מבחנים השלכתיים פרק 7: ניתוח על פי תאורית הסלף - אידאליזציה

 

הניתוח עפ"י גישתו של MARSHALL SILVERSTEIN כפי שבאה לידי ביטוי בספרו

Self psychology and diagnostic assessment: identifying selfobject functions through psychological testing.  Reprinted 2009 by Routledge

בפרק 5 ראינו כיצד ניתן לזהות במבחנים השלכתיים סימנים לפגיעה בלכידות העצמי. בפרק 6 ראינו כיצד ניתן לזהות צרכים של MIRRORING.  כעת נראה כיצד ניתן לזהות צרכים של אידיאליזציה.

מהי אידיאליזציה?

¤    הצורך להיות קשור למישהו אידאלי (חזק, גדול, חכם, צודק ובעל ערך), המקבל אותנו. מישהו שהקשר איתו עושה אותנו לבעלי ערך. הקשר עם ההורה שנותן עצמו כדמות לאידיאליזציה, בונה בהדרגה את מערכת הערכים והשאיפות של הילד.

 

¤    השייכות והקשר לדמות האידיאליזציה יוצרת תחושה של בטחון קיומי. כשאנו חווים את הסלף כמוחלשת או פגועה, אנחנו יכולים להתמזג עם דמות האידיאליזציה ובכך להחזיר לעצמנו את שיווי המשקל. העצמי מתחזקת באמצעות ההרגעה שמורגשת בקשר עם הסלפאובג'קט המספק את צרכי האידאליזציה.

 

¤     חווית ההתמזגות עם הדמות ההורית הנערצת והאומניפוטנטית מאפשרת לתינוק להרגיע את עצמו, לפתח פונקציות של שליטה עצמית ותיעול דחפים.  הסלף צועדת בגאווה בצל של אובייקט ההערצה שלה.

 

סימנים לאידיאליזציה במבחנים השלכתיים:

 

א.  מלת המפתח:  הגנה.  אנחנו מחפשים נוכחות חזקה ומרגיעה.  פניה לאחרים כדי שירגיעו או כדי שיעזרו לחזור לשיווי משקל.  תוכן שקשור לדמויות מגינות, מרגיעות, מייעצות, מלמדות או מנחמות.  תוכן שקשור לנוכחות מרגיעה.  דמויות אידאליזציה הן דמויות שיש להן משהו (איכות או יכולת) שאין לגיבור הסיפור.  בהעדרה או אם נפרדים ממנה, גיבור הסיפור מרגיש "מרוקן" וחסר כוחות, משום שדמות האידיאליזציה מספקת לו תיקון לקוהסיביות הלא מספקת של הסלף שלו.  

  

ב.  צריך לראות בצורה ברורה שאובייקט האידאליזציה נחוץ כדי שגיבור הסיפור יחזור להיות חיוני, רגוע או קוהסיבי.  אם מדובר באובייקט נערץ שאינו נחוץ למטרה זו – זו לא אידאליזציה.  האיכויות המתקנות, המשקמות של הדמות או האובייקט שמתואר חייבות להיות ברורות.

 

 ג.  כשלונות של אידיאליזציה.  נחפש סיפורים על דמויות שנכשלות בלהרגיע ולהגן.  תכנים של אכזבה,  תיאור אידאלי של הסלפאובג'קט ולאחר מכן דבלואציה שלו, הפיכתו לפגום.   והתוצאות של זה לעצמי.  תחושות של כעס, פגיעה וכו'.  כשהאידיאליזציה נכשלת האדם פונה אל העולם לא בביטחון.   אין הבדל בסימפטומים הנוצרים כתוצאה מחוסר במירורינג או מחוסר באידיאליזציה.  בשניהם תתעורר תחושה של ריקנות והפרעות (דיכאון, התמכרויות, סטיות). 

 

ד.  אידאלים, דת, מקורות השראה רוחניים, מוסיקה – יכולים אף הם לספק צרכים של אידיאליזציה, אותם נראה במבחנים השלכתיים. 

 

כמו בכל תהליך דיאגנוסטי, לעולם לא נסיק מסקנות על סמך עדות אחת.  התבטאויות אלה צריכות לחזור על עצמן בסיפורים רבים של הילד כדי שיהיה בהן ממש.  בנוסף, הממצאים צריכים לעלות בקנה אחד עם ממצאים נוספים (מהאינטייק, מחלקים אחרים של האבחון, ומשאלונים).

 

דוגמאות: 

 

הדוגמאות מבוססות על סיפורים של ילדים, אך הן שונות מהסיפורים האמיתיים.  גילאי הילדים שונו במקצת, תכני הסיפורים שונו (מבלי לפגוע במהות ובאוירה העולה מן הסיפור).   הילדים אובחנו על ידי פסיכולוגים שונים. 

¤    ילדה בכיתה ד', סיפור לתמונה 1 ב – TAT:  "יום אחד היה ילד ששיחק בכינור, והוא שיחק ימים שלמים, ואז הכינור נשבר לו, ואז הוא הצטער מאד, ואז קנה כינור חדש וככה הוא ניגן עוד יותר טוב מאיך שניגן על הכינור הקודם.  ובסוף לילד נגמר הכסף והכינור שוב נשבר לו והוא בכה. ואז הוא חשב על תוכנית. הסבא של הילד יכול לבנות כינורות. ואז הוא בנה לו כינור חדש וטוב, ואז הוא הפסיק להיות עצוב, ואז הוא ניגן עוד יותר טוב גם מהכינור השני וגם מהכינור הראשון שנשבר לו".

 

¤    ילדה בכיתה ה', סיפור לציור ילדה:  "פעם אחת היתה ילדה שההורים שלה לא נתנו לה ללכת לחוג אמנות שהיא מאד רצתה.  הילדה היתה מאד מאד עצובה, וסיפרה את זה למחנכת שלה, והמחנכת אמרה:  "תזמיני את ההורים, אני רוצה לדבר איתם".  המחנכת אמרה להורים: "אתם צריכים לתת לילדה ללכת לחוג אמנות!".  ההורים אמרו:  "אבל אין לנו המון כסף".  והמחנכת אמרה:  "מה זה אין לכם המון כסף, צריכים לתת לה!" אחר כך ההורים השתכנעו, ורשמו אותה לחוג אמנות".

 

¤    ילד בכיתה ז', סיפור לתמונת TAT 3BM:  "פעם היה ילד שההורים שלו התגרשו והוא גר עם אמא שלו, ואבא שלו אמר לו, שיקח אותו כל שבוע, וחיכה וחיכה ואבא שלו לא בא, אז החליט לבוא לבד לבית של אבא שלו, ואז ראה את אבא שלו עם חברים, ואבא שלו אמר לו: "מה אתה עושה פה בכלל?" אז הילד התעצבן, זרק על אבא שלו דברים והסתלק משם, ויותר הוא לא ראה את אבא שלו".

 

איך נראה צרכים באידיאליזציה באינטראקציה עם הילד במהלך האבחון (אלה הצעות שלי)? 

אולי כשילד אומר:  "אני צריך סרגל, בלי סרגל לא יכול לעשות את זה".

או אולי כשילד אומר:  "זה נורא קשה...את הצלחת את זה?" 

מה נשמע ממורה שיכול להעיד על צרכים באידיאליזציה (גם כאן אלה הצעות שלי)? 

אולי המורה תספר על ילד שמרבה לפנות אליה כדי לקבל הכוונה.  או ילד שמגיב בזעם אם המורה לא פנויה אליו ברגע שהוא זקוק לה.