6: התאמה חזותית		138	99	(134 - 143)
מבחן 13: מהירות החלטה	40	125	95	(119 - 130)
זיכרון לטווח קצר		150	100	(144 - 150)
מבחן 7: זכירת מילים	24	135	99	(127 - 144)
מבחן 14: זכירת ספרות לאחור	30	150	100	(144 - 150)

 

מבט בציוני המבחנים מצביע על אותה בעיה בה נתקלנו במבחן הוכסלר:  הילדה לא קיבלה את ציון התקן 150 בכל מבחן ומבחן!  הפסיכולוג כבר למד בינתיים לא לפרש פערים בין מבחנים בודדים, אבל הוא נתקל בבעיה נוספת כאשר הוא בוחן את היכולות הרחבות:  הילדה לא קיבלה 150 בכל היכולות הרחבות!  ביכולת הפלואידית, למשל, היא קיבלה "רק" 127!  האם משמעות הדבר היא שהיכולת הפלואידית של ילדה זו נמוכה מהזיכרון לטווח קצר שלה?  לא!  פרשנות כזו אינה נכונה משתי סיבות:  ראשית, הילדה פתרה את כל הפריטים במבחנים הפלואידים.  שנית, אין לפרש פערים גם בין יכולות רחבות. מצב בו פרופיל היכולות הרחבות אינו "שטוח" הוא מצב נורמלי שאינו מעיד על שום בעיה. יש לילד בעיה ביכולת רחבה רק כאשר היא נמוכה ביחס לממוצע באוכלוסיה (כלומר הציון בה נמוך ביותר מסטית תקן מהממוצע באוכלוסיה).  לכן מוטב לפרש את התפקוד בכל יכולת ביחס לממוצע של האוכלוסיה. 

אולם גם פרשנות כזו מעוררת בעיה: אפשר לומר שהילדה מתפקדת ביכולת הפלואידית ברמה שגבוהה בכמעט שתי סטיות תקן מהממוצע.  בזיכרון לטווח קצר הילדה מתפקדת ברמה שגבוהה מהממוצע ביותר משלוש סטיות תקן.  למרות שלא פירשנו כאן פערים בין היכולות הרחבות, פרשנות זו לא נכונה מכיוון שהיא מסתמכת על תכונה הקשורה למבחן ("אפקט תקרה" בחלק מהמבחנים ומהיכולות הרחבות) ולא על תכונה הקשורה לילדה.

אם כך, מהו הפתרון?  אני חושבת שבמקרה זה נוכל לשאוב רווח והצלה מפרשנות לפי ציון אחוזוני.  נוכל לומר שבכל היכולות הקוגניטיביות הילדה מתפקדת באחוזון 96-100 (96% עד 100% מהילדים מצליחים פחות ממנה).  בגלל מאפייני ההתפלגות הנורמלית, הציונים 133 ומעלה נמצאים כולם באחוזון 99.  ניתן לראות זאת בבהירות בטבלת ההמרה למטה, הלקוחה מהמדריך לבוחן של מבחן הקאופמן (לחצו להגדלה).  ציוני מבחן הוודקוק יופיעו בטבלה זו בעמודה "ציוני תקן, הישגים וסולמות" ומשמאלם ציוני האחוזונים.

 

מבט בטבלה זו יראה לנו גם, שאין משמעות להבדל בין רמת משכל 150 לרמת משכל 160.  שתיהן באחוזון 99.9.  לכן אין למעשה הבדל בין רמת המשכל המקסימלית שניתן לקבל בוכסלר (160) לבין רמת המשכל המקסימלית שניתן לקבל בוודקוק (150).