ראיון עם ד"ר קאוין מקגרו

https://youtu.be/EAikQVqvqnY

הראיון בוצע על ידי פסיכולוגיות חינוכיות.

קאוין מקגרו מציג חידושים בתאורית CHC:

9:39-15:15  שינויים ביכולת הרחבה זיכרון לטווח קצר – הפיכתה ליכולת הרחבה "קיבולת זיכרון העבודה".  שינויים ביכולת הרחבה "אחסון ושליפה לטווח ארוך" ופיצולה לשתי יכולות רחבות:  "יעילות למידה" ו – "שטף בשליפה" (ראו פירוט בפוסט הקודם). 

19:00-20:59  מודל אקרמן לקיבוץ היכולות  PPIK=PROCESS, PERSONALITY, INTERESTS AND KNOWLEDGE. .  המודל מתייחס לאינטליגנציה אצל מבוגרים (אך אני חושבת שכוחו יפה גם אצל צעירים) ומשלב בין תכונות אישיות לבין תהליכים קוגניטיבים.  המודל מרחיב את המקום של הידע המגובש ושל ידע המומחה שצובר האדם במהלך חייו במשכל (ומצמצם את המקום של היכולת הפלואידית).  אדם צובר ידע באמצעות השקעה של יכולות קוגניטיביות, יכולות רגשיות – אישיותיות ומשאבי מוטיוציה.  תחומי עניין ותכונות אישיות (למשל, פתיחות) מושפעות במידה מסוימת על ידי המשכל, ומצד שני משפיעות על המשכל, מכיוון שהן משפיעות על היכולת לצבור ידע ועל סוג הידע שצוברים.

ניתן להמשיג את יכולות ה – CHC באמצעות שני היבטים של מודל זה:

אינטליגנציה כידע – מערכות ידע נרכש (ידע מגובש, ידע מומחה, קריאה וכתיבה, יכולת כמותית)

אינטליגנציה כתהליך – תהליכים קוגניטיבים נשלטים ומאומצים.  מה שכהנמן ואחרים מכנים "מערכת מסוג 2":  יכולת פלואידית, זיכרון עבודה, עיבוד חזותי ושמיעתי, יעילות בלמידה (אני חושבת שעיבוד חזותי ושמיעתי לא בדיוק מתאימים כאן, כי הם בחלקם אוטומטים).

אינטליגנציה כתהליך  - בהיבט של מהירות ושטף.  מערכת מסוג 1.  תהליכים אוטומטים ומהירים:  שטף בשליפה, מהירות עיבוד וזמן תגובה.

21:40-24:13  חידושים תיאורטים בתחום העיבוד החזותי

בדרך כלל משימות של עיבוד חזותי בודקות את היכולת לבצע מניפולציות אלוצנטריות במידע חזותי.  כלומר, הצופה (הילד שמבצע את המבחן) נמצא במקום קבוע והוא עושה מניפולציות באובייקט – למשל מסובב אותו ברוטציה מנטלית.  זו בדיקה של היכולת המרחבית בסקאלה קטנה.

אבל יש מימד נוסף במשימות של עיבוד חזותי, מימד שעדיין לא נבדק במבחני משכל.  אלה משימות שבודקות יכולת מרחבית בסקאלה גדולה, ובודקות יכולת לבצע מניפולציות אגוצנטריות במידע חזותי מרחבי.  כלומר, האובייקטים קבועים והצופה (הילד שמבצע את המבחן) מסתובב סביבם.  נקודת המבט של הצופה משתנה ביחס לסביבה הרחבה והיחסים בין האובייקטים קבועים.  אלה משימות כמו למצוא דרך במבוך, הדורשות חוש כיוון ויכולת ניווט. 

מימד נוסף של משימות בתחום העיבוד החזותי הוא הבחנה בין משימות סטטיות לבין משימות דינמיות.  המבחנים בהם אנו משתמשים לבדיקת עיבוד חזותי (כמו קוביות או אפילו מבחן רוטציה בקוביות כפי שיהיה לנו במבחן הוודקוק) הם סטטים.  מבחנים דינמים בודקים את היכולת של הילד להעריך מתי אובייקט נע יגיע ליעד מסוים.  מבחנים אלה  קשורים ליכולת לתפוס כדור, לשחק במשחק וידאו, להיות פקח טיסה וכדומה. 

מבחנים שבודקים עיבוד חזותי באופן דינמי ואגוצנטרי יהיו מן הסתם מבחנים ממוחשבים, שיוכלו לכלול אובייקטים שנעים על המסך ומציאות וירטואלית.  מבחני משכל ממוחשבים יפתחו בפנינו מגוון של אפשרויות לבדיקה של כל מיני תכונות שלא יכלנו לבדוק עד כה.

26:45-31:30  קריטריונים ליכולות רחבות חדשות

כדי שיכולת רחבה מוצעת "תתקבל" לתאורית CHC גיבשו מקגרו ושניידר את הקריטריונים הבאים: 

ליכולת החדשה צריך להיות תחום תוכן מוגדר היטב.

ניתן למדוד אותה בעזרת מבחנים מגוונים ובעלי תוקף.

המבחנים חייבים לעזור לנבא קריטריון חשוב (בחיים האמיתיים) שלא ניתן לנבא בעזרת הכלים הקיימים.

היכולת החדשה חייבת להיות קשורה לתפקודים נוירולוגים ספציפים. 

היכולת החדשה חייבת להיות קשורה באופן הגיוני לפונקציות שהתפתחו אצל בני האדם כדי לעזור להם לשרוד ולהתרבות.

מקגרו מגלה שאינטליגנציה רגשית עומדת בקריטריונים הללו ולכן התקבלה כיכולת CHC חדשה!  מקגרו רומז על כך שהוא לא מאד אוהב את זה (אך לא מסביר למה).  באותה הזדמנות מקגרו קורא להקמה של צוות שיפתח את ה – CHC (בשונה מהמצב הנוכחי בו מי שמפתח את התאוריה הם בעצם הוא ושניידר...).