מבחנים השלכתיים פרק 4: מבנה הסיפור

במבחנים השלכתיים, אנחנו מבקשים מהילד לספר לנו סיפור. כיצד הילד יודע איך לעשות זאת?

סיפורים הם חלק מרכזי מהתרבות ומהזהות של כל קבוצת אנשים. לעם היהודי יש סיפור מיתולוגי והיסטורי שיוצק משמעות בזהותנו. כך גם לעמים, לדתות ולתרבויות רבות: הסיפור של ישו, של מוחמד, המיתולוגיה היוונית, וגם סיפורי האחים גרים.

 

מעבר להבדלים ביניהם, כל הסיפורים הללו כתובים במבנה קבוע של סיפור. מבנה זה אינו נלמד באופן פורמלי, אלא נרכש כאשר הילד מאזין לסיפורים שמספרים המבוגרים סביבו בעל פה, ולסיפורים שמוקראים לו. מבנה זה נרכש גם תוך כדי שיחה. כאשר הילד מספר מה קרה בגן, או כאשר הוא מספר לגננת מה קרה בסוף השבוע, הוא משתמש במבנה הסיפור וגם מחדד את אחיזתו בו.

 ש"י עגנון כתב: "מתי כותב אדם את הסיפור הטוב? בשעה שלא חשב כלל לכתוב אותו. זה נוצר בליבו מאליו. לפתע הוא מקבל כוויה הצורבת ואינה מרפה, הוא מנסה לכתוב וזה ’הולך‘! מעולם לא הכינותי את עצמי לכתוב סיפור, וכל אותם הסיפורים, שהכינותי עצמי לכתבם, לא כתבתי ולא אכתוב לעולם.”  

 

חוקרים כמו  Squires וחבריו (2014) ו -Lorch וחבריה (2010) כוללים במבנה הסיפור את המרכיבים הבאים:

¤    רקע על הדמויות והסביבה שלהן, 

¤    בעיה; תגובה רגשית ו/או מחשבתית לבעיה,

¤    נסיונות לפתור את הבעיה, או תכנית לפתור את הבעיה ופעולות לביצוע התכנית,

¤    תוצאות הפעולה לפתרון הבעיה; תגובה רגשית ו/או מחשבתית לתוצאות הפעולה לפתרון הבעיה.

 

Reese וחבריה (2010) מגדירים את מבנה הסיפור כך:  מתי, איפה ומי? (סטינג, הצגת הדמויות ומידע על זמן, סיבה ומקום), מה? (מה קרה), ולמה? (למה הסיפור הזה חשוב? מה לומדים ממנו?).

 

ילדים בני חמש ומעלה מסוגלים לספר סיפור שיכיל את כל מרכיבי הסיפור, אך בגיל צעיר ילדים עשויים לשים דגש רב מדי על פרטים ספציפים במקום על רצף הסיפור הכללי. על פי Flake  וחבריו (2007), עם העליה בגיל ילדים מצליחים להבחין טוב יותר בין אירועים או פרטים בסיפור שחשובים לתמה המרכזית של הסיפור לבין כאלה שלא. 

 

בהסתכלנו על סיפורי הילד הנבדק, נשאל את עצמנו:

 

¤    האם הילד כלל בסיפוריו את כל המרכיבים?

¤    האם מרכיבים מסוימים חסרים רק בסיפור אחד ומופיעים בשאר הסיפורים?

¤    מה משותף לסיפורים בהם חסר מרכיב מסוים של מבנה הסיפור לעומת סיפורים בהם מרכיב זה אינו חסר?

¤    איזה סיפור הילד סיפר לפני סיפור בו חסרים מרכיבים רבים? כלומר, האם הרכיבים החסרים הם תגובה הגנתית מפני תכנים שהתעוררו אצל הילד על ידי התמונות הקודמות שעליהן הוא סיפר?

מה משמעות השמטת חלקים שונים במבנה הסיפור? הנה כמה אפשרויות:

¤    השמטת הרקע על הדמויות והסביבה שלהן. בדרך כלל, ילדים יתחילו את הסיפור על תמונת משפחת הקופים ב – CAT כך: "יש פה קופים, הם יושבים על הספה, שותים ומדברים..." או: "פעם חיו להם קופים בבית גדול...".  ילד שמשמיט את הרקע עשוי להתחיל כך: "היא כועסת עליו ותיתן לו עונש". מבחינה רגשית, הן הילד והן הפסיכולוג המאזין "נוחתים" פתאום באמצע הסיפור, ולא מצליחים להבין מי כועס על מי? למה כועסים עליו? למה נותנים לו עונש? מה הוא עשה? הילד מעביר כאן את החוויה שדברים רעים יכולים להתרחש באופן בלתי מובן, בלתי מוסבר ובלתי צפוי.

יתכן שלילד כזה יש בעיה בפרגמטיקה של השפה או ב – THEORY OF MIND. יתכן שהילד מחזיק בתוכו את הסיפור השלם אך לא מודע לכך שהפסיכולוג המאזין לא רואה את הדברים מנקודת מבטו, שעליו לתת לפסיכולוג רקע והקשר שיעזרו לו להבין את ההתרחשות, ואפילו להבין מיהן הדמויות ("היא" זו אמא? "לו" זה לילד?).

¤    השמטת הבעיה; השמטת התגובה רגשית ו/או מחשבתית לבעיה. אי הצגת בעיה או קונפליקט בדרך כלל נובעת מכך שהנושא המוצג מעורר את הילד רגשית או מאיים עליו. כדי להתמודד הילד מכחיש את הקונפליקט.

¤    השמטות הנסיונות לפתור את הבעיה, או תכנית לפתור את הבעיה ופעולות לביצוע התכנית. נסיונות לפתור את הבעיה יכולים לכלול פעולה אקטיבית של גיבור הסיפור, פניה של גיבור הסיפור לעזרה של אחרים, או דמות אחרת שעוזרת לפתור את הבעיה בלי שגיבור הסיפור פנה אליה. כאשר אף אחת מאפשרויות אלה לא קורית, ולמעשה הילד מסיים את הסיפור כאשר הבעיה עומדת בעינה, הדבר נובע בדרך כלל מתחושה של חוסר אונים וחוסר קומפיטנטיות של הילד להשפיע על גורלו או על סביבתו ומחוסר אמון בכך שגם פניה לאחרים תסייע לו. גם פתרון לא הגיוני, לא סביר או ניסי לבעיה מעידים על תחושות כאלה.

¤    השמטת תוצאות הפעולה לפתרון הבעיה; השמטת התגובה רגשית ו/או המחשבתית לתוצאות הפעולה לפתרון הבעיה. ב"סיפורי אלף לילה ולילה", המלך מגלה שאשתו בוגדת בו, והורג אותה. כדי למנוע בגידות עתידיות, הוא מבלה בכל לילה עם בתולה חדשה, אותה הוא מוציא להורג בבוקר. שחרזדה, אחת הנערות המובאת אל המלך, מוצאת פתרון לגורלה האכזר. בכל ערב היא מספרת למלך סיפור שאינו מסתיים. המלך נשאר במתח, ומשאיר אותה בחיים עד לערב הבא. שחרזדה יודעת, שאם תסיים את הסיפור, דבר נורא יקרה. לכן הסיפור נותר ללא סוף.

לעתים הילד מציג קונפליקט, מציג פתרון, אך לא מספר האם הפתרון הצליח או לא הצליח לפתור את הבעיה. יתכן הילד לא מאמין שהפתרון שהציג יפתור את הבעיה או שיש ביכולתו לפתור בעיות בהן הוא נתקל ביומיום. יתכן שהילד חושש שבסוף הסיפור עלול לקרות משהו נורא, ולכן מותיר את הסיפור ללא סוף.

 

¤    חוסר התייחסות לרגשות ולמחשבות של הדמויות בסיפורים עשויה להעיד על חוסר בשפה רגשית, קושי בהפנית תשומת לב ובמודעות לרגשות ו/או קושי במנטליזציה.

¤    באופן כללי, חלקים במבנה הסיפור עלולים להיות מושמטים בגלל בעיות קוגניטיביות (למשל, בעיות בשפה, בעיות בזיכרון עבודה שמקשות לעקוב אחר הנרטיב, בעיות בתפקוד ניהולים שמקשות הן על התכנון והן על הבקרה על תוכן הסיפור).

 

Reese, E., Suggate, S., Long, J., & Schaughency, E. (2010). Children’s oral narrative and reading skills in the first 3 years of reading instruction. Reading and Writing, 23(6), 627-644.‏   

Heilmann, J., Miller, J. F., Nockerts, A., & Dunaway, C. (2010). Properties of the narrative scoring scheme using narrative retells in young school-age children. American Journal of Speech-Language Pathology, 19(2), 154-166.‏

 

 Squires, K. E., Lugo‐Neris, M. J., Peña, E. D., Bedore, L. M., Bohman, T. M., & Gillam, R. B. (2014). Story retelling by bilingual children with language impairments and typically developing controls. International Journal of Language & Communication Disorders, 49(1), 60-74  http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC3877674/

 

 Flake, R. A., Lorch, E. P., & Milich, R. (2007). The effects of thematic importance on story recall among children with attention deficit hyperactivity disorder and comparison children. Journal of Abnormal Child Psychology,35(1), 43-53.‏ http://uknowledge.uky.edu/cgi/viewcontent.cgi?article=1001&context=psychology_facpub