ראיון עם פלאנגן

ראיון/הרצאה נוסף מבית היוצר של School Psyched Podcast.  הפודקסט/בלוג הזה מובל על ידי Rachael Donnelly  וחברותיה Anna     ו – Rebecca       (ששמות המשפחה שלהן לא מופיעים באתר).  שלושתן פסיכולוגיות חינוכיות.  הן מראיינות מומחים שונים בנושאים שמעסיקים פסיכולוגים חינוכיים. 

הנה הקישור לראיון ביוטיוב:  https://www.youtube.com/watch?v=VQUG-H-qDGs

ראיון זה הוא בעצם הרצאה שנותנת DAWN FLANAGAN , שאינה נחשפת הפעם בצילום וידאו אלא רק בקולה.  פלאנגן מדברת באופן בהיר ולא מהיר, וקל להבין את הסבריה.  הנה הדברים העיקריים שכדאי לשים לב אליהם לדעתי:

11:05-15:11  פלאנגן מדברת על "שונות שאינה רלוונטית לקונסטרוקט".  זה מצב בו מדד מסוים (למשל, מדד של יכולת רחבה מסוימת) מכיל מבחנים שבודקים משהו אחר ממה שהמבחנים האחרים שמרכיבים את המדד בודקים.  כך המדד לא מודד את התכונה שהוא אמור לבדוק בצורה נקיה.  פלאנגן נותנת דוגמה מ"הצד הביצועי" במבחן הוכסלר.  הצד הביצועי מכיל הן מבחנים שבודקים עיבוד חזותי (הרכבת עצמים, קוביות, סידור תמונות והשלמת תמונות) והן מבחן שבודק מהירות עיבוד (קידוד).  כך, הקידוד מכניס למדד של "הצד הביצועי" שונות שאינה רלוונטית. 

מצב הפוך יכול לקרות כאשר מדד נמדד באופן צר מדי.  למשל, כדי למדוד יכולת רחבה באופן הולם צריך למדוד אותה באמצעות שני תת מבחנים לפחות, שכל אחד מהם מייצג יכולת צרה אחרת.  כאשר בודקים יכולת רחבה באמצעות תת מבחן אחד שמייצג יכולת צרה אחת בלבד, או באמצעות שני תת מבחנים ששניהם מייצגים אותה יכולת צרה -  בודקים את היכולת הרחבה באופן צר מדי, שאינו משקף את כל ההיבטים שלה.

 21:16-23:23  כאן פלאנגן מדברת על התפתחות מבחני הוכסלר מבחינת היכולות הרחבות שנמדדות בהם.  היא מראה אילו יכולות רחבות נמדדו בגירסאות של מבחני וכסלר השונים החל במבחן WISCR וכלה במבחן WISC5 בו נמדדות שש יכולות CHC. 

31:33-52:46  כאן פלאנגן מדברת על חשיבות הקישור בין היכולות הקוגניטיביות לבין תחומי ההישג.  היא מדגישה שחשוב לבנות את ההערכה בהתאם לסיבת הפניה ומדגימה זאת באמצעות היכולות הפלואידית (איך מסבירים למורה מהי היכולת הפלואידית כדי לחשוב איתה על התבטאויות של היכולת אצל ילד מסוים, הקשר בין היכולת הפלואידית לקריאה, למתמטיקה וללמידה באופן כללי.  הצורך לבדוק אם הקשרים הללו קיימים אצל הילד שבדקנו, והמלצות כאשר היכולת הפלואידית נמוכה). 

פלאנגן מסבירה מדוע אבחון באמצעות תגובה להתערבות בלבד הוא לא מספיק, ולמה חשוב לבדוק את הקוגניציה.  היא מבהירה את ההבדל בין המושגים XBA =CROSS BATTERY ASSESSMENT  ו – PSW=PATTERNS OF STRENGTHS AND WEAKNESSES.

XBA זו פשוט שיטה ליישם את ה – CHC כאשר מבחן המשכל בו משתמשים לא בודק את כל שבע היכולות הקוגניטיביות.  במקרה כזה מרחיבים את הבדיקה באמצעות מבחנים נוספים (חלקם ממבחני משכל אחרים וחלקם לא – למשל RCFT).  כדי לדעת אילו מבחנים אפשר לבחור כדי לבדוק כל יכולת יש לנו (הפסיכולוגים החינוכיים הישראלים) קטלוג שמסווג את המבחנים לפי יכולות.  פסיכולוג שמעוניין בקטלוג הזה מוזמן לכתוב לי מייל.  Yogev976@bezeqint.net

PSW זה השם הכללי לשיטה להגדרת לקות למידה שמסתכלת על תחומים תקינים אצל הילד לעומת יכולות נמוכות וקושרת את היכולות הנמוכות לקשיים בתחומי ההישג (קריאה/כתיבה/חשבון).  יש שתיים – שלוש שיטות כאלה, ושיטת חמשת השלבים של פלאנגן היא אחת מהן.  פלאנגן מסבירה את שלבי ההגדרה שלה באופן קצת שונה מכפי שאנו רגילים לראות אותו – אך זהו אותו מודל. 

פלאנגן מדגישה שלעתים תהיה לילד לקות קוגניטיבית (יכולת קוגניטיבית אחת או יותר נמוכה), אך לא תהיה לו הנמכה באחד מתחומי ההישג (קריאה/כתיבה/חשבון) – ואז הוא לא לקוי למידה.  העובדה שיש יכולת קוגניטיבית נמוכה היא תנאי הכרחי אך לא מספיק ללקות.  אם היכולת הנמוכה אינה משפיעה על התפקוד של הילד בפועל – זו אינה לקות.

גם ההיפך אפשרי כמובן:  יכולה להיות לילד הנמכה באחד מתחומי ההישג אך כל היכולות הקוגניטיביות שלו הן תקינות.   גם במקרה כזה הילד אינו לקוי למידה, ואנחנו צריכים לחפש הסבר אחר להנמכה בתחומי ההישג:  חוסר תרגול, הוראה לא מתאימה, או אחד מגורמי ההדרה (למשל, משבר משפחתי שלא איפשר לילד להתפנות ללמידה).